בר סלע נ' לוינסון ואח'

פסק דין

כללי

1.תיק זה עוסק בתביעה כספית בגין מתן שירותי יעוץ. התובע הינו יועץ שיווקי לענייני מיתוג וייעול פעילות עסקית, והנתבע הינו שותף בעסק שירותי הזמנות ומשלוחים מבתי עסק (להלן: "קוויקי").

2.התובע והנתבע התקשרו בתאריך 21/8/05 בהסכם המצורף לכתב התביעה (להלן: "ההסכם"), לפיו התובע יספק שירותי ייעוץ לקוויקי.

3.באשר לשכרו של התובע, נקבע בסעיף 3.1 להסכם, כדלקמן:

" 3.1בתמורה למתן שירותי הייעוץ, תשלם קוויקי ליועץ, וזאת החל מהחודש הראשון בו מחזור ההכנסות הנובעות מהזמנת משלוחים (להלן: "המחזור"), יעלה על סך של 100,000 ₪, בהתאם לפירוט כדלקמן: 3.11 סך בשקלים השווה ל- 1.5% (אחוז וחצי) מהמחזור (כולל הכנסות מחסויות ופרסום).

התמורה האמורה בסעיף זה לעיל, תיקרא להלן : "התמורה החודשית"..".

4.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לפרשנות הסעיף האמור. התובע, סבר כי שכרו אמור להיות אחוז וחצי ממחזור הכנסות ברוטו, ואילו הנתבע סבור כי הכוונה להכנסות מהשליחויות בלבד.

השתלשלות התיק

5.התובע כלל בכתב התביעה 2 נתבעים. לאחר שמיעת ראיות בתיק, נדחתה התביעה נגד שניהם (פסק דין על ידי כב' השופט גזית). על פסק הדין, הגיש הנתבע בקשת רשות ערעור (רע"א 3374/03/11), ובהחלטת בית משפט המחוזי (כב' השופטת צ'רניאק), בוטל פסק הדין, והדיון הוחזר לערכאה הדיונית ליתן פסק דין מנומק, מבלי שתהיה קשורה בפסק הדין המבוטל, וכן ניתנה אפשרות לגבות ראיות נוספות לענין שבמחלוקת.

6.לאור האמור, בפתח הדיון בפני, הוסכם על הצדדים כי יישמע עד ששימש רואה החשבון של הצדדים בעת הרלוונטית, ועדותו תכריע ביחס לנתונים החשבונאים. כמו כן, הוסכם שהצדדים ישלימו טיעוניהם בקצרה לענין שבמחלוקת.

טענות הצדדים

7.התובע טען כי ביצע את העבודה לשביעות רצון הנתבע וכי במשך התקופה לא קיבל מהנתבע דוחות שוטפים של מחזורי ההכנסות ממשלוחים, וכלל לא דווח לו שקוויקי עברה את הסכום של 100,000 ₪ לחודש הכנסות.

8. עובר לחתימת ההסכם, ערכו הצדדים תחשיב לגבי המועד בו אמורה קוויקי לחצות את הסכום האמור והחישובים נעשו לפי "מחזור", במובנו הרגיל במשק. הסכום של 100,000 נקבע במסגרת המו"מ, מתוך מחשבה שזו תהיה נקודת האיזון. התובע הבהיר כי למחשבה זו לא ניתן ביטוי בהסכם עצמו. עוד ציין התובע, כי היה מקובל עליו שלא תחושב הכנסה מפרסום.

9.לסיכום טענתו של התובע, סעיף 3.1 בהסכם, שנוסח על ידי הנתבע, מתייחס למחזור הכנסות ברוטו ללא הכנסות מפרסום. התובע הבהיר כי:

"התמקחנו על המחזור הקובע שמעבר לו אני מקבל שכר. הגענו לסכום של 100,000 כך: עשינו חשבונות מתי אנו צופים ש"קוויקי" אולי תגיע לאיזון, כלומר, שהיא תתחיל להרוויח כסף מכל עסקיה, שהם שליחויות אוכל, פרסום ועסקים אחרים".

10.כתמיכה לטענותיו, טען התובע בהפנותו לסעיף 5.2 להסכם, כי כאשר רצו הצדדים להתייחס להכנסות נטו, ציינו "רווח נקי" ומכאן ניתן ללמוד כי הכוונה בסעיף 3.1 היתה לברוטו. עוד ציין התובע, כי ספרי החשבונות של קוויקי מתנהלים על בסיס ברוטו. לענין הבהרה מס' 8 לתקן 25, עליה נסמך הנתבע, היא פורסמה בפברואר 2006, לאחר חתימת ההסכם, ולפיכך אינה רלוונטית.

11.הנתבע, טען כי רוח ההסכם היתה להגן עליו מפני מצב בו קוויקי תפסיד, וכראייה לכך הפנה לסעיף בהסכם בו הוסכם שבמידה והעסק נסגר, התובע לא מקבל כל תמורה. הנתבע ושותפו היו שני משקיעים צעירים, והתובע היה שותף לסיכון ולכן שכרו נקבע באופן הקבוע בהסכם ולא תמורת חשבונית. הנתבע טען כי מאז הקמת העסק, לא הגיעו לסכום של 100,000 ₪ הכנסה לחודש. כאשר חישבו את נקודת האיזון המשמעות היתה ההכנסות ממשלוחים.

12.הנתבע הסביר כי חלק הארי מהכסף שנגבה מהלקוחות , עובר למסעדות. כאשר לקוח מזמין משלוח, רק אחוז נמוך מגיע לקוויקי, יתר התקבול עובר למסעדה, ולפיכך, ברור לטעמו כי אחוז שכרו של התובע צריך היה להגזר מההכנסות נטו.

דיון והכרעה