החלטה
בפני בר"ע על החלטת כב' רשם ההוצל"פ אסף אבני אשר הורה כי הליכי כינוס הנכסים, במסגרת מימוש המשכנתא הננקטים בתיק ההוצל"פ נשוא החלטה זו, יימשכו רק לגבי החלק המסומן בתשריט שצורף לשטר המשכנתא, ולא לגבי כל הנכס בו מתגוררים המשיבים.
תיק ההוצל"פ נפתח למימוש משכנתא שלקחו המשיבים או מי מהם מהמבקשת. בזמן לקיחת ההלוואה נשוא המישכון המקרקעין עליהם נבנה הנכס היו רשומים על שם גב' בנבנישתי.
גב' בנבנישתי חתמה על הסכם קומבינציה עם המשיב 1. המבקשת שנתנה מימון להקמת המבנה לפי הסכם הקומבינציה רשמה משכנתא על זכויותיה של גב' בנבנישתי היינו, על כל החלקה שעליה נבנה המבנה. בשלב מאוחר יותר צומצמה המשכנתא למה שעתידה להיות דירת המשיבים בלבד. במסגרת אותו צמצום נקבע כי הבנק יוכל לממש את המשכנתא רק באמצעות מכירת דירת פרידמן (ולא דירות אחרות במבנה). כאשר נעשה צמצום זה נקבע בסעיף 32 לתנאים המיוחדים כי :
"מימוש המשכנתא עפ"י הוראות שטר זה, ומבלי לפגוע או לגרוע מהאמור בשטר זה, יעשה על ידי מכירת הדירה המצויה בקומות א' ו- ב' בצד המערבי צפוני של הבנין... והמסומנת בתשריט הרצ"ב בצבע אדום (להלן: "דירת פרידמן")... הבנק מסכים כי פרעון ההלוואה וחובות החייבים לבנק ע"י מימוש משכנתא יעשה על ידי מימוש דירת פרידמן... ולא מכירת דירות אחרות בבנין הנבנה בחלקה 34 בגוש 30112".
לאור האמור בסעיף הנ"ל הגישו המשיבים בקשה לרשם ההוצל"פ לקבוע כי מה שניתן לממש הוא רק החלק המסומן באדום בתשריט, על אף שחלק זה לא מהווה את כל דירתם של המשיבים במבנה. לטענתם, לאור הסכמת הצדדים בשטר המשכנתא זה בלבד החלק הניתן למימוש.
כב' הרשם קיבל את טענת המשיבים ועל כך הוגשה הבר"ע.
המבקשת טוענת כי מדובר בהליך שמתנהל כבר שנים רבות במהלכם נטענו טענות שונות ומשונות מטעם המשיבים שרובן ככולן נדחו. במסגרת טענות אילו אף המציאו המשיבים שמאות נגדית לזו שהמציא המבקש, בקשר לשווי הנכס, כאשר בשמאות זו היתה התייחסות לכל דירת המגורים של המשיבים ולא רק לחלק המסומן באדום בתשריט. היינו, טוענת המבקשת, המשיבים עצמם הסכימו וידעו כי המשכנתא חלה על כל דירתם שבחלקה 34 הנ"ל ולא רק על החלק המסומן בתשריט באדום. המבקשת טוענת עוד כי בכל הבקשות שהוגשו על ידי המשיבים בעבר הם הסכימו שדירתם ממושכנת ולא העלו כל טענה לפיה רק חלק מהדירה ניתן למימוש. המבקשת טוענת כי בהליכים השונים שנוהלו על ידי המשיבים על מנת למנוע את מימוש דירתם הגיעו הצדדים להסכמות שאפשרו למשיבים לפרוע את חובם בתוך זמן מוסכם, כאשר הוסכם כי אם בחלוף מועד זה לא תשולם יתרת החוב תימכר דירתם. הסכמות אילו קיבלו תוקף של פסקי דין והחלטות, ובאף אחת מהן לא עוררו המשיבים טענה לגבי היקף הנכס הממושכן, והיה ברור להם שמדובר בכל דירת התובעים. המבקשת טוענת עוד כי ביחד עם הגשת הבקשה לקביעת גבולות הנכס הגישו המבקשים גם תביעה בבית המשפט המחוזי למתן פסק דין הצהרתי שהמשכנתא מבוטלת עקב טעות ברישומה. המבקשת טוענת כי מדובר ב- 2 עתירות בהן עובדות סותרות שלא יכולות לעמוד בצוותא. לא זו בלבד, אלא שבהחלטה בבקשה לצו מניעה, שהגישו המשיבים ביחד עם הבקשה להצהיר שהמשכנתא בטלה, קבע ביהמ"ש המחוזי כי גם אם תתקבל התובענה לא יהיה בכך כדי למנוע את מימוש דירת המשיבים לשם פירעון החוב של המשיבים לבנק וזאת גם בהתחשב בעשרות השנים שחלפו מאז הגשת הבקשה למימוש והטענות הסותרות שמעלים המשיבים בבקשותיהם השונות.
