בנק איגוד אחראי כלפי לקוחות בגין הנפקת פנקסי שיקים אשר זויפו והגיעו לגורמים ב"שוק האפור"

               ההליך

1.    א.    התובעים הגישו בתיק זה תביעה נגד הנתבע, בה עתרו לחייבו לפצותם בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מרשלנותו והפרת חובות שבדין מצדו, בניהול חשבונו הבנקאי של תובע 1 בסניפו, הכל כמפורט בכתב-התביעה.

       ב.    התביעה נפתחה על-ידי תובע 1 כנגד 16 נתבעים, בדרך של המרצת פתיחה והדיון בה הועבר לפסים רגילים ואף הוספו לה סעדים כספיים. בהמשך הדיון, הצטרף לתובענה תובע 2. עוד בהמשך, נמחקה התובענה, לבקשת התובעים, לגבי מרבית הנתבעים, למעט נתבעים 3 ו- 5 (עמ' 5 לפרטיכל), לגביהם ניתן ביום 12.2.03 פסק-דין בהעדר הגנה ולמעט הנתבע.

       ג.     במהלך קדם-המשפט הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, כי הדיון בתובענה יפוצל, באופן שתחילה תדון שאלת אחריות הנתבע לנזקים הנטענים על-ידי התובעים ורק אם תקבע חבות כזו, תובאנה ראיות הצדדים לענין גובה הנזק. ביום 25.1.04 ניתנה להסכמתם זו תוקף של החלטה.

       ג.     הדיון בתובענה החל בפני כב' השופטת חיות, בהמשך הועבר לכב' השופטת גדות, וביום 1.10.03 החל הדיון בה בפני.

              העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

2.    א.    ביום 15.1.99 פתח הנתבע לתובע 1 חשבון בנקאי (עובר ושב), שמספרו 27059/03,  בסניף בת-ים שלו (להלן: " החשבון" ו" הבנק" בהתאמה). במעמד פתיחת החשבון, נכח גם אחי תובע 1, רפי רוקח (להלן: " האח") (אשר תחילה צורף כנתבע ולאחר מן מחקו התובעים התובענה כנגדו). בעת פתיחת החשבון, מסר תובע 1 לפקיד הבנק את תעודת הזהות שלו וזו צולמה עבור תיקו האישי בבנק (נספח ת/1 לתצהיר עדותו הראשית של תובע 1 (להלן: " תצהיר תובע 1")). כן חתם תובע 1, באותו מעמד, על כרטיס דוגמת חתימה ועל טופס פרטים אישיים (נספחים ת/2-ת/4 לתצהיר תובע 1). בת/3 צוינה על-ידי תובע 1 ככתובת למשלוח דברי הדואר של הבנק, כתובת מגוריו. כן צוינו בו שלושה מספרי טלפון של תובע 1. ממועד פתיחת החשבון, ובכל מועד רלבנטי אחר לתובענה זו, לא ביצע בו תובע 1 כל פעולה שהיא. הבנק מצדו לא שלח אל תובע 1, לכתובת שנמסרה לו על-ידו, כל מסמך, לרבות כזה הנוגע לפעילות שבוצעה בפועל בחשבון.

       ב.    בסמוך לאחר פתיחת החשבון, החל האח, שהציג עצמו בפני הבנק כתובע 1, לפעול בחשבון ובין היתר: הזמין פנקסי שיקים וכרטיס אשראי, ביקש מסגרת אשראי ופתח תכניות חסכון (נספחים ת/6-ת/11 לתצהיר תובע 1). הבנק הנפיק לאח, החל מ- 1.2.99 ועד 22.4.99, 20 (!!!) פנקסי שיקים מחשבון תובע 1 (נספח ת/5 לתצהיר תובע 1) וכרטיס אשראי ואף העניק לו מסגרת אשראי. האח השתמש בפנקסי השיקים שקיבל מהבנק ומשך שיקים רבים לפקודת צדדים שלישיים, בסכומים ניכרים, כל זאת, כאשר לא היה לשיקים כיסוי כספי בחשבון.   

       ג.     לפי חוות-דעת מומחה לכתבי-יד, מר יצחק חג'ג', שלא נסתרה, החתימה הנחזית כחתימת תובע 1 כמושך בשיקים שנמשכו מהחשבון ונמסרו לבדיקתו, אינה חתימתו, אלא חתימה מזויפת. כך גם החתימות הנחזות כחתימות תובע 1 על גבי מסמכי הבנק, כמו כתב קיזוז מיוחד, כתב הקצאת אשראי, תנאי ניהול חשבון בתכנית "יהלום תשורה בתשלומים" (תכנית חסכון), הנן חתימות מזויפות.

       ד.    חלק מהשיקים שמשך האח מהחשבון כובדו על-ידי הבנק ובהמשך, חדל הבנק לכבד שיקים כאלו, בהעדר כיסוי כספי בחשבון. נוכח יתרות החובה שנוצרו בחשבון, הגיש הבנק תביעה נגד בעל החשבון, תובע 1 (ת.א. 55769/99 בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו). משנודעו לבנק העובדות האמורות, חזר בו מן התביעה (נספח ת/16 לתצהיר התובע 1). 

       ד.    ביום 7.6.99 הגיש תובע 1 תלונה למשטרה כנגד האח (נ/6). אולם, ביום 10.6.99, שלושה ימים לאחר הגשתה, ביטלה תובע 1 (מוצג נ/7).

