בעלי מקרקעין זכאים לפיצוי בגין מלא ירידת ערך שווי זכויותיהם

בתובענה שבפניי, עותרים המבקשים לקבלת סעד של פיצויים מאת המשיבה בגין הפקעת קרקע אשר הייתה שייכת להם.

המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית בשאלת גובה הפיצויים להם זכאים המבקשים בשל הפקעת הקרקע, כאשר אין מחלוקת עובדתית.

העובדות

ענייננו בחלקה 50 בגוש 4043  בגודל של 8,059 מ"ר הממוקמת כ- 50 מ' מדרום מזרח לצומת שעריה, בכביש 40 (להלן: " החלקה").

המבקשים ערב ההפקעה היו הבעלים של 1595 מ"ר בלתי מסוימים מתוך החלקה ( נספח א' להמרצת הפתיחה).

ביום 26.10.1995, הוציא שר העבודה צו, בהתאם לסמכותו בסעיף 3 לפקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) 1943 (להלן: " הפקודה"), על פיו מיועד חלקה הצפוני של החלקה להפקעה לצורך סלילת כביש. השטח המופקע הינו בגודל של 5,150 מ"ר.

המבקשים פינו את השטח ובהמשך לכך בשל מחלוקת בדבר גובה הפיצוי הוגשה תובענה זו. הצדדים קבלו את הצעת בית המשפט למנות שמאי מכריע קודם לבחינת הטענה המשפטית כפי שיפורט, וכך נקבע. בחוות הדעת נקבע כי שווי דונם בחלקה קודם שנודע דבר ההפקעה עמד על שווה הערך בשקלים של 48,000 $ ארה"ב לדונם, וכי שוויו של דונם מיד לאחר ההכרזה ביתרת החלקה הלא מופקעת עמד על שווה הערך בשקלים של 30,000$ ארה"ב לדונם (שווי דונם מופקע באותו מועד עמד על שווה הערך בשקלים של 1,000$ לדונם).

המבקשים עותרים לתשלום פיצוי בגין כל השטח שהופקע וכן בגין השטח אשר נותר בידיהם, שכן לטענתם, השטח אשר נותר בידיהם הינו חסר ערך והכול כשוויו של דונם קודם שנודע דבר ההפקעה.

המשיבים טוענים, כי על פי סעיף 8(1) לפקודה, אין הם חבים בפיצוי המבקשים בגין 25% משטח החלקה אשר הופקעו והם חייבים בפיצוי עבור שאר השטח שהופקע וכן עבור ירידת הערך של השטח אשר נותר בידי המבקשים, וזאת על בסיס חוות דעת השמאי המכריע יצחק סיוון אשר מונה כשמאי המכריע על ידי בית המשפט (להלן: " השמאי").

המבקשים טוענים, כי השמאי טעה בחוות דעתו משהתעלם מנתונים רבים בעת עריכת חוות דעתו ויש לשום את ערך החלקה תוך התחשבות גם בחוות הדעת של השמאית דברת אולפינר-שלף, אשר הוגשה מטעם המבקשים.

בנוסף, מפנים המבקשים למכתב מטעם המשיבים אשר לשיטתם מצביע על כך, כי המשיבים מוכנים לפצות את המבקשים בעד כל החלקה ( נספח ג' להמרצת הפתיחה) בעוד שהמשיבים טוענים, כי במכתב מוצע למבקשים למכור את כל החלקה ומשלא נענו להצעה זו פג תוקפה ואין לה משמעות בעניין דנן.

דיון

סעיף 7 לפקודה קובע:

"לא יהא בעל הקרקע זכאי לקבל פיצויים אלא אם כן היה שטח הקרקע שנלקח גדול מרבע השטח הכולל של החלקה שממנה נלקח:

בתנאי שאם הוכח כי אם לא ישולמו לו פיצויים יהא נגרם לו סבל, רשאי שר העבודה או שר התחבורה, לפי שיקול-דעתו, ליתן אותו סכום הפיצויים שימצא לנכון מתוך התחשבות בכל מסיבות העניין."

סעיף 8(1) לפקודה קובע:

"היה גודל השטח שנלקח עולה על רבע החלקה שממנה נלקח, ישולמו לבעל הקרקע שנרכשה פיצויים בעד השטח העודף על הרבע."

סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: " חוק היסוד") קובע:

"אין פוגעים בקנינו של אדם."