בקשת רשות ערעור על אי מתן החלטה בבימ''ש קמא

1. בפני בקשת רשות ערעור על בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולקורן), בגין אי מתן החלטות בעניינה של המבקשת, בהליך תלוי ועומד (תמ"ש 19501-03-11), באופן שנגרם עינוי דין חמור למבקשת.
במסגרת בקשת רשות הערעור, ביקשה המבקשת כי ערכאת הערעור תיתן את ההחלטות בבקשות התלויות ועומדות במקום הערכאה קמא.
2. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, החלטתי לדחותה ללא צורך בתשובת המשיבים, מכח סמכותי בהתאם לסעיף 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
3. בקשת רשות  ערעור הינה על "החלטה אחרת של בית משפט..." (סעיף 52(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ולא על אי מתן החלטה בבקשה. היינו – אין הגשת בקשת רשות ערעור על אי-מתן החלטה, ויש לפעול בדרכים אחרות, מנהלתיות, לזרז השופט ליתן החלטה. לדוגמא: פניה לנשיא/סגן נשיא של בית המשפט בו מכהן אותו שופט, וככל שלא עוזר, לפנות לדרג בכיר יותר דוגמת מנהל בתי המשפט, וכך הלאה.
4. חיזוק לדבר אני מוצא אני מוצא בעיגון המשפטי שנתנה המבקשת בבקשתה – והכוונה לסעיף 190(ד) לתקנות, הקובע כי:
"בית המשפט הדן בערכאה ראשונה יתן החלטתו לא יאוחר משלושים ימים לאחר תום הדיון; לא נתן החלטתו במועד האמור, יתן על כך הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט".
היינו - הפיקוח על מתן החלטות בזמן ע"י השופט קמא נתון לנשיא בית המשפט בו מכהן השופט קמא (שלא נתן החלטותיו במועד). אליו יש לפנות ככל שיש איחור או עכוב במתן החלטות ע"י השופט קמא, ולא לערכאת הערעור.
בכל אופן – ודאי שערכאת הערעור אינה צריכה, ולטעמי אף אינה מוסמכת, ליתן את ההחלטות בבקשות התלויות ועומדות במקום הערכאה קמא, כפי שהתבקש בבקשה זו. 
5. על כן דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה, וכך אני מורה.
6. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים, וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ח, 27 יוני 2018, בהעדר הצדדים.