החלטה
בפני בקשה למתן הוראות שהוגשה ע"י המבקשים מתוקף תפקידם כנאמנים על סכום הפיצוי ששולם ע"י עיריית ת"א בעבור המשיבים.
1. הרקע לבקשה תביעת פינוי שהוגשה ע"י עיריית תל-אביב נגד 11 נתבעים, ששלושה מהם הינם המשיבים בבקשה שבפני. המשיב 1 (להלן – מזרחי) יוצג ע"י המבקש 1- עו"ד בראונשטיין, ואילו מורישם של המשיבים 2, אחיו למחצה של מזרחי (להלן – יפת ז"ל) והמשיב 3 (להלן – מכבי) יוצגו ע"י המבקש 2- עו"ד גרינברג.
2. תביעת הפינוי התבררה בביהמ"ש השלום בפני כב' השופט טובי, בתפקידו דאז. בישיבת ביהמ"ש מיום 6.12.10 הושג בין בעלי הדין הסדר פשרה לפיו יפנו כל הנתבעים את שטח המריבה כנגד דמי פינוי שסכומם יקבע ע"י ביהמ"ש לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט. הסדר הפשרה קיבל תוקף של פסק דין.
בהחלטה מיום 22.1.11 העמיד כב' השופט טובי את דמי הפינוי על סך בשקלים שווה ערך ל-1,850,000 דולר.
3. הסדר הפשרה קובע כי 70% מהפיצוי ישולם לשלושת המשיבים (שהיו נתבעים 1, 7 ו-11) ואילו יתרתו בשיעור 30% תשולם ליתר הנתבעים. למרבית הצער, לא קובע הסכם הפשרה כיצד יחולק הפיצוי שישולם לשלושת המשיבים בינם לבין עצמם, וההסכם שותק לחלוטין בנקודה זו.
המבקשים סמכו על כך כי מרשיהם הגיעו או יגיעו להסדר בכל הנוגע לאופן החלוקה, וכדברי עו"ד בראונשטיין:
"מרשי אמר לי שהיתה הסכמה בין שלושת המשיבים ולפיה שמשפחת יפת יקבלו כ-100,000 ₪, זאת היתה ההסכמה, עם אדון מכבי הוא הגיע להסכמה ואינני יודע מה ההסכמה. מרשי אמר לי שהתשלום למשפחת יפת נעשה לפנים משורת הדין כי הם בכלל לא שהו...."
גם עו"ד גרינברג סבר כי המשיבים הגיעו להסדר באשר לאופן חלוקת הפיצוי ביניהם ולא עמד על כך כי הדבר יוסדר בהסכם הפשרה, וכדבריו:
"אני ייצגתי גם מכבי אפרים בביהמ"ש השלום ומר מכבי אמר לי שהגיע להסדר עם מזרחי, אינני יודע מה טיב ההסדר".
אי הסדרת הסוגיה בהסדר הפשרה הולידה את הבקשה שבפני.
4. בין לבין נפטר בן ציון יפת ויורשיו נכנסו לנעליו, בהתאם לצו הירושה שהוגש לביהמ"ש. כן מתברר כי לא קיימת כל הסכמה באשר לאופן חלוקת הפיצוי בין שלושת המשיבים.
מזרחי טוען כי הוסכם כי כל הפיצוי ישולם לו ישירות והוא יחליט כיצד לחלק את הכסף לעיזבון יפת המנוח ולמכבי, וכי בשעתו הסכים לשלם ליורשי אחיו כ"מתנה" סך של 100,000 ₪, סכום שבמהלך הדיון הוגדל לסך של 250,000 ₪.
לדבריו מלכתחילה לא הגיע ליפת כל פיצוי: שכן:
"כל הצריפים שייכים למשפ' מזרחי ותו לא. מגיע למכבי שאני אתן לו כמתנה, לו ולאחי כמתנה. שום דבר לא שייך להם. כל המבנים והכל שייך למזרחי. לאחי בן ציון יפת אני אתן מה שאני חושב... לא מגיע לו כלום...".
5. יורשי האח יפת טוענים כי מגיע גם מגיע להם חלק מן הפיצוי. לדבריהם, את הפיצוי המגיע להם יש לחשב לפי שיעור החזקתו של יפת המנוח במקרקעי המריבה בהתאם לקביעת השמאי, דהיינו 15.994% מכלל הפיצוי והמתבטא ב-1,104,127 ₪. ב"כ יפת מדגיש כי חוות הדעת נערכה לאחר סיור שערך השמאי במקום בלווית מזרחי עצמו. ב"כ יפת איננו מכחיש כי אלמנת האח יפת חתמה, ביחד עם מכבי, על מסמך לפיו תשלם למזרחי 50% מהפיצוי שתקבל, אך לטענתו המסמך נחתם תחת השפעה בלתי הוגנת, לחץ וכפייה, והוא יעתור לביטולו וידרוש לשלם למרשיו את מלוא הפיצוי.
מהאמור לעיל עולה כי יורשי יפת עותרים לפיצוי שהסכום המקסימלי שלו הינו 1,104,127 ₪, כאשר מזרחי מסכים כי מתוך זה ישולם להם לפנים משורת הדין סך של 250,000 ₪ בלבד.
6. . מכבי לא הגיש תגובה לבקשה, הגם שלפי הצהרת המבקשים הבקשה למתן הוראות נמסרה לו ביום 11.12.11. ביחס למכבי טוען מזרחי כי סוכם עמו כי כל הפיצוי ישתלם לידיו, והוא לבדו יחליט מה שיעור הפיצוי שיועבר אליו. מאחר ומכבי לא הגיש כל תגובה לבקשה, הגם שזו נמסרה לו, לא נותר לי אלא לקבל בעניינו את דבריו של מזרחי לפיהם הוסכם ביניהם כי חלקו של מכבי בפיצוי ישולם לידיו של מזרחי וזה האחרון יחליט איזה חלק ממנו להעביר למכבי.
7. הגם שחזרתי והסברתי לבעלי הדין כי בימ"ש זה אינו מוסמך, בהיעדר הסכמה, לקבוע את שיעור חלוקת הפיצוי בין המשיבים בינם לבין עצמם וכי יהיה עליהם לנהל לשם כך הליך הוכחות נפרד, לא הסכים מר מזרחי ליתן לבימ"ש זה סמכות להכריע בסוגיית אופן החלוקה לאחר שמיעת טיעונים, ועמד על כך כי ליתר המשיבים לא מגיע דבר, וכי יש לנהל משפט להוכחת טענתו זו, וכדבריו: " אני מבקש שביחס לסכומים שאין לגביהם הסכמה הם יוקפאו ואנחנו ננהל משפט הוגן ונוכיח מי שלו ומי לא שלו. אינני מסכים שביהמ"ש זה יכריע סופית באופן החלוקה".
8. אעיר כי טענתו הגורפת של מזרחי, לפיה לא מגיע ליורשי יפת ז"ל ולמכבי כל פיצוי, אינה עולה בקנה אחד עם היותם של אלו נתבעים בתביעת הפינוי, עם חוות-הדעת שנערכה ע"י השמאי יובל דנוס ביום 4.9.05 ולפיה הוערך החלק שהוחזק ע"י יפת ז"ל במקרקעי המריבה ב-15.994% ולפיה הוערך חלק החזקתו של מכבי ב-8.379%.