החלטה
בפני בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים והארכת המועד להגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב עד לאחר קבלת המסמכים.
במסגרת תביעה זה מבקש המשיב (התובע) לחייב את המבקש (הנתבע) בתשלום סך של 33,100 ₪. בכתב התביעה, נטען כי המבקש נהל אצל המשיב חשבון בנק (חשבון מספר 001477) במסגרתו ניתנו אשראים וכן הונפקה ערבות בנקאית לטובת מנהל מקרקעי ישראל, אשר חולטה בסך 2,812,535 ₪. לטענת המשיב בכתב התביעה, בעקבות חילוט הערבות נותרה בחשבון יתרת חובה ואת פירעונה הוא תובע.
התביעה הוגשה לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. המבקש לא הגיש התנגדות וחלף זאת הוגשה בקשה זו לגילוי מסמכים ולהארכת המועד להגשת ההתנגדות.
לטענת המבקש, החשבון נשוא התביעה הינו חשבון נאמנות שנוהל לטובת הנהנית, חברת עמרם אזולאי בע"מ (להלן: "החברה"), כך שכלל אין למשיב עילת תביעה כנגדו ואין יריבות ביניהם. בנוסף, טוען המבקש כי לשם הכנת התנגדותו נחוצים לו מסמכים חיוניים, ברם המשיב מסרב להמציאם עד לקבלת פירוט טענות ההגנה. עותר לפיכך המבקש למתן צו גילוי מסמכים ולהארכת המועד להגשת ההתנגדות.
בתגובה, טוען המשיב כי הבקשה גורפת ובכלל מתייחסת למסמכים אשר הומצאו למבקש באופן שוטף והיה עליו לשומרם. עוד טוען המשיב כי איתור המסמכים המבוקשים יחייב השקעה מרובה ויש להשית על המבקש את עלות איתור וצילום המסמכים.
ככלל, הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם הם הליכים המתקיימים רק לאחר ששערי בית המשפט נפתחו לפני הנתבע. בתביעה המתבררת בסדר דין רגיל - מתקיימים הליכים מקדמיים אלו לאחר הגשת כתב ההגנה. בתביעה המתבררת בסדר דין מקוצר או בתביעה המוגשת כתביעה על סכום קצוב כתביעה דנא - נפתחים שערי בית המשפט רק לאחר שניתנה לנתבע רשות להגן, שאז גם יתקיימו ההליכים המקדמיים.
יחד עם זאת, כחריג לכלל האמור, כאשר נתבע בסדר דין מקוצר איננו יכול להתגונן בהעדר מסמכים הדרושים לו לפריסת הגנתו, באפשרותו לפנות לתובע לקבלת המסמכים. באם פנייתו לא נענית, באפשרותו לעתור לקבלת רשות להגן על מנת להטיל על התובע את הוכחת התביעה או לקבל את המסמכים. דוגמא מובהקת לכך הינה לעיתים בהגשת תביעה על ידי בנק כנגד לקוחו בהתבסס על דפי חשבון מקוטעים או חלקיים (רע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. אפ. אר. למימון והשקעות בע"מ, [8.11.90])ו.
דא עקא, שזכות זו של נתבע לבקש גילוי מסמכים קודם הגשת בקשת הרשות להגן עודנה החריג לכלל לפיו מקומם של ההליכים המקדמיים לאחר מתן הרשות להגן. לפיכך, זכאי הנתבע בשלב מוקדם זה של לפני הגשת בקשת הרשות להגן, לקבל אך ורק את אותם מסמכים מסוימים שאין באפשרות הנתבע להגיש את התנגדותו בלעדיהם, דוגמת דפי חשבון שיש בהם כדי להסביר את דרך חישוב סכום התביעה. נטל הוכחת התקיימות החריג רובץ לפתחו של הנתבע. עליו לשכנע את בית המשפט בקושי שהוא ניצב לפניו בבואו להכין את בקשת הרשות להתגונן מבלי שהוא יכול לעיין באותו מסמך (בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נ' עיזבון המנוח יוסף הבי ז"ל, [4.11.03]). נוכח זאת, ממילא אין בשלב זה נפקות להלכות הכלליות אותן מביא המבקש בבקשתו בכל הנוגע לגילוי מסמכים בהליך אזרחי, לרבות זכותו של בעל דין אפילו למסע דייג.
בבחינת טענות המבקש, אין בנמצא כל נימוק לביסוס הטענה בדבר חיוניות המסמכים המבוקשים להכנת התנגדותו.
ראשית, טוען המבקש בבקשתו להיעדר עילה והיעדר יריבות. לביסוס טענות אלו ודאי שלא נזקק המבקש למסמכים נוספים. היעדר עילה, כידוע, הינו פגם הנלמד מעיון בכתב התביעה לבדו.
שנית, מעלה המבקש דרישה גורפת לגילוי מסמכים הכולל את כל דפי החשבון מיום פתיחתו, את "כל המסמכים המאזכרים פרטים בנוגע לערבות", את "סולמות הריבית", את "טבלאות הריבית", את כל ההסכמים בין המשיב למבקש (!) או לבין נאמנים קודמים בחשבון ואף "כל מסמך אחר הקשור ו/או רלוונטי" לתביעה. כל שטוען המבקש הוא שמסמכים אלו, כולם, חיוניים "לצורך עריכת הגנתו". כך בדיוק, בלא הסבר ובלא פירוט. אף לא ביחס לאחד ממסכמים אלו טורח המבקש להסביר ולשכנע מדוע אין באפשרותו לפרוש את הגנתו בלעדיו. נהפוך הוא, הרושם הברור מהבקשה הינו למסע דייג אשר אפשר ויהיה לגיטימי לכשתינתן רשות להגן (באם תינתן) אך איננו מותר בשלב מקדמי זה של ההתדיינות.
בנסיבות אלו אינני מוצא מקום בשלב זה לחיוב המשיב בגילוי המסמכים המבוקשים. בכדי ליתן למבקש את יומו תינתן לו ארכה להגשת התנגדותו, ברם הליכי גילוי מסמכים יתקיימו רק לאחר שתידון ותוכרע בקשתו זו.
הבקשה לגילוי מסמכים – נדחית.
המועד להגשת ההתנגדות יחול 30 יום ממועד המצאת החלטה זו.
הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון במתן ההכרעה בתיק העיקרי.
הדיון בתיק יידחה ליום 27.4.11, בשעה 16:00.
ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.