בן פורת נ' קבוצת כוכב הקור בע"מ ואח'

בא-כוח התובע: עו"ד דב מ' אלפרט

בא-כוח הנתבעת 1: עו"ד אריאל עזריה פנחסוב

פסק דין

עניינה של בקשה זו הוא בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף הוגשה על-ידי הנתבעת 1 עוד ביום 25.2.2008 ותגובת התובע הוגשה ביום 9.3.2008. הבקשה הועברה אליי למתן החלטה לפני כחודש, לאחר שנבצר מהשופט שהתיק הועבר אליו קודם לכן ליתן החלטה. עם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן ההחלטה.

הרקע לבקשה

2.התובע רכש מהנתבעת 1 מזגנים בקביעות באמצעות הסוכן, הנתבע 2. להבטחת התשלום ולפי בקשת הנתבעת, הפקיד התובע בידיה שטר חוב חתום על-ידו, מבלי שצויין בו סכום. ביום 19.4.2007 הגישה הנתבעת נגד התובע בקשה לביצוע שטר החוב, על סך של 36,334 ₪, בטענה שלא שילם את כל חובו. הבקשה הוגשה אל לשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, וביום 24.5.2007 הגיש התובע אל בית-משפט השלום בראשון לציון התנגדות לביצועו של השטר.

הבקשה נדונה לפני כבוד רשמת בית-משפט השלום בראשון לציון, רבקה ארד ביום 23.9.2007. בהחלטת כבוד הרשמת מיום 7.10.2007 נדחתה התנגדותו של התובע. נימוקי החלטה זו היו בין השאר, היעדר פירוט מספק בתצהירו של התובע וסתירות מהותיות בעדותו.

3.ביום 15.11.2007 הגיש התובע אל בית משפט השלום בראשון לציון בקשה לקיזוז סכומים מהחוב שנתבע בהוצאה לפועל. טענותיו היו שהחוב שהנתבעת זכאית לו, נמוך מזה שננקב בשטר החוב שחתם, וכי לא ניתן לו יומו בבית המשפט בעת הדיון בהתנגדות שהגיש. בקשה זו נדחתה אף היא בהחלטת הרשם מיום 8.11.2007.

ביום 9.1.2008 הוגשה התובענה הנדונה, ובה עתר התובע לבית המשפט, שיורה לנתבעים להשיב לו סך של 10,355 ₪, שלטענתו נגבה ממנו ביתר בהליכי ההוצאה לפעול.

בעקבות הגשת הבקשה, הגישה הנתבעת כאמור, את בקשתה הנדונה, לדחיית התביעה על הסף.

עיקר טענות הצדדים

4.הנתבעת (המבקשת) טוענת שהתובענה הנדונה היא ניסיון נוסף של התובע לפתיחה מחודשת של הדיון בהתנגדות לביצוע השטר שהגיש, ושנדחתה זה מכבר, בהחלטה עניינית ומנומקת, שבה נדונו טענותיו, המועלות בהליך זה זו הפעם השלישית.

הנתבעת מפנה אל פסק הדין שניתן על-ידי כבוד מ"מ הנשיא י' זוסמן בבר"ע 87/72 משה אלבוים נ' חברת פרץ אפשטיין, פ"ד כ"ו(2) 145 (1972), הקובע כי (בעמ' 148) "שטר כמוהו כפסק דין על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך התנגדותו נדחתה". לכן דחיית התנגדות התובע מהווה פסק דין, ומשלא הוגש ערעור על החלטת הרשמת, הריהו פסק דין חלוט.

הנתבעת טוענת אפוא, שהמשמעות של הגשת התובענה הנדונה היא, ניסיון לקיים הליך נוסף על ההליך של ההתנגדות לביצוע שטר, שכאמור, התקיים ומוצה עד תום. כך שהגשת התובענה מהווה ערעור על פסק דינה של הרשמת ארד.

5.מנגד טוען התובע בתגובתו, שהתנגדותו לביצוע השטר נדחתה מבלי שהתקיים דיון לגופו של עניין בתיק, וכי עתה יש ברשותו ראיה חדשה לחובת הנתבעת שלא הייתה בידיו בעת הדיון בפני הרשמת. לטענתו, מראייה זו עולה שהנתבעת עשתה עושר ולא במשפט בהגשת הבקשה לביצוע שטר החוב בסכום הגבוה בכ-10,000 ₪ מהחוב שלטענתה היה התובע חייב לה. לשם הוכחת טענתו זו, צירף התובע חישוב בכתב-יד, שלטענתו נערך ביום 21.12.2005.

התובע טוען כי על-פי פסק הדין בבר"ע 87/72 אלבוים שעליו הסתמכה הנתבעת, בקשה שבה נטענת טענת קיזוז או טענת "פרעתי" מוגשת אל בית המשפט ולא אל ראש ההוצאה לפועל, אם הטענה התגבשה קודם שהאזהרה נמסרה לחייב. מסיבה זו, הגיש את בקשת הקיזוז אל בית משפט השלום בראשון לציון.

עוד טען התובע, שישנו שוני בזהות בעלי הדין, וכי אין אלו אותם בעלי-דין שהיו בבקשה לביצוע השטר שהוגש אל ההוצאה לפועל. לטענתו, בתובענה הנדונה ישנה עילת תביעה נגד הנתבע, שיכול ששלשל כספים לכיסו במקום להעבירם אל הנתבעת, וכי יש בכך גם כדי לשרת אינטרס של הנתבעת.

דיון והכרעה

6.התובע צודק בטענתו, שטענת קיזוז וטענת "פרעתי" שהתגבשו קודם שניתן פסק-דין, נדונות בפני בית המשפט ולא בפני ראש ההוצאה לפועל. אולם אין הכוונה לכך שניתן לפתוח בהליך נפרד בבית המשפט.