בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פרמיום קלאס בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעת בנק על סך 364,178 ₪.

התביעה הוגשה ביום 28.7.09 ועניינה דרישה לתשלום יתרה רשומה בחשבון עו"ש/חח"ד נכון ליום 22.7.09.

לכתב התביעה צורפו בין השאר: תנאי ניהול החשבון, חשבון יתרות, כתב ערבות ללא הגבלה בסכום ובזמן בחתימת הנתבע 2, מסמך הודעה לערב ובו תמצית ההתחייבויות שבכתב הערבות, מכתב התראה לתשלום חוב מיום 5.7.09.

בתאריך 1.10.09 הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן וכן למתן רשות להתגונן. הבקשה נתמכה בתצהיר המבקש 2 כאשר לעניין הבקשה להארכת המועד נטען כי נחוצים מסמכים לבדיקה: דפי חשבון, תנועות בתיק השקעות, הסכמי אשראי, שיעורי ריבית שנגבתה בחשבון, הסכמי הלוואות, תוכניות חיסכון, פק"מ וקופות גמל.

לעניין בקשת הרשות להתגונן נטען כי המשיב גבה בחשבון ריבית העולה על המותר על פי חוק בהקשר להלוואות צמודות שניתנו, בוצעו בחשבון פעולות ללא סמכות וללא הרשאה.

בתאריך 2.5.10 נמסרה הודעה מטעם המבקשים כי בקשתם לקבל מסמכים לא נענתה במלואה. אומנם בתאריך 18.10.09 ניתנה החלטה המורה למשיב להמציא למבקשים דפי חשבון, הסכמי אשראי, הסכמי הלוואות וטבלת שיעורי ריבית ואולם ניתנה למבקשים אפשרות להוסיף ולבקש מסמכים על סמך הנתונים שנתקבלו. המבקשים פנו למומחה לצורך בדיקת החשבון והמומחה ביקש לבדוק נתונים כדלקמן: סולם ערכים וחישובי ריבית לכל תקופת החשבון, הודעות שנשלחו למבקשים או למי מהם, לרבות בדבר שינוי שיעורי ריבית, סכומי הריבית שחויבו בחשבון, הסכמים בקשר לחיובי עמלות, כל מסמכי חמש ההלוואות שנלקחו בחשבון לאורך השנים, דוחות אובליגו חודשיים, כלל הביטחונות שניתנו למשיב, אסמכתאות בקשר לעשרות פעולות שבוצעו בחשבון בין דצמבר 2003 לבין יוני 2009, אסמכתאות בקשר למאות פעולות של ניכיונות שבוצעו בחשבון בשנים 2007-2008, אסמכתאות בקשר לעשרות פעולות של קנייה ומכירת ניירות ערך.

בתאריך 4.5.10 התקיים דיון במעמד הצדדים לבירור המחלוקת בקשר למסמכים הנוספים, מעבר למסמכים אשר המשיב חייב היה לספק על פי החלטה מיום 18.10.09. הוחלט כי המשיב יוסיף ויציג לעיון המבקשים לוחות סילוקין לכל ההלוואות, שיקים של צדדי ג' שהוגשו לביצוע כולל מספרי תיקי הוצל"פ ושיקים שנמצאים אצל המשיב לצורך נקיטת הליכים נגד צדדי ג'.

בתאריך 13.7.10 הוגשה בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהיר המבקש 2. לבקשה לא צורפה חוו"ד של מומחה אולם צורפו ניירות עבודה של המומחה. במכתב לוואי מיום 11.5.10 מציין המומחה כי אין באפשרותו לשחזר את החשבון "ללא המצאת סולם ערכים וריבית". בנוסף לכך רושם המומחה כי בהעדר "הסכמי מסגרת" לא ניתן לבחון את טענת הנתבע כי הבנק שינה את שיעורי הריבית ללא סמכות והרשאה.

בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן טוען המבקש כי המשיב שינה את שיעורי הריבית בחשבון באופן חד צדדי במהלך תקופת ניהול החשבון ובהערכה זהירה מסתכם הנזק מהריבית העודפת בעשרות אלפי שקלים. בנוסף לכך, הוכחשו הרשאות לביצוע עשרות פעולות לפי טבלה מצורפת שערכן הכספי למעלה מ-700,000 ₪ והוכחשו הרשאות למתן הוראות של קנייה ומכירת ניירות ערך בהקשר לעשרות פעולות. נטען כי הנזק הכספי בגין פעולות אלה מסתכם בלמעלה מ-66,000 ₪.