       ה.    חלק מהאוחזים בשיקים המזויפים נקטו בהליכי הוצאה לפועל נגד תובע 1, בעל החשבון ממנו נמשכו השיקים, אך בקשותיהם לביצוע אותם שיקים נדחו, תוך קבלת טענת תובע 1, כי חתימתו על גבי השיקים כמושך זויפה.

       ו.     לטענת התובעים (המוכחשת על-ידי הנתבע), שילמו הם לגורמים שונים ב"שוק האפור", אשר החזיקו בשיקים שנמשכו על-ידי האח מן החשבון ולא כובדו על-ידי הבנק, סכומים ניכרים ובסך כולל של כ-970,000 ש"ח, וזאת עקב איומים על חייהם וחיי משפחותיהם והטרדות חוזרות ונשנות מצד אותם גורמים, אשר דרשו מהם לפרוע השיקים אותם החזיקו. איש מהתובעים לא הגיש תלונה במשטרה כנגד אוחזי השיקים המזויפים, אשר לטענתו, איימו על חייו וחיי משפחתו.

       ז.     מי מהתובעים לא הודיע לבנק, עובר לתשלום הנטען לגורמים מה"שוק האפור", דבר כוונתו לבצע תשלומים כנטען על-ידו.

              האם הפעילות בחשבון נעשתה על ידי האח בהסכמת תובע 1?

3.    א.    בכתב ההגנה (וראו גם את סעיף 6 לתגובת הבנק להמרצת הפתיחה) טען הבנק נחרצות, כי כל הפעולות שנעשו בחשבון, נעשו בהרשאתו ובהסכמתו של תובע 1 (סעיף 17) וכי תובע 1 פעל בשיתוף פעולה עם האח, על מנת לרמות את הבנק וצדדים שלישיים, תוך ניצול הדמיון החזותי בין האחים (סעיף 19). עם זאת, בחר הבנק שלא להביא כל ראיות מטעמו במשפט (לא הוגשו כל תצהירי עדות ראשית מטעמו וזאת, על אף שבישיבה שהתקיימה ביום 4.2.03 בפני כב' השופטת חיות הצהיר בא-כח הבנק: "אנו נעיד כ-5-6 עדים, חלקם אנשי הבנק וחלקם מיועדים לבסס את גירסתנו בדבר שיטה שנקטו בה התובע ואחיו" (עמ' 4 לפרטיכל, ש' 9-10)). עם זאת, הגם שבסיכומיו לא העלה עוד בא-כח הבנק את טענת הקנוניה ואת הטענה בדבר ביצוע פעולות בחשבון על-ידי האח בהסכמת תובע 1, העלה הוא בסיכומיו מספר תמיהות לגבי דרך התנהלות תובע 1 בפרשה (כך הוא מטיל ספק במניעי תובע 1 לפתיחת החשבון; מצביע על כך שהתובע חזר וגרס כי הגיש תלונה במשטרה נגד האח, אך חזר והשמיט את העובדה שהתלונה בוטלה על-ידו כעבור 3 ימים; הבנק מעורר תמיהה לגבי העובדה, כי תובע 1 לא הגיש תלונה במשטרה כנגד המאיימים עליו. התלונה היחידה הוגשה בשנת 2000, לאחר התשלום הנטען של כספים לאוחזי שיקים מזויפים; עוד תמיהה וטענה בפי הבנק, כי תובע 1 ואביו לא יידעו את הבנק, מבעוד מועד, על כוונתם לשלם לאוחזים בשיקים המזויפים).

       ב.    גם אם ניתן לסבור שלחלק מהתמיהות שהעלה הבנק לגבי דרך התנהלות תובע 1 לא נמצאו הסברים המניחים את הדעת, הרי שבנסיבות המקרה, אין לכך כל נפקות, שהרי הבנק חזר בו בסיכומיו מטענת הקנוניה בין תובע 1 לבין האח וממילא בחר שלא להביא כל תשתית ראייתית להוכחת טענה זו, כאמור.

       ג.     תמוה בעיני, שהבנק בחר ("במתכוון" לטענת בא-כוחו (בעמ' 21 לפרטיכל, ש' 4)) שלא להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו וממילא אף לא לזמן לעדות את פקיד הבנק באמצעותו נפתח החשבון, את פקיד/י הבנק באמצעותו/ם ביצע האח פעולות בחשבון, לרבות  הזמנת פנקסי השיקים וקבלתם (במספר הזדמנויות), הזמנת כרטיס אשראי וקבלתו, פתיחת תכניות חסכון וכו' - עדים אשר יכלו לשפוך אור על נסיבות פתיחת החשבון עבור תובע 1 וביצוע פעולות בו על-ידי האח. הבנק לא מסר הסבר כלשהו מדוע בחר לעשות כן ולפיכך, על-פי ההלכה הידועה, יש לראות בהמנעות הבנק מזימון עד שהיה, לכאורה, עשוי לתמוך בגרסתו, כיוצרת הנחה, כי לו היה עד כזה מובא לעדות, היה זה מעיד כנגד גרסת הבנק (ראו: ע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פד"י מה(4) 651, 658; ע"א 455/88 ל' חדד ואח' נ' א. דהן חברה לבניין בע"מ ואח', פד"י נה(5) 655; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פד"י מד(5) 595).

       ד.    בסיכום נקודה זו. לא הובאה כל תשתית ראייתית התומכת בטענה בדבר פעילות האח בחשבון התובע 1, בהסכמת האחרון.