תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
6103-08
10/01/2010
|
בפני השופט:
שלומית פומרנץ
|
- נגד - |
התובע:
בנק לאומי לישראל בע"מ
|
הנתבע:
1. ס.א. הגרמס בע"מ 2. סרגיי צ'בוטרב 3. אלכסנדר גורליק
|
|
החלטה
הבנק – התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החברה – הנתבעת 1 בגין יתרת חוב בלתי נפרעת בחשבונה, ונגד שני הנתבעים הנוספים בגין יתרת חוב בחשבונם ובגין ערבותם המתמדת ללא הגבלה בסכום לכל חובותיה של הנתבעת 1 כלפי התובע.
לכתב התביעה צורפו הנספחים הבאים:
1.תנאי ניהול כללים של הנתבעים 1,3.
2.תצלום דפי חשבון של שלושת הנתבעים.
3.כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום + הודעה לערב בגין ערבות מתמדת לא מוגבלת
בסכום.
4.אישור הבנק ביחס לשיעור הריבית.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהיריהם של הנתבעים 2,3 בשמם ובשם החברה – הנתבעת 1.
ב"כ המבקשים מדגיש בבקשת הרשות להגן כי חשבונות המבקשים התנהלו ללא כל חריגה משמעותית שהצריכה פרעון מיידי של ההלוואה שנלקחה ע"י המבקשת 1, וסילוק היתרה בחשבונות העו"ש של המבקשים 2,3. לדבריו המבקשים עמדו בכל התחייבויותיהם כלפי הבנק ככל שהן נוגעות להתחייבויות לפרעון ההלוואה ו/או יתרת החוב.
המבקש 2 טוען בתצהירו כי המשיב העמד לרשותו הלוואה ע"ס 20,000 ₪ בהחזר חודשי של כ – 600 ₪, וכי עמד בכל התשלומים עפ"י הסכם ההלוואה.
בטרם פתיחת חשבון העו"ש של המבקשת 1, עמדה מסגרת האשראי שלו בכרטיס האשראי ע"ס 40,000 אלף ₪. לאחר פתיחת חשבונה של החב', ניתנה לה מסגרת אשראי של 20,000 ₪ שקוזזה ממסגרת האשראי שלו. כל התשלומים מחשבון העו"ש שלו שולמו במועדם, והחשבון התנהל כשורה.
לדבריו ביום 1.4.08 נפגשו הוא והמבקש 3 עם פקידת הבנק אשר דרשה מהם לסגור את כל חשבונותיהם אצל המשיב. כפועל יוצא מכך בוטלו מסגרות האשראי, הם נדרשו לפרוע את ההלוואות, ולכסות את יתרות החובה בחשבונות האישיים. למבקשים לא ניתן הסבר לדרישות פתאומיות אלה.
המבקש 3 טוען בתצהירו כי המשיב העמיד לרשותו הלוואה של 20,000 ₪ בהחזר חודשי של 700 ₪, וכי עמד בכל התשלומים עפ"י הסכם ההלוואה, וחשבונו התנהל כשורה וללא כל טענות מצד המשיב. הוא חוזר בתצהירו על דברי חברו, לפיהם, ביום 1.4.08 נפגש עם פקידת הבנק אשר דרשה מהם לפרוע את ההלוואות, ולכסות את יתרת החובה בחשבונות האישיים, זאת ללא כל התראה וללא כל הסברים, כאמור לעיל.
המבקשים נחקרו שתי וערב על תצהיריהם.
מתשובותיו של המבקש 3 בחקירתו הנגדית עולה כי מחודש ינואר 2008 היו מספר חריגות בחשבון החברה, אך לא מעבר ל – 24 ₪. ואולם משהוצג לו דף חשבון החב' מיום 15.1.08 התברר כי היתה חריגה של מעל 5,000 ₪ ממסגרת האשראי שעמדה על 10,000 ₪. עובדות אלו עלו גם ממוצג מש/1 – דף חשבון של המבקשת 1 מיום 15.1.08. עם זאת טוענים המבקשים בסיכומיהם כי ביום 16.1.08 בוצעה הפקדה של 7,000 ₪ ובכך חוסל הפיגור שחצה את מסגרת האשראי. להוכחת טענתם כי לחברה יש פעילות כלכלית, צרפו המבקשים מסמכים שונים בהם שוברי תשלום מע"מ ודוחו"ת ניכויים ממשכורות.
ב"כ המשיב טוען כי בדיקת דוחו"ת הניכויים מעלה כי מספר העובדים במבקשת 1 הלך והצטמצם משמונה עובדים לאפס עובדים, וכי מחודש 5/08 לא היו עובדים כלל, ולא שולמו משכורות-דבר המצביע על היות החב' – המבקשת 1 נתונה בקשיים כלכליים.
עוד טוען ב"כ המשיב כי גם משוברי תשלום המע"מ עולה כי היתה ירידה משמעותית בהיקף העיסקאות שבוצעו בחודשים 11-12/07 וחודשים 1-2/08, וכי לא צורפו שוברי מע"מ לחודשים
3-4/08, אף שבקשת הרשות להגן הוגשה ב – 18.6.08.
ב"כ המשיב מוסיף וטוען כי לא צורפו רשימת לקוחות ו/או כרטסת הנהלת חשבונות, ו/או דוחו"ת רווח והפסד שיש בהם כדי להראות על פעילות כלכלית אמיתית של החברה.