פסק דין
אופנוע בבעלות התובע נגנב ביום 6.3.09. הנתבעת, שהוציאה לאופנוע ביטוח מקיף שהיה בתוקף ביום האירוע, דחתה את תביעתו של התובע לפיצוי בגין הגניבה בהנמקה לפיה "לא עמדת בתנאי המיגון שנדרשו ממך כאמור בפוליסה. על פי הצהרתך לא נעלת את האופנוע באמצעות מנעול בלם דיסק, עקב אי נוחות, בניגוד לתנאי הפוליסה" (נספח ו' לתצהיר התובע).
בכתב התביעה ובתצהיר טען התובע כי בשעה שרכש את האופנוע הראשון שביטח באמצעות הנתבעת נדרשו ממנו האמצעי מיגון שכללו אזעקה ושרשרת קשירה מחוסמת. הוא נשלח לבדיקת מיגון (נספח ג' לתצהיר), במסגרתה אושר כי קיימת מערכת אזעקה עם ניתוקים מתאימים והוסף בכתב יד "יש שרשרת". לטענתו עובר לעריכת הביטוח בגין האופנוע השני שרכש, בסמוך ליום 11.3.08 (כך עולה מתאריך הוצאת התוספת לפוליסה), שוחח עם נציגי הנתבעת ובעקבות השיחה שונו בפוליסה פרטי האופנועים "ואולם לא התבקשתי לבצע כל שינוי במיגון הקיים ולא הופניתי לבדיקת מיגון כפי שהתבקשתי עם רכישת הפוליסה לאופנוע הראשון" (סעיף 6 לתצהיר התובע). הפוליסה, שצורפה לתצהיר התובע כללה דרישות מיגון הכוללות גם מנעול דיסקת בלם בנוסף לאזעקה ושרשרת (נספח ד' לכתב התביעה ולתצהיר התובע). ביום 25.9.08 רכש התובע את האופנוע מושא התביעה, ואף זו הפעם שונתה הפוליסה כדי להעניק כיסוי לאופנוע זה. בפוליסה שהוצאה לאחר רכישת האופנוע (להלן: האופנוע השלישי) נרשם תחת הכותרת "מיגון הרכב דו גלגלי" כי "להצהרת בעל הפוליסה מותקן ברכב המבוטח : " ופורטו אותן דרישות מיגון שנכללו במסגרת הפוליסה שהוצאה לאופנוע השני (נספח א' לתצהיר). למעשה השוני היחיד בין הפוליסה שהוצאה לאופנוע השני ובין זו שהוצאה לאופנוע השלישי, למעט פרטי האופנוע עצמו, נוגעת לכך שבמסגרת הפוליסה שהוצאה לאופנוע השני נרשם "בעל הפוליסה ימציא לחברה תוך שבוע אישור להתקנת מערכת מסוג" ואילו בפוליסה השלישית נרשם, כאמור, "להצהרת בעל הפוליסה מותקן ברכב המבוטח".
בקדם המשפט שהתקיים במסגרת התובענה הסכים ב"כ הנתבעת להציג בפני ב"כ התובע את תצהיר החוקר אליו צורפה ההודעה שמסר התובע במהלך חקירתו בפני החוקר. במסגרת אותה חקירה הודה התובע שהיה בבעלותו מנעול דיסק אולם הוא לא עשה בו שימוש מאחר ובעבר נגרמו נזקים לאופנועים שבבעלותו כאשר שכח להוריד את המנעול. נראה שלנוכח מסירת מסמך זה חל שינוי מסוים בכיון עדותו של התובע, ובכך יש גם להסביר את העובדה שבסיכומים התמקד התובע בטענות חדשות לחלוטין, השונות באופן קוטבי למדי מאלה שנטענו בכתב התביעה, בפרט לאחר שהוכח שהאמור בתצהירו אינו תואם את העובדות.
במהלך החקירה הוצגו מסמכים מהם עולה שבניגוד לגרסת התובע נדרש ממנו לפנות לבדיקת מיגון גם לצורך בדיקת האופנוע השני. במסמך אישור בדיקת המיגון, שאין מחלוקת שהומצא לתובע, נרשם במפורש שיש לבדוק קיום מיגון הכולל אזעקה, מנעול דיסקת בלם ושרשרת קשירה מחוסמת. באישור נרשם כי האזעקה נבדקה וכן הוסף בכתב יד "יש מנעול + שרשרת מנעול דיסק". בו ביום ( 19.3.08) חתם התובע על אישור פרטים לביטוח בו נרשם במפורש תחת הכותרת "הגנות קיימות" כי באופנוע מותקנים אזעקה בתוספת מנעול דיסקת בלם ושרשרת קשירה מחוסמת. מכאן שהטענות בתצהיר ובכתב התביעה לפיהן התובע לא התבקש לבצע שינוי במיגון ולא הופנה לבדיקת מיגון אינן נכונות.
