בר נ' אלדו (צמח) בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית ע"ס 30,000 ₪ שעניינה נזקי גוף שאירעו לתובע, לטענתו, ביום 30.07.11.

לפי הנטען בתביעה, במועד הנקוב ביקר התובע בחנות למכירת גלידה שבבעלות הנתבעת 1 ואשר הייתה מבוטחת בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו אצל הנתבעת 2. התובע טוען, כי עמד יחד עם בני משפחתו והמתין בתור לרכישת גלידה ליד דלת הכניסה של החנות, שהינה דלת אוטומטית העשויה מזכוכית בעלת כנף אחד שנסגרת מימין לשמאל. לפתע נסגרה הדלת ואגב כך פגעה בכף רגלו הימנית של התובע ומחצה אחת מאצבעותיו (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה סבל התובע משבר באצבע 5 כף רגל ימין. מיד לאחר התאונה דווח התובע למוכרת בחנות אודות פגיעתו.

למחרת התאונה, ביום 31.07.11, פנה התובע לקופ"ח לקבלת טיפול רפואי ראשוני, שם אובחן כסובל מנפיחות קלה ורגישות בהפעלת זרת כף רגל ימין. לתובע בוצע צילום אשר הדגים שבר בגלגל פרוקסימלי של זרת כף רגל ימין. התובע טופל ע"י קבוע "עניבה" לזרת כף רגל ימין למשך 10 ימים.

עקב התאונה סבל התובע מכאבים בזרת כף הרגל, בעיקר בעת הליכה.

כתוצאה מהתאונה אושרה לתובע תקופת אי כושר מיום 31.07.11 ועד ליום 09.08.11, היינו למשך 10 ימים.

התובע טוען, כי בעקבות התאונה נעדר מעבודתו ונגרם לו הפסד ימי עבודה בסך 4,000 ₪. עוד עותר התובע לפיצוי בגין כאב וסבל בסך 26,000 ₪, ובסה"כ 30,000 ₪.

התובע טוען, כי בטרם הגשת התביעה פנה בדרישה אל הנתבעת 1 באמצעות המבטחת שלה, הנתבעת 2, אשר טענה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 3, מתקינת הדלת, והמבטחת שלה, הנתבעת 4.

בתמיכה לתביעתו, צירף התובע תיעוד רפואי, מכתב דיווח לבעלים של הנתבעת 1 מיום 31.07.11, מכתב תשובה ששיגרה אליו הנתבעת 4 מיום 16.08.12 ובו היא המטילה את האחריות בגין אירוע התאונה על כתפי הנתבעת 1, וכן הצהרה בכתב מיום 13.08.12 שמסר התובע אודות נסיבות אירוע התאונה לחוקר מטעם הנתבעת 4.

הנתבעות 1 ו- 2 מכחישות את עצם אירוע התאונה, נסיבותיו וכן אחריותן הנטענת בגינו.

הנתבעות 1 ו- 2 טוענות להעדרו של מטרד כלשהוא בחנות שבחזקתה של הנתבעת 1, וכן להעדרם של ליקויים בדלת נשוא התובענה.

עוד טוענות הנתבעות 1 ו- 2, כי הנתבעת 1 עשתה את כל המוטל עליה כמחזיק חנות סביר וזהיר, לרבות שמירה על רמת תחזוקה ראויה של הדלת, עת התקשרה בחוזה עם הנתבעת 3, והיא זו אשר התקינה ואף תחזקה את הדלת נשוא התביעה במהלך התקופה בה הנתבעת 1 שכרה את החנות. עוד נטען, כי קודם לאירוע התאונה לא דווח לנתבעת 1 על פגם כלשהוא בדלת.

כן טוענות הנתבעות 1 ו- 2, כי הדלת הייתה תקינה וכי התאונה נגרמה בשל רשלנותו ו/או חוסר זהירותו של התובע אשר התמהמה ועמד בסמוך לדלת מחוץ לטווח קליטת החיישנים המותקנים בה תוך נטילת סיכון לסגירת הדלת כתוצאה מעמידתו לידה.

הנתבעות 1 ו- 2 מוסיפות וטוענות, כי במידה וייקבע שקיים ליקוי בדלת, דבר המוכחש, הרי שמדובר בליקוי מובנה בדלת, לרבות מקום החיישנים, אשר הנתבעות 3 ו- 4 אחריות בגינו מכוח היות הנתבעת 3 היצרנית ו/או המתקינה ו/או הספקית של הדלת.

באשר לנזק, נטען כי התובע עותר לפיצוי בגין הפסד ימי עבודה מבלי שצירף כל אסמכתא להוכחתו.

הנתבעות 3 ו- 4 התגוננו מפני התובענה וכפרו בעצם אירוע התאונה ונסיבותיו. לטענתן, התובע נפגע בנסיבות שונות מן המתואר בכתב התביעה ובאופן שאינו מקים חבות בגינו.

הנתבעות 3 ו- 4 טוענות, כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו הייתה הדלת תקינה ועבדה כדבעי ללא כל בעיה.

עוד טוענות הנתבעות 3 ו- 4, כי מדובר בדלת הזזה אוטומטית אשר עומדת בתקנים הרלוונטיים ומצוידת במנגנון חשמלי אשר בגינו ניתנה אחריות למשך 12 חודשים מיום התקנה בהתאם להוראות היצרן. לטענתה, בתום תקופת האחריות לא התקשרה הנתבעת 1 עם הנתבעת 3 בחוזה לטיפול תחזוקתי שוטף בדלת. לפיכך, השירות שניתן ע"י הנתבעת 3 נעשה עפ"י קריאת שירות נקודתית מצד הנתבעת 1 ועל פי שיקול דעתה. מכאן, באחריות הנתבעת 1 להזמין את הנתבעת 3 למתן שירות בדלת במקרה של תקלה. קריאת השירות היחידה שהתקבלה אצל הנתבעת 3 מאת הנתבעת 1 הייתה בחודש נובמבר 2010 והתייחסה לתיקון בפרופיל הדלת. בסמוך לאירוע התאונה ואף לאחריו לא התקבלה כל קריאת שירות מצד הנתבעת 1 בכלל. לפיכך, במידה וייקבע כי אירוע התאונה נגרם עקב תקלה בדלת, הרי שיש להטיל את האחריות בגינו על כתפי הנתבעות 1 ו- 2.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע, נציג הנתבעת 1, מר אוהד תדמור (להלן: "תדמור"), וכן נציג הנתבעת 3, מר דודי פז (להלן: "פז").