אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ נ' מזאווי

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשתה של המבקשת להארכת מועד להגשת בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 21.12.2016 (ע"ר 32790-11-16; מותב בראשות כב' השופטת אורית יעקבס).

    

   תמצית העובדות

2. המשיבה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתה כפקידה אצל המבקשת, החל ממרץ 2003 ועד התפטרותה בתוקף מיום 1.5.2013 (ס"ע 58596-09-14). המשיבה סמכה תביעתה על סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) ועל תקנה 12(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, שעניינם בהתפטרות עובד עקב העתקת מקום מגוריו לרגל נישואיו לישוב בישראל בו התגורר בן זוגו.

   מהעובדות שקבע בית הדין האזורי בפסק דינו עולה, כי המשיבה התגוררה בתקופת עבודתה אצל המבקשת בנצרת עלית. ביום 5.5.2013, מספר ימים לאחר התפטרותה, עברה המשיבה להתגורר עם בן זוגה בכפר יאסיף. באותו יום, נערכה לבני הזוג מסיבה בכפר יאסיף בהשתתפות משפחה וחברים. קודם לכן, ביום 30.4.2013, חתמו המשיבה ובן זוגה על הסכם ממון, בו הצהירו על כוונתם לקיים תא משפחתי ולהינשא זה לזו כאשר הדבר יתאפשר מבחינה משפטית. דעותיהם של הצדדים לא היו חלוקות על כך, שבמועד התפטרותה, היתה המשיבה קשורה בקשר נישואין לאחר, ואף בן זוגה היה קשור בקשר נישואין לאחרת, באופן בו חלה מניעה משפטית מנישואיהם זה לזו. המניעה המשפטית מנישואיה של המשיבה הוסרה מאוחר יותר בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 10.9.2015, אשר הורה למשרד הפנים לרשום את התרת נישואיה של המשיבה ואת מעמדה כגרושה. אשר למשיבה ובן זוגה מצא בית הדין האזורי בפסק דינו, כי הם מנהלים משק בית משותף תחת קורת גג אחת, מקיימים יחסי משפחה ומערכת יחסים אינטימית ואף הביאו ילד לעולם.

3. התביעה התבררה תחילה בפני רשמת בית הדין האזורי בנצרת, כב' הרשמת לובנא תלחמי סוידאן, אשר נדרשה בין היתר לשאלה האם יש לראות במערכת היחסים של המשיבה ובן זוגה כ'נישואין' על פי סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים.

4. תביעתה של המשיבה התקבלה בפסק דינה של הרשמת מיום 14.10.2016, אשר בחנה את מהות מערכת היחסים בין המשיבה ובן זוגה, ובאה לכלל מסקנה כי היא עונה על כל הקריטריונים העומדים בבסיס קשר נישואין. הרשמת קבעה, כי אין לתת למונח 'נישואין' שבסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים משמעות דתית דווקא. בהתאם, חוייבה המבקשת לשלם למשיבה פיצויי פיטורים בסך 33,028 ש"ח, הוצאות משפט בסך 386 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 3,500 ש"ח.

5. על פסק דינה של הרשמת הוגש ערעור, אשר נדחה בפסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת מיום 28.12.2016, תוך שהושתו על המבקשת הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 2,200 ש"ח (ע"ר 32790-11-16; להלן: פסק הדין).

6. ביום 19.1.2017, הגישה המבקשת לבית דין זה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לרשות ערעור, היא הבקשה שלפני.