פסק דין
א. רקע
1. בפניי שתי תביעות :
א. תביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על ידי הבנק הבינלאומי לישראל (להלן: " הבנק/התובע") נגד כרמלה הלמן (להלן: "כרמלה/הנתבעת" ) ופלורין הלמן (להלן: "פלורין"), (להלן גם: "הנתבעים"). (להלן: "התביעה הראשונה")
ב. התביעה השנייה הוגשה על ידי כרמלה , פלורין וחב' שמי מרום תיירות 2000 בע"מ ( להלן: " החברה"), נגד הבנק , ניסים נגר (להלן: "ניסים") ואסתר נגר (להלן: "אסתר"). (להלן: "התביעה השנייה")
ב. התביעה הראשונה
1. התביעה הראשונה, הינה תביעה כספית על סך 708,924 ₪, אשר הוגשה על ידי הבנק, הינה בגין יתרת חובה בחשבון מס' 167894 שפתחו כרמלה ופלורין בבנק (להלן: "החשבון") . בתביעה זו, אשר נפתחה בסדר דין מקוצר, ניתנה רשות להתגונן.
טענת הנתבעים בתביעה הראשונה, המפורטת בתצהירם אשר הפך לכתב הגנה הינה, כי מדובר בפרשה חמורה וסבוכה הקשורה בפעילותו של ניסים בחשבונם, מבלי שהיה לו ייפוי כוח או הרשאה מטעמם, לפעול בו. לטענתם, ניסים ביצע בחשבונם עסקאות עתידיות מסוג "פורוורד" [FORWARD], עסקאות בשוק המעוף ועסקאות שבצידן סיכון גבוה ביותר בסכומים של מיליוני שקלים, מה שגרם לכך שהנתבעים הפסידו את כל חסכונותיהם שהיו מופקדים בבנק.
פעולתו האסורה של ניסים, כך הנתבעים, בוצעה בהרשאת הבנק, כאשר בתקופה הרלוונטית בה הוא פעל, ניסים היה בעלה של אסתר אשר שימשה כמנהלת הסניף בו התנהל החשבון והייתה חברתם הטובה ביותר של הנתבעים. ניסים ביצע בחשבונם זיוף חתימותיהם על מסמכים, רישומים כוזבים, פעולות שנחזו להיות של הנתבעים או בהוראותיהם, ולמרות בקשותיהם, הבנק סירב להמציא את המסמכים.
החשבון, אשר במקורו היה על שמו של פלורין, נפתח בשנת 1973 ושימש לצרכי משכורות ופיקדונות. לאחר נישואי הנתבעים הצטרפה כרמלה לחשבון, שהיו בו בעיקר חסכונות ממשכורות של פלורין ועסקיה הפרטיים של כרמלה, בסך של למעלה ממיליון ₪.
בין אסתר לכרמלה נוצרו יחסי ידידות אישיים ואסתר הציעה לכרמלה לחבור למי שהיה אז בעלה, ניסים, שלגרסתה היה "גאון פיננסי". הצעתה הייתה שהשניים ינהלו ביחד עסקי תיירות, כאשר ניסים יהיה אחראי על הכספים וכרמלה על שיווק, וכך נולדה החברה.
2. ביום 21.11.00 נפתח חשבון עסקי מס' 822833 (להלן: "החשבון העסקי") על שמה של החברה, אשר התנהל תוך קבלת אשראי, ללא בטחונות, שהגיע לסכום של שני מיליון ₪. בתמורה, שועבדו תקבולים וכרטיסי אשראי של החברה, אשר נתקבלו במהלך הפעילות העסקית שלה ואף ניתנה לחברה הלוואה לשיפור השיפוצים במשרדיה.
בשנת 1999 הציע פקיד ניירות ערך של הבנק לכרמלה לבצע עסקאות עתידיות במט"ח, אשר להן רווחים גדולים. כרמלה לא הבינה בנושא, פקיד הבנק לא הסביר לה את הסיכונים, וכרמלה ביצעה על פי אותו יעוץ פעולות ספקולטיביות במט"ח מבלי לדעת שהן כאלה, ובגין ייעוץ כושל זה הפסידה כ - 600,000 ₪ מתוך פיקדון של כמיליון ₪.
טוענים הנתבעים, כי כרמלה פנתה לאסתר והתרעמה על ההפסד, אך זו הרגיעה אותה ואמרה לה שאין לה מה לדאוג, כיוון שתקבל הצמדה ליינים יפנים, מבלי שתידרש לשלם את ההפסד, והבנק אכן העמיד לה הלוואות צמודות יין לכיסוי ההפסדים.
ההלוואות חודשו מידי פעם עד לחודש פברואר 2002, אז "התפוצצה" פרשת פעילותו של ניסים ובדיעבד הסתבר לכרמלה, כי ההלוואות נועדו להטעותה, כדי שתסבור שאין בדעת הבנק לדרוש את פירעונם, מה שהיה מצג מוטעה.
3. עוד טוענים הנתבעים, כי לאחר פתיחת החשבון העסקי, ניסים פעל על דעת עצמו גם בחשבון הפרטי של הנתבעים והשתמש בפיקדונות כבטוחה לביצוע עסקאות עתידיות, מבלי שהיה לו ייפוי כוח מהנתבעים. כרמלה לא ידעה עד ל"התפוצצות" הפרשה אודות פעולותיו של ניסים, והדבר נודע לה באקראי במאי 2001.
משהתלוננה על כך כרמלה בפני אסתר, האחרונה הרגיעה אותה שוב והציעה לה שלא להפסיק את הפעילות, כדי לא לגרום לעצמה נזקים, תוך שהבטיחה כי תדאג לכך שכרמלה לא תישא בכל נזק, ממש כפי שהיה בגין ההפסד בשנת 1999.
כרמלה טוענת, כי אינה יודעת עד היום מה ההפסד האמיתי אותו ספגה בחשבונה, שלאורו החלה לסבול ממצב נפשי קשה דיכאונות, ונמצאת בטיפול פסיכיאטרי ואף חששה לספר לבעלה את מעשיו של ניסים כפי שיעצה לה אסתר.
משנודע על כך לפלורין בשנת 1999 ביקש מאסתר להפסיק לבצע פעולות ספקולטיביות אך היא המשיכה בביצוען.
המסמכים אשר הגיעו מהבנק לבית הנתבעים היו חשבונות כרטיסי אשראי ודיווחים על מצב חסכון ופיקדונות. בדיווחים אלה, לא ניתן לראות בהם כל בעיה, כיוון שהפעילויות בסכומים של מיליוני דולרים שביצע ניסים ללא הרשעה, לא הופיעו בהם.