עוד הוסיף וטען המבקש כי המשיב מחזיק בשיקים של צדדי ג' בסכום כ-190,000 ₪, איננו נוקט בפעולות גבייה כמתבקש ומנגד איננו מוכן להחזיר השיקים למבקשים לצורך גבייתם.

לאחר שבחנתי טיעוני הצדדים והנתונים המוצגים, אני בדעה כי ראוי בעניין דנן להתנות מתן רשות להתגונן בתנאים.

אשר לשינוי שיעורי הריבית באופן חד צדדי ובניגוד למוסכם - מדובר בטענה סתמית וכללית שלא ניתן לכמתה ולבודקה על סמך הנתונים שמוסרים המבקשים. אין חולק כי לרשות המבקשים הועמדו לעיון דפי החשבון בתקופת ניהולו במשך כ-6 שנים. במכתב מיום 6.4.10 המופנה אל ב"כ המבקשים מציין המומחה כי לבד מדפי החשבון הועברו אליו הודעות על חיובי ריבית לשנים 2003-2009, 10 בקשות למתן אשראי בחתימת המבקשת 1, 7 הודעות על מסגרות אשראי וריבית. ממכלול הנתונים הנ"ל וכן מטבלת שיעורי הריבית החריגה הנהוגה אצל המשיב בתקופת ניהול החשבון ואשר הומצאה למבקשים ניתן היה ללמוד מה היו מסגרות האשראי המוסכמות בחשבון והריבית בגינן ומה היו שיעורי הריבית שנגבו בחשבון בפועל. די בנתונים שהומצאו על מנת לגבש טענה מפורטת, ככל שישנה כזו, לעניין גביית ריבית עודפת בניגוד למוסכם. טענה כזו איננה בנמצא.

הטענה היחידה, הנשענת על אובדן מסמכים אצל המשיב, מתייחסת לגביית ריבית בניגוד למותר בחוק, לגבי הלוואות צמודות מדד. טענה זו איננה מפורטת ולמעשה מדובר בהשערה המעוגנת בשיטת הגבייה אצל המשיב על דרך של חישוב ריבית פיגורים בגין תשלומים חודשיים הנזקפים בחשבון השוטף "לזכות" הלוואה זו או אחרת. טענה זו מנוסחת על ידי המבקשים כדלקמן:

"בניהול ההלוואות הצמודות בחשבון ובהתאם לאמור בצו הריבית הרי שהמשיב חייב את החשבון בהחזרי ההלוואות הצמודות ותוך שהוא מחייב את החשבון בריבית חריגה וזאת במקום שינהל את פיגורי ההלוואה וייחשב עליהם ריבית פיגורים כפי שקובע צו הריבית."

בידי המבקשים היו נתונים מספיקים על מנת להצביע ולו באופן כללי על היקף החריגה הנטענת ממה שמתיר החוק. הרי המומחה מפרט במכתבו מיום 6.4.10 את סכומי ההלוואות שניתנו ותאריך העמדתם ומסכם את בקשתו לקבל נתונים כדלקמן:

"בחשבון הועמדו 5 הלוואות בסכום מצטבר של 590,000 ₪ שבגינם שולמו מעל ל-70,000 ₪ ריביות ועמלות. לטענת הנתבעים הבנק חייב את ההלוואות בריבית גבוהה מן המוסכם וכו'. כמו כן ההלוואות חויבו בעמלות רבות אשר הגדילו בפועל את הריבית האפקטיבית בהלוואה וכו'."

למרות זאת לא הוצג חישוב ולו כזה אשר עשוי לשמש אינדיקציה לגביית ריבית בחריגה מן המותר על פי חוק. מן הנתונים הבודדים הנ"ל כשלעצמם ניתן להסיק לכאורה ש'הנזק' אשר עלול היה להיגרם למבקשים, בהנחה שיועמדו בפניהם מלוא הנתונים, קטן ביחס לסכום התביעה.

לעניין הטענה לביצוע פעולות ללא הרשאה הן בחשבון והן בתיק השקעות - בניגוד לטענות הפוזיטיביות כפי שהן מנוסחות בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן השיב המבקש 2 בתשובה לשאלות ב"כ המשיב במסגרת החקירה הנגדית:

"אני לא יודע מה לא בסדר, לכן לקחתי מומחה והוא מצא שיש בעיות בחשבון וכו'. גם לגבי ניירות ערך, יש כאן מומחה שאומר שצריך לזכות את החשבון ב-66,580 ₪. אני רוצה לראות שאת כל ההוראות של הקנייה והמכירה אני נתתי. אני לא בטוח בזה. "