ברנשטיין ואח' נ' עיריית אילת

פסק דין

1.כל אחד משלושת העותרים מפעיל, בהיתר, עסק של סירות תיור בחוף המרינה שבאילת.

בסמוך למקום העגינה הקים כל אחד מהעותרים ביתן קטן (בשטח של כ- 9 מ"ר) המשמש כדלפק למכירת כרטיסים להפלגות הסירות כאשר על גג אותם המבנים ובחזיתם הציבו העותרים שלטים המפרסמים את עסקם.

עסקי הסירות של העותרים, וכן הביתנים והשלטים הנ"ל, הוצבו ונמצאים במקומם מזה כשני עשורים, ואף למעלה מכך.

במחצית הראשונה של 2010, במסגרת רביזיה שביקשה לערוך עירית אילת ("העיריה") בחזות המרינה – נדרשו העותרים על ידי העיריה להסיר את השילוט המוצב על הביתנים – וזאת לאור העובדה שהוא הוצב מלכתחילה (שנים רבות לפני כן) ללא ההיתרים הנדרשים בהתאם לחוק עזר לאילת (שילוט) התשמ"ד – 1984 – (להלן – "חוק העזר").

העותרים פנו ל"ועדה המקצועית לשילוט" – הפועלת מכוח חוק העזר – בבקשה להתיר הצגת השלטים. בקשתם התייחסה לכל השלטים המוצבים על הביתנים.

ביוני 2010 החליטה הועדה להיעתר לבקשת העותרים – אולם זאת רק לצורך הצגת שלט אחד על כל אחד מהביתנים בגודל של 08 X 120 ס"מ תוך דרישה להסרת השלטים הנוספים. (נספחים "ז" ו- "ח" לעתירה).

ביום 30.6.10 וביום 12.7.10 הגישו העותרים 1 ו- 2 "ערעור" לועדת השילוט על החלטותיה הנ"ל.

ביום 2.8.2010 דנה הועדה באותם ה"ערעורים" והחליטה כדלהלן:

"מאחר והמבנה (דהיינו – "הביתן" – י.א.) הוקם ללא היתר בניה כדין, וקיים תיק פיקוח בלשכה המשפטית לשם נקיטת הליכים משפטיים, לא ניתן לאשר הצבת שלטים על מבנה שהוקם ללא היתר בניה כדין.

יש להסיר את כל השלטים הקיימים על המבנה וזאת בהתאם להוראות חוק העזר".

חודש לאחר מכן, ביום 5.9.10 פנתה הועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת בבקשה לבית משפט השלום בעיר למתן "צו הריסה (לפי סע' 212 לחוק התו"ב) ללא הרשעה" ביחס לביתנים. עפ"י הנטען בבקשה, "בביקורת שנערכה ב- 1.5.08 וב- 7.9.08" נמצא למבקרים כי הביתנים הוקמו "במועד לא ידוע" ללא היתר – וזאת בשטח "שייעודו טיילת ואין זכויות בניה".

הדיון בבקשה האמורה – קבוע להישמע בפני בימ"ש השלום באילת ביום 24.1.11.

ביום 7.10.2010 שלחה העירייה דרישת התראה לעותרים "לפרק את כל השילוט אשר נמצא על המבנה תוך 48 שעות מקבלת התראה זו".

ביום 21.10.10 הוציאה העירייה דרישה לעותרים להסיר תוך 7 ימים את כל השלטים – תוך ציון כי אם לא יעשו כן תהיה רשאית העירייה לעשות כך בעצמה (וזאת מכוח האמור בסעיף 16 לחוק העזר).

2.בעתירה זו שבפני עותרים שלושת העותרים לצו שימנע בעד העירייה נקיטה בהליכים לפי סעיף 16 לחוק העזר – שכן לטענתם דרישת העירייה ניתנה שלא כדין.

לטענת העותרים, הביתנים והשלטים שעליהם הוצבו והוקמו במהלך שנות השמונים והתשעים תוך תיאום והסכמה עם זרוע הפיתוח של העירייה הלוא היא החברה הכלכלית לאילת (חברה עירונית בשליטת העירייה) ועם מינהלת המרינה – שפעלה כנציגת העירייה וחפ"א.

עסקי הסירות שלהם פעלו ללא מפריע וללא מחאה עשרות שנים – והתערבותה הנוכחית של העירייה מונעת לטענת העותרים משיקולים שאינם עניניים.

עוד טוענים העותרים כי החלטת הועדה בערעורים שהגישו, על ההחלטה הראשונה, הינה שלא כדין – שכן בעוד ההחלטה הראשונה (מיוני 2010) התירה שלט אחד על כל מבנה – ללא הנמקה מדוע לא הותרו השלטים הנוספים, על הביתנים, הרי שבהחלטתה בערעור העותרים החליטה אותה הועדה על הסרת כל השלטים – הפעם בנימוק כי הם מוצבים על ביתנים שהוקמו ללא היתר.