עובר לשינוי הפוליסה לצורך ביטוח האופנוע השלישי התנהלה שיחה בין התובע לנציגת הנתבעת במסגרת השיחה, כפי שעולה מהתמליל נשאל התובע אם יש לו "אזעקה? שרשרת קשירה? משהו?" והתובע השיב "כן, כן, הכל כמו שהיה לי בדי.אל יש לי אותו דבר". אין מחלוקת שהכוונה בדברים אלה לאופנוע השני (אף שבעדותו טען התובע בתחילה שמדובר באופנוע הראשון). אין גם מחלוקת שהתובע קיבל את כל הפוליסות. גם זו הפעם חתם התובע על אישור פרטים לביטוח רכב דו גלגלי (נ/5) ובו הוא מצהיר בין היתר שבאופנוע אזעקה, מנעול דיסקת בלם ושרשרת קשירה מחוסמת.
כאמור, הודה התובע בפני החוקר ובחקירתו היום כי היה ברשותו מנעול דיסקת בלם אולם הוא לא עשה בו שימוש. לטענת התובע הוא פעל כרובוט, וביצע בדיוק מה שנאמר לו. מאחר ולא נאמר לו במפורש בשיחה עובר לעריכת הביטוח האחרון כי עליו להשתמש במנעול דיסקת בלם, לא עשה כן. התובע טען שלא קרא את הפוליסות, ובוודאי שלא טרח לקרוא כל פסיק, על פי הגדרתו.
ב"כ התובע טוען כי מאחר ומחקירת החוקר מטעם הנתבעת עולה שעל נציגי הנתבעת למסור למבוטח מה פרטי המיגון הנדרש, הרי שמאחר והתובע לא נשאל במפורש בנוגע לקיום מנעול דיסקת בלם במסגרת השיחה עובר לעריכת הביטוח האחרון (נ/4), לא היה עליו להניח שהוא מחויב בשימוש במנעול זה. לשיטתו אין מקום להעניק משקל לא לאמור ברשימה שנמסרה לתובע ולא לאמור באישור הפרטים שנחתם על ידיו, ויש להסתמך רק על השיחה לבדה. לא למותר לציין שהתובע עצמו לא זכר את פרטי השיחה, ובקושי רב זכר שזו התקיימה, וממילא נראה שקיימת בעיה בסיסית בטענה זו. מכל מקום, גם לגוף העניין, אין בטענה כל ממש.
סעיף 3 לחוק חוזי הביטוח קובע ש"תנאי או סייג לחבות המבוטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים לו, או יצויינו בה בהבלטה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו, אין המבטח זכאי להסתמך עליהם". כפי שהובהר לא אחת די בהתקיימות אחד מהתנאים, קרי: הבלטה מיוחד או ציון סייג בסמוך לנושא הנוגע לו (ע"א 1819/92 אליהו נ' ישר, פד מ"ט(2) 749, 769 (1995)). במקרה דנא דרישות המיגון הובלטו בכל אחת מהפוליסות בצורה שלא ניתן שלא להבחין בה, והובלטו גם באישורי הפרטים לביטוח (נ/2 ונ/5). מדובר ברשימות קצרות ביותר הכוללות מלבד תיאור הכיסוי את השימוש המותר ברכב, האנשים הרשאים לנהוג בו, מיגון הרכב (הסעיף בו הודגשו דרישות המיגון) ונושא הכיסוי לירידת ערך. מבין כל נושאים אלה הוגשו שני דברים בלבד : הפרמיה הכוללת ודרישות המיגון. בנסיבות מעין אלה, כאשר הפוליסה עונה לתנאים שבחוק, לא יכול המבוטח לטעון שלא עלה בידו להבחין בתנאים, ושבשל מחדלו מלקרוא את הפוליסה אין המבטחת רשאית להסתמך על האמור בה. כידוע, מבוטח מן השורה מסוגל, יכול וצריך לקרוא את הפוליסה בעצמו (ע"א 628/82 בן אריה נ' סהר, פד ל"ז(3) 589, 599 (1983)). מכאן שהיה על התובע לקרוא את הפוליסה ובוודאי שהיה עליו לקרוא את אישור הפרטים לביטוח בטרם חתם עליו ואישר את כל האמור בו.
בשולי הדברים אעיר כי השוני בין הפוליסות מעיד על כך שלא היה שוני ממשי בין תנאי המיגון הנדרשים מהאופנוע השני והשלישי, שנרכשו באותה שנה עצמה, ומכל מקום המבטחת הסתפקה בהצהרת התובע בעניין המיגונים כפי שנאמר במפורש בפוליסה הנוגעת לאופנוע השלישי. טענת התובע לפיה מן הראוי היה שלא יינתן בו אמון ושהפוליסה תבוטל בשל אי מתן האמון אינה עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה על המבטחת לשלם לו עבור פוליסה שלשיטתו הייתה אמורה לפקוע מלכתחילה.
העולה מכל האמור לעיל, הוא שהתובע לא עמד בדרישות המיגון שנקבעו בפוליסה והיו ידועות לו ולכל הפחות היו אמורות להיות ידועות לו. בנסיבות אלה נדחתה תביעתו ע"י המבטחת כדין, וגם דין התביעה שבפני להידחות.
לפיכך אני מורה על דחיית התביעה. התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עורך דינה בסכום כולל של 5,000 ₪.
ניתנה והודעה היום כ"א אדר ב תשע"א, 27/03/2011 במעמד הנוכחים.
רם וינוגרד, שופט
הוקלד על ידי: נעמי שמואל