החלטה
1.המבקשים עותרים למתן רשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר לתשלום סך של 258,983 ₪.
החוב בסכום האמור הינו כנגד המבקשים 1, 2, בעלי החשבון נשוא התביעה, ומורכב מיתרת חובה בעו"ש, יתרת חובה בהלוואה מיום 23.07.07 ויתרות חובה בגין 2 הלוואות, העיקרית ע"ס 263,000 ₪ מיום 20.05.08 והלוואת "בלון" מיום 31.12.10 ע"ס 15,500 ₪.
המבקשים 3-5 ערבים להלוואה ע"ס 263,000 ₪ ונתבעים בגין יתרת חובה בהלוואה ע"ס של 227,758 ₪.
2.המבקשים 1, 2 אינם כופרים בשיעור החוב למשיב אלא טוענים כי המשיב אפשר להם להידרדר למצב הכלכלי אשר הוביל לנטילת ההלוואות ותרם תרומה משמעותית לחוב הנתבע. לטענת המבקש 1, אשתו, המבקשת 2, לא הייתה מעורבת בניהול החשבון והגיעה לבקשתו לחתום על הלוואות שונות. בתצהירו תאר המבקש תמונה כללית מבלי שנקב במועדים וסכומים, ממנה עולה, לטענתו, כי מעת לעת לא הצליח לעמוד בתשלומים שוטפים ונטל הלוואות מהמשיב וקיבל אשראי על גבי אשראי. לטענתו המשיב העניק לו מסגרת אשראי של 50,000 ₪ מעבר להלוואות ואף לאחר שהוכרז כלקוח מוגבל חמור לאחר שחזרו שיקים מחשבונו, קיבל מהמשיב את ההלוואה ע"ס 263,000 ₪ שעה שהיה ידוע כי לא יוכל לעמוד בהתחייבות זו.
לטענתו המשיב דחק בו להמציא ערבים. עוד טוען המבקש 1 כי לא מסר מידע לערבים ורק ביקש כי יחתמו לו כערב. לטענת המבקש לא הצליח לעמוד בהלוואה שנועדה להסדיר את חובותיו ואף לא בהלוואת הגישור הנוספת אשר נתבעה.
לאור האמור לעיל, טען המבקש 1, כי למשיב יש אשם תורם בכך שהיה צריך לצפות את קריסתו הכלכלית והמשיב בחר להעניק אשראי ללא בחינת יכולתו הכלכלית.
3.המבקשים 3-5, הערבים, טענו טענות דומות ותמציתן כי המשיב לא הסביר להם את מטרת ההלוואה, לא גילה להם מידע אודות מצבם הכלכלי של הלווים או את תנאי ההלוואה ושיעורי הריבית בה. לטענת הערבים, לו היו יודעים את המצב לאשורו לא היו מסכימים לחתום כערבים.
המבקשת 3, אמו של המבקש 1, טענה בנוסף כי הינה לקוחה של אותו סניף בנק ונציגי הבנק ידעו כי אינה יודעת קרוא וכתוב ולא טרחו להסביר לה את היקף התחייבותה ואת מצבו של בנה.
המבקש 4, חברו של המבקש 1 לעבודה, ציין בנוסף כי לא הבהירו לו מה גובה ההלוואה ומאחר וערב בעבר להלוואה בסך 15,000 ש"ח בפועל החליף המשיב ערבות בסך 15,000 ₪ לערבות נשוא התביעה. עוד טען המבקש 4 כי חתם בחופזה מבלי שהציג תעודות זהות ותלושי שכר וכן טען כי לא מסרו לו הודעה על פיגורי התשלומים בהלוואה ועל נטילת הלוואה לכיסוי הפיגורים.
המבקש 5, שכן וידיד המשפחה, טען כי לא נמסר לו מידע אודות מצבם הכלכלי של הלווים.
דיון והכרעה
4.מחקירת המבקש 1 עלה כי בפועל אינו חולק על עצם קיומו של חוב אולם לשיטתו המשיב אחראי למצבו הכלכלי.
מחקירת המבקשת 3 עלה ספק רב באשר למידת הבנתה את טענותיה בתצהיר. רק לאחר שאלות חוזרות ונשנות הסבירה כי יודעת מה נכתב בתצהירה.
המבקשת 3 עמדה אמנם על טענתה כי לא ידעה אודות מצבו הכלכלי של בנה אולם לא היה לה הסבר מדוע משכה, יום לאחר הגשת התביעה, סכומים ניכרים מחסכונותיה בבנק.
בחקירה הוצג לכל הערבים טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן. כל הערבים אישרו חתימותיהם על גבי טופס גילוי המידע אולם חזרו על אותה טענה כי לא טרחו לקרוא את מסמכי ההלוואה או טופס גילוי המידע וכי נציגי המשיב לא הסבירו להם בעל פה אודות מצבם של הלווים.
אמנם בשלב זה של הדיון לא בוחנים כיצד יוכיח המבקשים את הגנתם ולא שוקלים שיקולי מהימנות אולם בבחינת סיכויי ההגנה ניתן להתרשם מהעדות ומטיבה, במיוחד כאשר כל הערבים טוענים טענות דומות כנגד מסמכים בכתב.
כל הערבים אישרו כי לא קראו את המסמכים עליהם חתמו וטענו כי לא התעניינו עם הלווים לשם מה נחוצה להם הלוואה בשיעור כה ניכר.
למרות שלא ניתן לשלול הגנת הערבים, גרסת המבקשים רצופה באי דיוקים ובתמיהות באשר להתנהלותם. הערבים לא פירטו בתצהיר את אופן חתימתם על ההלוואה ובעדויותיהם התגלו סתירות בשאלה כיצד התבקשו להגיע ולחתום על הערבות וכן ביחס למעמד החתימה עצמו. כן עלה מחקירות הערבים כי בפועל לא התעניינו במטרת ההלוואה או מצבו של הלווה ונראה כי היו מסכימים לערוב לו בכל מצב, כל אחד מטעמיו הוא, האחת אמו, השני חבר קרוב והשלישי ידיד המשפחה.
5.באשר להגנת המבקשים 1, 2 , לא מצאתי כי למבקשים הגנה אפשרית כנגד התביעה.