המשיבים טוענים כי החלטת רשם ההוצל"פ נכונה ואין מקום להתערב בה. לטענתם בכל ההליכים שנוהלו ובהם הסכימו כי אם לא ישלמו תימכר דירתם לא היתה חשיבות להיקף הנכס. לטענתם, הם לא הסכימו למימוש של חלקים שאינם כלולים בשטר המשכנתא. כל שהסכימו היה שאם לא יעמדו בתשלומים ניתן יהיה למכור את דירתם, כאשר ברור שהכוונה לדירה המוגדרת בשטר המשכנתא והיא זו המסומנת באדום בתשריט המצורף לשטר המשכנתא בלבד. המשיבים טוענים כי הבקשה לקביעת גבולות הנכס והבקשה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי להצהיר על בטלות המשכנתא אינן בקשות המכילות טענות עובדתיות סותרות. המדובר בטענות משפטיות שיכולות לדור בכפיפה אחת, היינו, הצהרה שהמשכנתא מבוטלת עקב טעות ברישומה ואם לא תתקבל בקשה זו אזי יש לקבוע מהם גבולות הנכס הממושכן.
לבקשת המשיבים קוים דיון בו חזרו הצדדים על טענותיהם.
לאחר עיון בהחלטת כב' הרשם ובטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם ואלה נימוקי:
כפי שכתב כב' הרשם, לרשם ההוצל"פ אין סמכות אלא לבצע פסקי דין, או מסמכים שדינם כדין פס"ד, בדיוק לפי האמור בהם. גם אם צדדים מסכימים לסטות מהוראות פסק הדין לא ניתן לבצע את הסכמתם בלשכת ההוצל"פ. הסכמה ניתנת לביצוע רק לאחר שקיבלה תוקף של פסק דין. אם הדברים נכונים לגבי כל הסכמה וכל פסק דין, קל וחומר שהם נכונים כאשר מדובר בתיק הוצל"פ שנפתח למימוש משכנתא מהנימוקים כדלקמן:
ראשית, תיק כזה נפתח מבלי שעבר ביקורת שיפוטית והוא נפתח כתיק למימוש מבלי שיש פסק דין.
שנית, בעל משכון או משכנתא זוכה לזכות קדימה מול חובות אחרים שיש לממשכן. אם ניתן יהיה להרחיב את גבולות הנכס הממושכן בהסכמת הצדדים, יכול הדבר להביא לפגיעה ממשית בצדדי ג'. הצדדים להליך של מימוש משכנתא יוכלו לעשות ביניהם קנוניה, להסכים על שינוי הנכס הממושכן באופן שצדדים אחרים שכלפיהם חובו של הממשכן אינו חוב מובטח, יצאו נפגעים.
בנוסף לאמור, אין לראות בהסכמות שאליהם הגיעו הצדדים בעבר כהסכמות לגבי זיהוי הנכס הממושכן. כל שהוסכם על הצדדים הוא שאם המשיבים לא יעמדו בפרעון החוב תוך מועד קצוב ומוסכם, ניתן יהיה לממש את המשכנתא. בשלב זה של ההסכמות, זיהוי הנכס הממושכן לא היה הנושא הנדון אלא האפשרות להימנע ממימושו, לפיכך אין בהסכמה זו כדי ללמד על היקפו של הנכס הממושכן.
בנדון דנן, שטר המשכנתא בצירוף התנאים המיוחדים ובמיוחד סעיף 32 לתנאים המיוחדים קובע במפורש מהו הנכס הממושכן נכס זה אף הוגדר בסעיף 32 כ "דירת פרידמן" לפיכך בכל מקום שמופיע בשטר המשכנתא או בתנאים המיוחדים "דירת פרידמן" הכוונה לאותו שטח המסומן באדום בתשריט.
התוצאה היא איפוא שמסגרת תיק ההוצל"פ נשוא החלטה זו ניתן לממש רק את מה שהוגדר בשטר המשכנתא ובתנאים המיוחדים כנס הממושכן, היינו, הנכס הצבוע באדום בתשריט בלבד.
כפי שכתב כב' הרשם אין בהחלטתו או בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשת לפעול בדרכים אחרות למימוש זכויותיה ואולם במסגרת בקשה למימוש המשכנתא לא ניתן לממש מעבר למה שקבוע במסמכים היוצרים אותה במפורש.
הבקשה נדחית ואני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ₪ שיופחתו מהחוב נשוא תיק ההוצל"פ.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.