בש"פ 2369/15יעקב חיים יקותיאל נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק) מיום 3.3.2015 בתיק מ"ת 54365-11-14, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו.

כתב האישום

2. נגד העורר וארבעה נאשמים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לייצור סמים מסוכנים מסוג קנבינואידים סינתטיים, החזקתם וסחר בהם (תפ"ח 54160-11-14). המדובר בחלק מפרשה רחבת היקף של ייצור, הפקה, החזקה וסחר בסמים מסוכנים, הכוללת שמונה נאשמים נוספים נגדם הוגש כתב אישום נפרד (תפ"ח 48731-11-14). עיקרו של כתב האישום דנן הוא בכך שהעורר, יחד עם נאשמים אחרים בפרשה, קשרו קשר לייצר, להחזיק ולסחור בסמים מסוכנים. הסמים יוצרו ואוחסנו בשני מחסנים בבני ברק שנשכרו לשם כך. במחסנים אלה נשמרו כמויות גדולות של עלי דמיאנה וחוטמית (להלן: "חומרי הערבוב"), יחד עם כמות גדולה של נוזל אלכוהולי אציטון וכלים להכנת סם בכמויות מסחריות. העורר יחד עם נאשמים אחרים העבירו לשני המחסנים סמי קנבינואידים סינתטיים מסוגים שונים בצורתם האבקתית ("חומרים פעילים"), אשר הומסו באמצעות האציטון ועורבבו עם חומרי הערבוב לשם יצירת הסם. את המוצר המוגמר ("סמי פיצוציות") ייבשו וארזו בשקיות ושקים, אותם העבירו הלאה בשרשרת הפצת הסם. במחסנים האמורים הוחזקו בתקופה הרלוונטית חומרי ערבוב במשקל של למעלה מ-580 ק"ג, כמויות גדולות של סמים מסוכנים, וכן כמות גדולה של חומר תרופתי (פאראצטמול), ללא היתר כדין.

1. האישום הראשון בכתב האישום מתייחס לשלושה נאשמים, בהם העורר דנן (שני אישומים נוספים בכתב האישום אינם נוגעים לעורר). לפי המתואר באישום זה, נטל העורר חלק במעשים רבים של העברת סמים מסוכנים אל המחסנים, בפעולות ייצור הסמים ואריזתם במחסנים, ובהובלת הסמים והסחר בהם. נוסף לאישום הכללי האמור ולשותפות שמיוחסת לעורר למעשי נאשמים אחרים במסגרת עבירת הקשר, מפרט כתב האישום מעשים פרטניים שביצע העורר, בהם הובלת עשרות שקי חומרי ערבוב אל אחד המחסנים; סחר בכ-10 ק"ג סם מסוכן מסוג 5F-amb; הובלת סם מסוכן בצורתו האבקתית אל המחסן וייצור סם 5F-amb ומסירתו לנאשם אחר לצורך סחר בו.

בגין כל אלה, הואשם העורר (יחד עם שני הנאשמים הנוספים) בקשירת קשר לביצוע פשע לייצור וסחר בסם, ובעבירות רבות של ייצור, הכנה והפקת סמים (לרבות עבירות ניסיון), סחר בסמים, יצור וסחר בחומר האסור להפצה, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, החזקת והספקת חומר מסוכן, והחזקת כלים המשמשים להכנת סם שלא לשימוש בצריכה עצמית, עבירות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973, וחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, תשע"ג-2013, הכל כמפורט בכתב האישום.

החלטת המעצר

2. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את העורר ושני הנאשמים האחרים באישום הראשון עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. לשלמות התמונה יצוין, כי נאשמים נוספים בפרשה נעצרו עד לתום ההליכים, ומיעוטם שוחררו לחלופת מעצר, כל אחד לפי הראיות הנוגעות לו ונסיבותיו הפרטניות (להחלטות בענין מעצר הנאשמים בכתב האישום דנן ראו: בש"פ 1795/15גרובר נ' מ"י (1.4.2015); בש"פ 760/15 יזהר כהן נ' מ"י (15.2.2015); וראו גם החלטות בענין מעצר הנאשמים בכתב האישום הנוסף שהוגש בפרשה, בבש"פ 898/15 עזיז נ' מ"י (19.2.2015); בש"פ 929,1029,1063/15 נתנאל ביטון ואח' נ' מ"י (22.2.2015) (להלן: ענין ביטון); 1385/15 טל כהן נ' מ"י (10.3.2015); בש"פ 612/15 צביקה מידברג נ' מ"י (5.2.2015); בש"פ 2224,2227/15 צביקה מידברג נ' מ"י(2.4.2015)).

3. העורר חלק על קיומן של ראיות לכאורה, ולפיכך שמע בית המשפט טיעונים ממושכים לענין הראיות. בנוסף, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר לשם בחינת בקשתו לשחררו בחלופת מעצר.

4. בתסקיר שהוגש ביום 14.12.2014 מסר שירות המבחן כי אין בידו להמליץ על שחרורו של העורר לחלופת המעצר שהוצעה. שירות המבחן ציין, כי העורר הוא תלמיד ישיבה חרדית בפתח תקוה, בן 21, ללא עבר פלילי, וכי גדל והתחנך במערכת ערכים נורמטיבית, אך בשנים האחרונות קיים קשרים עם גורמי שוליים. קצינת המבחן התרשמה, כי קיים סיכון להישנות ביצוע עבירות על-ידו בעתיד, בשים לב לחלקים ילדותיים באישיותו וליכולת נמוכה להעריך את השלכות מעשיו ולהציב לעצמו גבולות פנימיים. על כך הוסיפה, כי אין בידה להמליץ לשחרר לחלופת המעצר המוצעת בבית הורי העורר, משום שהורי העורר אינם מתאימים לשמש מפקחים, ואילו אחיו ודודו המתאימים לכך פנויים לפקח בזמנים מוגבלים בלבד ולא ברציפות.