בש"פ 2892/16 מקסים אזולאי נ' מדינת ישראל

1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ב' שגיא) לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2. נגד העורר ונאשם נוסף (להלן: זנזורי) הוגש כתב אישום המחזיק שלושה אישומים, שניים מהם רלוונטיים לעורר ואילו השלישי מתייחס לזנזורי בלבד. המדובר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון ייבוא סמים מסוכנים וייבוא סמים מסוכנים, שסופן במותו של אדם בנסיבות שיתוארו להלן (ובענין זה מיוחסת לזנזורי גם עבירת הריגה). על פי המתואר באישום הראשון, העורר וזנזורי יחד עם שניים אחרים, יריב קובלסקי (להלן: קובלסקי) ורפי פיראואנדי (להלן: רפי), קשרו קשר לייבוא סמים מסוג קוקאין מאמסטרדם לישראל. על פי התכנון, היה צריך קובלסקי לטוס לאמסטרדם, לשלם לרפי שהיה באותה העת באמסטרדם ולקבל ממנו בתמורה סמים, ולהעבירם לגורם אחר שזהותו לא ידועה כדי שהלה יכניסם לישראל. במסגרת הקשר נרכשו מכשירי טלפון נייד כדי לשמש אמצעי תקשורת בין העורר, זנזורי ורפי. קובלסקי אכן טס לאמסטרדם ונפגש עם רפי, אך הקשר לא יצא אל הפועל משום שהאחר שתפקידו היה להבריח את הסמים לישראל התחרט. בהמשך טס קובלסקי פעם נוספת ונפגש עם רפי, אך גם בפעם זו לא יצא הקשר אל הפועל משום שרפי ואנשיו סברו כי שהותו הקצרה של קובלסקי באמסטרדם עלולה לעורר חשד.

           על פי המתואר באישום השני, בין החודשים נובמבר 2015 לינואר 2016, פגש זנזורי את חברו של קובלסקי, רועי קאסר (להלן: קאסר) מספר פעמים. במהלך המפגשים, סיפר קאסר לזנזורי על קשייו הכלכליים ועל חובות שצבר. זנזורי שידל את קאסר לטוס לאמסטרדם ולהבריח סמים לישראל על-ידי בליעתם. לאחר הדרכה של זנזורי, טס קאסר יחד עם קובלסקי לאמסטרדם. קובלסקי קיבל מרפי סמים מסוג קוקאין במשקל של 486.88 גרם, העבירם לקאסר אשר ארזם בתוך 69 שקיות ובלע אותם. קאסר וקובלסקי חזרו ארצה מבלי להיעצר ונסעו לביתו של קובלסקי. בביתו, ניסה קובלסקי לעזור לקאסר להוציא את השקיות מגופו באמצעות מזון וכדורים המאיצים את פעולת המעיים, אך זמן קצר לאחר מכן חש קאסר ברע. קובלסקי הזעיק את זנזורי וכשזה הגיע לא אפשר לקובלסקי להזעיק את שירותי מגן דוד אדום על-מנת שהם לא ייעצרו. כעבור זמן מה החל קאסר לפרכס וקובלסקי התקשר לשירותי מגן דוד אדום. זנזורי וקובלסקי הוציאו את קאסר אל הרחוב, השכיבו אותו על המדרכה כדי להרחיק עצמם ממנו, וזנזורי נשאר לעמוד בסמוך. כשהגיעו שירותי מגן דוד אדום, אמר להם זנזורי כי הוא רק המודיע וכי אין לו כל היכרות עם קאסר. קאסר הובהל לבית החולים כשהוא מונשם ומורדם. בסופו של דבר נקבע כי קאסר מת מוות מוחי והוא נותק ממכשיר ההנשמה ומת. כאמור, במסגרת האישום השני יוחסה לעורר אך עבירה של ייבוא סמים מסוכנים. לזנזורי יוחסה גם עבירה של הריגה.

