בש"א, ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
|
3708-16,3709-16,4048-16,3849-16
06/03/2017
|
בפני הרשמת:
ליאת בנמלך
|
- נגד - |
המבקשים:
1. אינווסטק חברה לנאמנות (ישראל) בע"מ 2. אלי א. עבוד וליד סייד - רואי חשבון 3. ברייטמן/אלמגור ושות' - רואי חשבון
|
המשיבים:
1. יוסף פריברון 2. בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ (בפירוק) 3. עזמי נשאשיבי 4. יעקב בולוס 5. נזאר בולוס 6. חיים רוזנברג
|
החלטה בבש"א 3708/16 ופסק דין בע"א 3709/16 ובע"א 4048/16 |
בפניי בקשה מטעם המשיב 1 למחיקת ע"א 4048/16 על הסף ולמחיקת חלק מע"א 3709/16, וכן בקשה מטעם המערערים בע"א 3709/16 למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור (אותה הגישו למען הזהירות). הצדדים הגישו התייחסותם לשאלת דרך ההשגה על ההחלטות שבמוקד ההליכים וכן תגובות לבקשת המחיקה ותשובות לתגובות, והגיעה עת ההכרעה.
העובדות הצריכות לעניין
- המשיב 6, מר חיים רוזנברג (להלן: רוזנברג), הגיש בשנת 2002 בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד אחד-עשר משיבים (המערערים בע"א 3709/16, המערערים בע"א 4048/16, וכן המשיבה 2 וארבעה משיבים נוספים).
בבקשת האישור נטען כי בתשקיף שפרסמה המשיבה 2, בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ (להלן: החברה) נכללו פרטים מטעים, ועוד נטען לקיומם של פרטים מטעים ואי דיווח נאות בד"חות הכספיים השנתיים של החברה, וכי המערערת 1, אינווסטק חברה לנאמנות (ישראל) בע"מ, אשר מונתה כנאמן (להלן: הנאמן), הפרה חובות כלפי מחזיקי אגרות החוב. כן נטען בבקשה להפרת חובות זהירות, מיומנות, אמון ותום לב של המשיבים לבקשת האישור כלפי מחזיקי האג"ח ולהפרת חובות חקוקות.
הבקשה הועברה בשנת 2007 לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובהחלטה מיום 13.3.2011 (כב' השופטת מ' נד"ב) התקבלה בקשת האישור בחלקה וכנגד חלק מן המשיבים: הבקשה נדחתה נגד הנאמן ונגד אלי א. עבוד וליד סייד, רואי חשבון וברייטמן, אלמור ושות', רואי חשבון (להלן ביחד: רואי החשבון), ואילו נגד שישה מן המשיבים - החברה, מי שחתמו על התשקיף שבמוקד ההליך (ד"ר כמיל משעור (להלן: משעור), עזמי נשאשבי, יעקב בולוס ונזאר בולוס) ובעלת השליטה בחברה (בולוס גד בע"מ) - התקבלה בקשת האישור בחלקה בעילה של פרט מטעה בתשקיף בנוגע לייעוד תמורת ההנפקה. עוד קבע בית המשפט המחוזי באותה החלטה כי רוזנברג אינו ראוי לייצג את הקבוצה, והורה על החלפת תובע מייצג (להלן: ההחלטה המאשרת).
- רוזנברג הגיש ערעור על ההחלטה המאשרת (ע"א 3103/11), בו השיג על דחיית בקשת האישור כלפי הנאמן ורואי החשבון ועל ההחלטה המונעת ממנו לשמש כתובע ייצוגי. בפסק דין מיום 28.6.2015 שניתן בערעור זה נקבע כדלקמן:
"1. בעקבות הערות בית המשפט הוסכם בין באי-כוח הצדדים כי המהלך למיצוי התובעים היצוגיים החלופיים בהתאם לעילות שבכתב התביעה - יוחזר להכרעת בית המשפט המחוזי מרכז, כאשר בשלב זה, פסק הדין מושא הערעור, ישאר על כנו ואולם כל הצדדים שומרים על כל זכויותיהם וטענותיהם ויוכלו לערער מחדש בפני בית משפט זה לאחר הכרעתו הנוספת של בית המשפט המחוזי מרכז הנכבד - בכל נושא שהעלו בערעור כאן, או שיעלה בעקבות ההכרעה החדשה בענין זהות התובעים הייצוגיים החלופיים.
- בכפוף להסדר הדיוני הנזכר בפיסקה 1 שלעיל - הערעור שבפנינו נמחק ללא צו להוצאות" (להלן: פסק הדין).
להשלמת התמונה יצוין כי באותו מועד ניתן פסק דין חלקי נוסף, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין רוזנברג לבין משעור, לפיו משעור ישלם ויפקיד סכום כספי וכנגד זאת יראו את התביעה הייצוגית נגדו כמסולקת, תוך שיתר המשיבים התחייבו ש"לא ידרשו ולא ינסו לגבות מד"ר משעור כספים כלשהם מעבר לסכום הפשרה הנ"ל, יהיו תוצאות הליכי ההמשך אשר יהיו".