בנק מזרחי טפחות - הנהלה ראשית נ' מפעלי מתכת ש.כהן בעמ ואח'

פסק דין

בנק מזרחי טפחות נגד מפעלי מתכת ה.פ. 42258-09-11

א. תמצית טענות המבקש - הבנק

1. בפני בקשה לסעד הצהרתי לפיו זכותו של המבקש, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "המבקש / הבנק"), בכספים שנצברו בקרן ההשתלמות "אסף ב" לזכות משיב 2 (להלן: "החייב") , עדיפה על פני זכותה של משיבה 1, מפעלי מתכת ש.כהן בע"מ, (להלן :"מפעלי מתכת/המשיבה").

כן מבקש הבנק להצהיר שהינו זכאי לקבל את מלוא הכספים שהצטברו בקרן ההשתלמות ולצוות על המחזיקה (משיבה 3), (להלן: "המחזיקה / משיבה 3"), להעביר לבנק את מלוא הכספים שנצברו בקרן ההשתלמות.

2. טוען המבקש, כי החייב הינו לקוחו שפעילותו מתנהלת בבנק במסגרת שני חשבונות: חשבון עסקי מס' 375727 ע"ש "פנטוגרף" וחשבון פרטי מס' 125453 על שם החייב. בנוסף, ערב החייב כלפי הבנק בערבות מתמדת מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב, במסגרת חשבון עסקי 126506 על שם "י.ש.עבודות בנייה ופיתוח", (להלן: " החשבון הנערב").

לפעילות החייב בבנק, הוא שעבד לטובת הבנק את קרן ההשתלמות, בהתאם לשטר משכון שנרשם כדין אצל רשם המשכונות, (נספח א' להמרצת הפתיחה).

טוען הבנק, כי נכון ליום 18.9.11 חובות החייב לבנק הינם 244,122 ₪ שמורכב מהסכומים:

53,023 ₪ בחשבון העסקי, 60,313 ₪ בחשבון הפרטי ו- 130,786 ₪ בחשבון הנערב.

כתוצאה מקשיים כלכליים של החייב ופיגור בהתחייבויותיו לבנק, הוגבל החשבון העסקי בחודש ינואר 2011 ובסמוך הוכרז החייב כ "מוגבל חמור". לאור זאת, בהסכמת החייב, ולצורך כיסוי חובות החייב למבקש, פעל המבקש למימוש קרן ההשתלמות המשועבדת לטובתו וביום 9.2.11 חתם החייב על טופס "בקשה למשיכת כספים מקרן ההשתלמות". (נספח ה' להמרצת הפתיחה).

3. הבנק נותן למחזיקה שירותי תפעול לקופות שבניהולה, כולל לקרן ההשתלמות, ובין היתר, במענה לצווי עיקול המוטלים על הקופות, אך למחזיקה שליטה בלעדית בקופות, כולל לשחרור כספים מהקופות.

הבנק טוען, כי לצורך שחרור הכספים, דרשה ממנו המחזיקה לפעול לגריעת רישום השעבוד, הן אצל רשם המשכונות והן ברישומי הקופות, וזאת, מתוקף היות הבנק המתפעל של הקופות. בהתאם, ולצורך מימוש הכספים, שלח הבנק לרשם המשכונות, טופס הודעה על ביטול משכון, כדי שזה יימחק (נספח ו' להמרצת הפתיחה) וביום 21.4.11 קיבל הבנק הודעה מרשם המשכונות על ביטול רישום המשכון על קרן ההשתלמות. ביום 27.4.11 הסיר המבקש את רישום המשכון על קרן ההשתלמות מרישומי הקופות והודיע למחזיק על הסרת רישום המשכון, על פי הוראתה.

