בנשימול נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים( נפגעי עבודה) בהחלטת מיום 12.6.12 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של 0% לפי סעיף 32(3)(א)(I) בגין פגיעה בעבודה מיום 1.12.10.

2.המערער טוען כי הוועדה טעתה עת לא קבעה נכות בתחום האורתופדי לאור חוות הדעת של ד"ר ארסבן שהונחה בפני הוועדה. באשר לתחום הנוירולוגי טוען המערער כי טעתה הוועדה שלא העניקה דרגת נכות לאור בדיקת EMG מיום 21.9.11 בה אובחנה רדיוקלופאטיה חריפה.

3.ב"כ המשיב טוענת כי הוועדה התייחסה כראוי לחוות הדעת של ד"ר ארסבן ומצאה ממצאים שונים ולכן המסקנה שונה. באשר לעניין הנוירולוגי טוענת ב"כ המשיב כי הוועדה הסבירה כי הממצאים האובייקטיבים לא מעידים על רדיוקלופאטיה וזאת בהסתמך על בדיקות EMG ובדיקות CT, ולכן טוענת ב"כ המשיב שלא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה ודין הערעור להידחות.

4.הוועדה התכנסה ביום 12.6.12, שמעה את המערער וב"כ וקבעה בפרק הממצאים הרפואיים:-

"CT לגב תחתון מ-26.11.10 בלט דיסק כללי קל עם לחץ מינימלי על קידמת שק הטיקלאי 3L-2L ובלט דיסק כללי קל עד בינוני עם לחץ על קידמת שק הטיקלאי 5L-4L, בדיקת EMG מ-8.8.11 גפיים תחתונות ב.מ.פ, בבדיקת EMG מ-13.9.11 רדיוקלופאטיה 4S-5L תת חריפה. בבדיקה כח גס 5/5 , טונוס תקין, החזרים תקינים, מוסר על ירידה בתחושה הן באספקט לרטרלי של ירך שוק שמאל והן באספקט מדיאלי של ירך ושוק שמאל שלא לפי פיזור אנטומי ידוע. ללא . . . ללא ספזם שרירים פרה . . . בישיבה °90 ללא דלדול שרירים בגפיים תחתונות, טווח תנועות בכיפוף מגיע ועד שליש פרוקסימלי ושל השוקיים אבל כל התנועה מבצע בגב תחתון ללא הפעלת פירקי ירכיים, ישור °10 הטייה °20 כל צד."

בפרק הסיכום והמסקנות כתבה הוועדה:-

"הוועדה מקבלת את הערר וקובעת כי קיים קשר סיבתי בין התאונה הנידונה לכאבי הגב התחתון, הוועדה מקבלת כי קיים קשר סיבתי בין התאונה הנידונה לפגיעה שורשית קלה מאחר ואכן המל"ל לא ערער על החלטת הוועדה מ-27.10.11.

בבדיקתנו היום הממצאים הנוירולוגים אינם על פי פיזור מוכר, הממצאים האובייקטיבים ללא עדות לרדיוקלופאטיה, הוועדה מציינת שכ-10 חודשים לאחר התאונה בבדיקת ה-EMG היתה תקינה וחודש לאחר מכן הופיעו סימנים תת תת חריפים המעידים על מצבו שהתפתחו במהלך התקופה בין שני הבדיקות, נכותו הנוירולוגית הינה בשיעור 0% לפי סעיף 32 (3)(א)(I) לצמיתות מבחינה אורתופדית הוועדה דוחה את הערר וקובעת כי לא נותרו מגבלות המקנות אחוזי נכות.

הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר ארסבן מ-18.4.12 ואינה מקבלת מסקנותיו כי לפי בדיקת הוועדה לא היתה הגבלה בינונית או אחרת כפי שמצא ד"ר ארסבן וכן הוועדה לא מקבלת את מסקנותיו לעניין הנכות הנוירולוגית לאור האמור מעלה."

5.לשלמות התמונה מצאתי להציג את מכתבו של ד"ר ארסבן מיום 18.4.12:-

"בדקתי את מר בן שימול על פי בקשתו, על מנת לקבוע את מצבו הנוכחי, כתוצאה מתאונה מיום 1.11.2010.

מר בן שימול, ביום 1.11.10 כשנהג במלגזה, התנגד במלגזה אחרת. נפגע בגב תחתון. פנה למרכז רפואי באשדוד. בוצעו צילומים שלא הראו שברים.

המשיך במעקב אצל אורתופדים. שהה בדמי פגיעה 3 חודשים. מאז התאונה לא שב לעבודה. במהלך הבירור בוצע CT בע"ש מותני ובדיקת EMG.

ב-CT מיום 29.11.10 נמצאו בלטי דיסקים בגבהים 2-3L, 4-5L, עם לחץ על השק התקאלי ושינויים ניוונים.

ב-EMG גפיים תחתונות מיום 13.9.11 – רדיקולופטיה תת חריפה, בגובה 1S-5L.

מתלונן על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגל שמאל, תרדמה ונימולים.

בבדיקה – הגבלה בינונית בתנועות ע"ש מותני. בכיפוף קדמי מגיע עד שליש עליון של השוקיים. כיפוף אחורי °20, הטייה ימינה ושמאלה °30. לסג חיובי משמאל °30.

כוח גס תקין. החזרים מוחלשים בכל התחנות, ירידה בתחושה בצד החיצוני של ירך ושוק.

לאור הממצאים הקליניים וההדמיתיים, הנני מעריך את נכותו של מר בן שימול יצחק כדלקמן: