בנק ערבי ישראלי בעמ נ' עוזר

החלטה

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 3.9.12.

2. עסקינן בתביעה שטרית שהגיש התובע (להלן: המשיב) נגד הנתבעת (להלן: המבקשת), ביחס לחמישה שיקים על סך של 1,385 ₪ כל אחד, למועדים שונים בשנים 2004-2005.

3. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע שטר, אשר נתקבלה בהחלטתה של כב' הרשמת דנה עופר מיום 10.4.11. במסגרת ההתנגדות נטען, בין היתר, כי מדובר בשיקים שנחתמו על ידה כמורשית חתימה של החברה המושכת. המבקשת , כך נטען, לא ערבה לשיקים, לא הסבה אותם, ואין כל עילה שטרית נגדה.

4. הצדדים זומנו לישיבת קדם משפט שהייתה קבועה ליום 3.9.12. לישיבה זו , התייצב בא כוח המשיב , אולם המבקשת ובאת כוחה לא טרחו להתייצב. לפיכך, בפרוטוקול הדיון מאותו יום, ולאחר שעיינתי בתצהירים ובכתבי הטענות, ניתן על ידי פסק דין המורה על קבלת התביעה ומחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪. עוד ציינתי, אמנם בערב הדיון הוגשה על ידי באת כוח המבקשת בקשה שישית לדחיית מועד הדיון, אולם, משבקשה זו נדחתה, חובת המבקשת או באת כוחה הייתה להופיע לדיון ( להלן: פסק הדין).

5. בעקבות כך, ביום 17.12.12 הגישה המבקשת את בקשתה דנן, בה היא עותרת לביטול פסק הדין. לטענת באת כוחה , עו"ד פנינה ולרי (להלן: עו"ד ולרי) , כי הגישה בקשת הדחייה הואיל ובאותו היום נקבע לה דיון הוכחות בבית משפט לענייני משפחה בקרית שמונה, ואשר בו הינה בעלת דין. נטען עוד כי, כל ניסיונותיה של עו"ד ולרי לדעת מה עלה בגורל בקשת הדחייה , עלו בתוהו. לפיכך, כך נטען, ומשסברה כי בית משפט זה ייעתר לבקשה , ולאחר שנדחתה בקשתה לדחיית מועד דיון ההוכחות שהגישה לבימ"ש בקרית שמונה , לא התייצבה באת כוח המבקשת לדיון . עו"ד ולרי, הדגישה כי הבקשה לדחיית מועד הדיון הייתה מוסכמת, ומשכך, גם בא כוח המשיב לא ראה לנכון להתייצב אלא לאחר שקיבל הודעה טלפונית ממזכירות בית המשפט, לפיה עליו להתייצב לדיון לאלתר. שיחה כזו, לטענת עו"ד ולרי, לא הופנתה גם אליה, כך שלא ניתנה לה הזדמנות שווה להגיע לדיון.

6. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו , עו"ד ולרי ידעה אודות פסק הדין כבר ביום 4.9.12, לאחר שהומצא לה על ידי בא כוחו בפקסימיליה. עם זאת, כך הטען, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה רק לאחר שחלפו 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, וזאת מבלי להצביע על טעם מיוחד אשר מצדיק את הארכת המועד. נטען עוד, כי המבקשת לא נתנה הסבר מניח את הדעת באשר למחדליה . שכן, לטענת המשיב, אין כל בסיס לטענותיה של עו"ד ולרי אודות זימון בא כוחו טלפונית. הגם, כך נטען, שסיכויי הגנתה של המבקשת הם קלושים ביותר.

7. במסגרת התשובה לתגובה חזרה המבקשת על טענותיה המועלות בבקשה. כן, באת כוח המבקשת הכחישה את הטענה בדבר קבלת פסק הדין באמצעות הפקסימיליה, וטענה כי בקשתה דנן לא הוגשה באיחור. זאת ועוד, נטען, כי סיכויי ההגנה הם גבוהים ביותר דבר שמצדיק את ביטול פסק הדין.

8. לאחר עיון בבקשה, תגובה ובתשובה קבעתי דיון, אליו הוזמנו הצדדים, ואשר התקיים בפניי היום. בדיון זה מסרה עו"ד ולרי כי הדברים שנרשמו בבקשה ובתשובה, אודות העובדה כי מזכירות בית המשפט יזמה פניה לב"כ המשיב, נמסרה לה ע"י האחרון. מצד שני, הדבר הוכחש ע"י ב"כ המשיב מכל וכל שמסר כי לא אמר את הדברים, ולא הייתה אף פניה אליו ע"י מזכירות בית המשפט. אין לי צורך להכריע במחלוקת זו שנטושה בין באי כח שני הצדדים, מהטעם שהינה חסרת כל משקל, או למצער משקלה זניח, לעניין הבקשה המונחת בפניי.

9. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין למבקש. מדובר במועד שנקבע בחיקוק ולפיכך רשאי בימ"ש להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו. אם הבקשה מוגשת לאחר שחלפו שלושים הימים ממועד מתן פסק הדין, על המבקש לציין בבקשתו את המועד בו הוא קיבל את פסק הדין או נודע לו אודותיו. למקרה ולא ראה לגלות את תאריך קבלת פס"ד לידיו, מניחים כי הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לאחר שחלף המועד להגשתה (פסקה 32 לפסק דינה של כב' השופטת עדנה ארבל בע"א 8467/06 לובנה אבו עקסה נ' בית הברזל ונוס בע"מ ואח' ( פורסם במאגרים) ).

10. בענייננו, פסק הדין ניתן על ידי בתאריך 3.9.12, ואילו הבקשה לביטולו הוגשה רק ביום ,17.12.12 דהיינו לאחר שחלפו יותר משלושה חודשים מהמועד להגשתה. בבקשה ובתצהיר המצורף לה, כן בתשובת המבקשת, לא צוין המועד בו נמסר למבקשת או לבאת כוחה עותק מפסק הדין, או המועד בו נודע להם עליו. המבקשת הסתפקה בהכחשת הטענה כי באת כוחה קיבלה לידיה את פסק הדין כבר ביום 4.9.13 באמצעות הפקסימיליה, טענה אשר נתמכה ע"י בא כוח המשיב במסמכים שצורפו לתגובה, כשאין כל אזכור בבקשה למועד שבו נודע למבקשת על מתן פסק הדין. מכאן, ברי כי המבקשת לא הגישה את בקשתה במועד. מעבר לכך, המבקשת לא ביקשה הארכת מועד להגשת בקשת הביטול ולא הצביעה על טעם כלשהו, לא כל שכן טעם מיוחד, אשר הביא אותה להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין באיחור.

11. יתרה מכך , גם לגופה של הבקשה, המבקשת לא הצביעה על נימוק שמניח את הדעת באשר למחדלה . טענתה של באת כוח המבקשת אודות ההודעה הטלפונית שקיבל בא כוח המשיב ממזכירות בית המשפט , ואשר בעקבותיה הוא התייצב לדיון, הוכחשה מכל וכל ע"י ב"כ המשב. זאת ועוד, בעל דין אשר מגיש בקשה לדחיית מועד דיון, מוטלת עליו החובה לעקוב ולוודא אם ניתנה החלטה בבקשתו, ואם כן, למלא אחר ההחלטה. הגם, שכל עוד לא ניתנה החלטה בבקשה לדחיית מועד דיון, הרי שעל בעל הדין להתייצב לדיון הקבוע ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו. לפיכך, לא ניתן להשתחרר מהרושם המתקבל במקרה בו עסקינן ולפיו, בהתנהגות המבקשת דבקה מידה לא מבוטלת של זלזול, או לכל הפחות, התעלמות מהדיון ובחירה מדעת שלא להתייצב.

12. עם זאת, נוכח טענות ההגנה, ובהתחשב בזכות הגישה לערכאות שהוגדרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה, ואשר הליכה בעקבותיה מטה את הכף לזכות בירור הסכסוך לגופו תוך הימנעות, ככל האפשר, מהכרעות המבוססות על יישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדוראליים. כן, מאחר שבנסיבות ניתן לרפא את מחדל המבקשת באמצעות חיובה בהוצאות ובהפקדת ערובה, אני בדעה שנכון לבכר את שמיעת הסכסוך לגופו תוך מתן הזדמנות למבקשת להשמיע את טיעוניה.

13. אשר על כן, אני מורה בזאת על ביטול פסק הדין מיום 3.9.12, בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 2,500 ₪. כן, תשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך של 9,00 ₪.

14. היה והמבקשת תמלא אחר האמור לעיל עד ליום 10.4.13, פס"ד יבוטל כפי שנקבע לעיל, באם לא פס"ד יישאר על כנו וההחלטה לעיכובו תפקע.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, 05 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.