בנק הפועלים בע"מ נ' ארשיד

החלטה

התובע הגיש ארבעה צ'קים לביצוע בלשכת ההוצל"פ. הצ'קים משוכים מחשבונו של הנתבע, כששם הנפרע הינו פאיז סמועי (להלן: "הנפרע"). הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, וזוהי הבקשה המונחת למתן החלטה.

טענות הנתבע

1.הנתבע, אשר הינו מנהל חברת הסעות, העסיק את הנפרע אצלו כקבלן משנה למתן שירותי הסעות. בין שניהם סוכם כי הנפרע ייתן שירותי הסעות, ובהתאם לכך מסר הנתבע לנפרע בחודשים נובמבר ודצמבר 2009, או בסמוך לכך, על חשבון העבודה העתידית את ארבעת הצ'קים נשוא התביעה.

2.לאחר שקיבל הנפרע לידיו את הצ'קים, הפסיק את העבודה בצורה חד צדדית, כך שהעבודה לא בוצעה בזמן ונגרמו לנתבע הפסדים כספיים, ומכאן הודיע הנתבע לנפרע כי אינו זכאי להשתמש בצ'קים ועליו להחזירם אליו מיידית.

3.במהלך ויכוח אשר היה בין הנתבע לנפרע, סוכם כי הנפרע ישלים את עבודתו, יחזיר את הצ'קים לידי הנתבע, ובתמורה ישלם הנתבע לנפרע במזומן, בנוכחות עדים, סך של 20,000 ₪, ואכן הנתבע שילם לנפרע סכום זה במוזומן, ובנוסף שילם לחשבון המתנהל על שמו של הנפרע, בהעברה בנקאית, מיום 04.01.10, סך של 1,000 ₪ ובתאריך 12.04.10 סך של 10,000 ₪, כאשר סכום ש ל9,000 ₪ היה בהעברה בנקאית ו- 1,000 ₪ בצ'ק שהופקד בחשבון הנפרע.

4.הנתבע טוען כי התברר לו שהנפרע עשה שימוש בצ'קים, הפקיד אותם תמורת שירות ניכיון של הבנק, ובכך הצ'קים בפועל סוחרו ולא הוחזרו לידיו.

5.הנתבע טוען כי התובע אינו אוחז כשורה ובעד ערך, כן טוען כי קיים כישלון תמורה מלא, ולכן יש לתת לו להוכיח את הגנתו בפני בית המשפט.

דיון

6.ביום 15.12.10 התקיים דיון בבקשת הנתבע, בו הוא נחקר על תצהירו, ובסוף הדיון סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם.

7.טרם אתן את החלטתי, אחזור בתמצית על הקריטריונים המנחים את בית המשפט בבואו ליתן רשות להתגונן, שכן בחינת בקשותיו של הנתבע אינה מצריכה לעת עתה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של הנתבע, אלא אף לבחון האם אם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה, קרי, האם יש בתצהירו של הנתבע יחד עם חקירתו הנגדית עילה חוקית לכאורית בעלת משמעות אשר אם תוכח במשפט תוכל להוות הגנה ראויה לגרסתה של התביעה (ראה ע"א 478/75, חנה אנגלנדר נ' יצחק אשכנזי פ"ד ל(3), 437, 443).

8.במהלך חקירתו הנגדית הנתבע ידע להסביר ולפרט כי הצ'קים נמסרו לנפרע מחשבונו הפרטי, מאחר ובאותה תקופה הוא עסק כעוסק מורשה, וכי הצ'קים ניתנו לטובת עבודה עתידית, אשר בסופו של יום לא בוצעה על ידי הנפרע, ולאחר שהאמין להבטחות השווא של הנפרע כי יקיים את חלקו בהסכם וישלים את שירותי ההסעות, שילם הוא לנפרע סך של 40,000 ₪, בין אם במזומן ובין אם בהעברות בנקאיות.

לשאלת בית המשפט מדוע שילם הנפרע כסף במזומן, כאשר היה על הנפרע להחזיר לו את הצ'קים, השיב הנתבע כי פקידת הבנק בו מנוהל חשבונו של הנפרע מסרה לו כי הנפרע מסובך בבנק, כי ניתן לו ניכיון על הצ'קים ולא ניתן להחזירם לידיו, אלא לאחר שישלם כסף לבנק.

עוד השיב הנתבע בחקירתו כי סוכם עם הנפרע כי בגין הכספים שיפקיד הנתבע בבנק ימסור הנפרע רכב לנתבע, שכן לא בוצעו שירותי הסעות ע"י הנפרע, והנתבע העביר 40,000 ₪ אליו, ותמורת הסכום הזה, יעביר הנפרע לנתבע אחד מרכביו.

9.טענת הנתבע לכישלון תמורה מלא לא נסתרה. נהפוך הוא, הנתבע הראה כי הוא שילם במקומו של הנפרע, לטובת הבנק, כספים לשם שחרור הצ'קים נשוא התביעה, וזה לאחר שהוסבר לו עניין זה על ידי פקידת הבנק.

10.חשוב להדגיש כי כל העומד בפנינו לדיון, בשלב זה, הוא אם הראה הנתבע טעם לקבלת רשות להתגונן, ותו לא. עת באים לבחון אם יש מקום למתן רשות להתגונן, אין, כמובן, צורך לפסוק לטיב הזכויות והטענות לגופן, אלא מספיק לעניין זה אם יש בטענה, לכאורה, כדי להצדיק בירורה, כדברי כב' השופט ברנזון בע"א 53/66, בית וגן בהרצליה בע"מ נ' בנק הפועל המזרחי בע"מ, פ"ד כרך כ(3) עמ' 518, 515).

11.מכל המקובץ לעיל, סבורה אני כי הנתבע הצביע על הגנה אפשרית, ולכן אני נעתרת לבקשתו ונותנת לו רשות להתגונן.

נוכח סכום התביעה, היא תתברר בסדר דין מהיר ועל הצדדים לפעול בהתאם להוראות פרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותעביר את התיק לקביעתו בפני רשם/ת.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשע"א, 29 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.