בפ"מ 4023-07-15 צמח נ' מדינת ישראל

לפני בקשות לביטול הודעת איסור שימוש ברכב ופסילה מנהלית שהוטלה על המבקש.

1.נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירובו להיבדק. במקביל הוצאה נגד המבקש הודעה על איסור שימוש ברכב והוא נפסל מנהלית ל- 30 יום מלנהוג בכל כלי רכב. ב"כ המבקש טוען בגדר בקשה זו לסדרה של כשלים מהותיים בחומר הראיות עליו מבוסס האישום באופן המצדיק להיעתר לבקשות שבכותרת וזאת בשילוב נסיבותיו האישיות הלא קלות של המבקש.

2.הסמכות לפסול נהג מנהלית עוד בטרם הוכרע דינו נגזרת בדרך כלל משיקולים מסוכנותו של אותו נהג לכאורה וזאת לאור העבירה המיוחסת לו ובשילוב עברו התעבורתי וכן, אם ישנו, עברו הפלילי. במקרה שלפני, הבסיס להחלטת הקצין הפוסל מניחה קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. ב"כ המבקש תוקף הנחה זו במספר מישורים. מנגד, ב"כ המשיבה טוענת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וכי עובדה זו בשילוב עברו התעבורתי אינם מצדיקים התערבות בהחלטות הקצין הפוסל.

דיון והכרעה

3.לאחר העיון הגעתי לכלל מסקנה כי חרף בעיות לא פשוטות מחומר הראיות הרי שבחינת הראיות מנקודת המבט של "ראיות לכאורה" מביאה למסקנה כי אין יסוד להתערב בהחלטות בדבר פסילת המבקש לנהיגה למשך 30 יום ובדבר איסור שימוש לתקופה מקבילה ברכבו.

אפתח דווקא בעמידה על הבעיות הלא פשוטות העולות מחומר הראיות, עליהן עמד גם ב"כ המלומד של המבקש:

ראשית, בדוח העיכוב שמילא השוטר רובי גולדרינג צוין כי הבחין במבקש נוהג על רחוב מנחם בגין ונעצר במחסום שכרות. מדברים אלה עולה לכאורה כי רובי עיכב את המבקש בשעה 03.51. לעומת זאת, בזיכרון דברים שמילא השוטר אמיר אורגד צוין כי הוא הבחין במבקש נוהג בשעה 03.51 והעבירו לטיפולו של השוטר רובי בשעה 04.15. לא ברור כיצד טענות אלה דרות בכפיפה אחת. הרי ברור כי אם נכונים דבריו של אמיר הרי שרובי כלל לא ראה את המבקש נוהג וקיבלו לטיפולו רק בשעה 04.15. לעומת זאת, אם נכונים דבריו של רובי, על כורחך אתה אומר כי אין ממש בטענתו של אמיר לפיה העביר את הטיפול במבקש לרובי בשעה 04.15 שכן המבקש כבר עוכב על ידי רובי, לשיטתו, בשעה 03.51.

שנית, על פי דוח אכיפת איסור נהיגה בשכרות הועבר המבקש לטיפולו של רובי לבצע בדיקת מאפיינים בשעה 04.10. נזכיר כי על פי המזכר שערך אמיר אורגד, העביר אמיר את המבקש לטיפולו של רובי בשעה 04.15 (!!!).

שלישית, על פי האמור בדוח אכיפת איסור נהיגה בשכרות הועבר המבקש לביצוע בדיקת ינשוף אצל מפעיל הינשוף אליהו רחמו. בדוח על בדיקת שכרות באמצעות ינשוף מציין המפעיל כי לא ניתן היה להשלים את הבדיקה עקב תוצאות של "נשיפה אסורה" ו-"נפח נשיפה לא מספיק". לא מצוין בדוח כל נסיבה ממנה ניתן להסיק כי המבקש הכשיל במכוון את ביצוע הבדיקה או כי מפעיל הינשוף עצמו התרשם כי מבוצע ניסיון להכשיל את הבדיקה על ידי המבקש.