4. בשלב זה, היה על המחזיק להעביר את הכסף לבנק, הליך שנמשך מספר ימים, אלא שביום 28.4.11 התקבל בבנק, כמתפעל הקופות, צו עיקול על נכסי החייב, אשר הוטל לבקשת המשיבה בתיק הוצל"פ מס' 03-07676-11-09. מאחר ובמעמד צו העיקול, לא הופיע רישום שעבוד ברישומי קרן ההשתלמות שבבנק, (לאחר שהוסר למימוש הכספים), הודיע הבנק, בטעות, ובעיצומו של הליך מימוש קרן ההשתלמות לטובתו, על רישום עיקול לטובת המשיבה, על קרן ההשתלמות, בסכום של 124,865 ₪.

מיד לאחר שהתבררה הטעות, שלח הבנק בשם המחזיקה, לתיק ההוצל"פ, הודעה מתוקנת, לפיה אין כל יתרת זכות בקרן ההשתלמות, ועתר למתן הוראות בהתאם. אלא שלנוכח צו העיקול, הודיעה המחזיקה, על הקפאת הליך העברת הכספים בגין המימוש, עד להחלטת ר/ ההוצאה לפועל וביום 2.5.11 ניתן לבקשת המשיבה, צו למימוש הכספים בקרן ההשתלמות, בכפוף לכל דין.

5. טוען הבנק, כי כיוון שכספי קרן ההשתלמות שועבדו על ידי החייב לבנק, ומאחר שהשעבוד נרשם כדין וזמן ניכר טרם הטלת העיקול על ידי המשיבה, הרי ששעבוד כספי קרן ההשתלמות והרישום ברשם המשכונות, הקנו לבנק מעמד של נושה מובטח ביחס לכספי קרן ההשתלמות, ולכן, רשאי הבנק לממש כספים אלה בדין קדימה, בהתאם לס' 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל (התש"ם – 1980).

כיוון שהסרת השעבוד הינה פעולה טכנית, שנעשתה אך ורק לצורך מימוש המשכון – העברת הכספים שבקרן ההשתלמות לסילוק חובות החייב לבנק, ולא מחמת ביטול המשכון, הרי שאין תוקף לרישום העיקול, שכן לא ניתן לעקל כספים שנמצאים בהליכי מימוש, שכן כבר אינם שייכים לחייב.

6. עוד טוען הבנק, כי קיימת לו זכות קניינית בכספי קרן ההשתלמות, מתוקף היותו בעל המשכון על כספים אלה, וזכות זו הינה מהותית שאינה מותנית ברישומה במרשם כלשהו, בעוד שלמשיבה, שהינה נושה שלבקשתו הוטל צו העיקול, קיימת, לכל היותר, זכות דיונית בכספים, אשר אינה מקנה זכות ממשית בכספים, אלא משמשת רק כאמצעי לייחד כספים לגבייה. זכות המעקל, טוען הבנק, הינה נחותה במדרג הזכויות ובתחרות בין הזכויות, קיימת עדיפות מובהקת לזכות בעל המשכון.

מוסיף הבנק, כי כספי קרן ההשתלמות שועבדו לבנק להבטחת אשראי שניתן לחייב, בעוד שצו העיקול הוטל בגין חוב שחייב החייב למשיבה מבלי שהייתה כל זיקה לכספי קרן ההשתלמות. הבנק מפנה לפסיקה, לפיה ללא רישום משכון, להבדיל מעניינינו, המעקל שאינו נושה מובטח אינו סומך על הנכס נשוא העימות וציפיותיו להיפרע מחובות החייב הן כוללניות ואינן קשורות במישרין לנכס המעוקל.

הבנק מפנה גם לשיקולי צדק, וטוען, כי הוא, שהסתמך על כספי קרן ההשתלמות, הנפגע החמור יותר משלילת הכספים ממנו, ומשיקולי צדק, נוטה הכף לטובתו.

על כל אלה מוסיף הבנק, כי החייב חתם על בקשה למשיכת כספי קרן ההשתלמות והורה באותה בקשה למחזיקה, להעביר את הכספים לבנק, בדרך של זיכוי חשבונו לצורך כיסוי חובותיו לבנק. בקשה זו בחתימת החייב, כך הבנק, מהווה המחאת זכות החייב בכספי קרן ההשתלמות, לבנק.