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה לעצור את העורר וזנזורי עד לתום ההליכים. ביום 29.3.2016 נדון עניינו של העורר לפני בית המשפט. העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אך טען לחולשה בתשתית הראייתית המצדיקה בחינת חלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני. עיקר טענותיו - עליהן הוא שב וחוזר בערר שלפני - היה כי קיים קושי להסתמך על הודעתו מיום 13.2.2016 של קובלסקי, שעליה נסמך חלק נכבד מכתב האישום, שכן בשלב מסירת ההודעה שיתף קובלסקי פעולה עם המשטרה, אך לאחר מכן בהודעה מאוחרת יותר שינה מגרסתו ביחס למספר מעורבים באישום הראשון. כן נטען כי אין לגרסתו של קובלסקי, שהיה שותף לדבר עבירה, ראיות מחזקות כפי שנדרש במצב זה, וחלק מהראיות דווקא מצביעות על כך שהעורר לא היה מעורב בעסקי הסמים יחד עם זנזורי והאחרים.

4. בית המשפט דחה את טענות העורר, קיבל את בקשת המדינה והורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. אשר להודעתו של קובלסקי נקבע כי מדובר בהודעה מאוד מפורטת, ולא בשברי אמירות, אשר נחזית להיות הודעה של "איש פנים" מתוך ההתנהלות העבריינית, וככזו יש לה משקל רב. בהתייחס לפער הנטען בין הודעתו ששימשה בסיס לכתב האישום להודעתו המאוחרת, קבע בית המשפט כי הפער אכן קיים, אך הוא מתייחס בעיקר להיקף מעורבותו של אדם אחר בפרשה, ואין בהודעה זו כדי ללמד על העדר מעורבות מצדו של העורר.

           אשר לחיזוק הנדרש לגרסתו של קובלסקי קבע בית המשפט, אף מבלי להיכנס למחלוקת הקיימת בפסיקה אם בשלב זה של הליך המעצר יש צורך לעמוד על ראיות חיזוק אם לאו, כי בנסיבות הענין קיימות ראיות לכאורה שיכולת להיחשב כחיזוקים. בית המשפט הזכיר את מכשירי הטלפון הנייד שנרכשו ושאוכנו בלוד, מקום מגוריו של העורר; את השתיקה של העורר בחקירתו, בפרט בכל הנוגע לקשר שלו עם זנזורי (שלטענתו הוא חברי גרידא); ואת הקשר של העורר עם רפי. הודגש כי ראיות לכאורה אלה אינן בהכרח מפלילות כשלעצמן, אך בשלב זה הן בהחלט יכולות להיחשב בעלות משקל לענין החיזוק הנדרש.

           בהתייחס לטענות העורר כי ראיות אחדות מצביעות על העדר מעורבותו בפרשה, נקבע כי בחינתן אינה מובילה דווקא למסקנה זו. כך נקבע, כי העובדה שביום מותו של קאסר נרשמה שיחת טלפון אחת בין העורר לזנזורי, אף שניתן היה להניח שבשל המצב אליו נקלע קאסר הרוחות סערו ומעורבותו של העורר נדרשה, אינה מובילה למסקנה כי קיימת חולשה ראייתית. כך נקבע גם בנוגע לקיומו של פער בין כמות הסמים שנמצאה בגופו של קאסר לבין כמות הסמים שעליה העיד קובלסקי בהודעתו. הודגש - כמובן - כי בהחלט יש מקום לברר את הדברים בהליך העיקרי, אולם בשלב זה אין בחינת הדברים מצביעה על חולשה ראייתית.

           לבסוף, קבע בית המשפט כי גם אם היה ניתן לומר כי קיימת חולשה ראייתית בתיק, הרי שעברו הפלילי של העורר - הכולל הרשעות במגוון עבירות סמים, בריחה ממשמורת חוקית, בריחה ממעצר, מרמה, הסגת גבול, גניבה ואלימות וריצוי עונשי מאסר לא מבוטלים - מאפשר "להתגבר" על חולשה זו, ומחייב את מעצרו עד תום ההליכים. נקבע כי המסוכנות הנשקפת ממנו, גם בהתחשב בעברו זה, היא גבוהה, וכי מידת האמון שניתן ליתן בו על רקע חלק מהעבירות שבהן הורשע (בריחה ממשמורת חוקית וכיוב') היא מועטה.

5. על החלטה זו הוגש הערר שלפני, בערר חוזר למעשה העורר על טענותיו לפני בית משפט קמא. טענותיו מכוונות בעיקרן לחולשת הראיות לגרסתו:ראשית, כי לא ניתן לבסס את התשתית הראייתית כולה על הודעתו של קובלסקי, שכן מדובר בעבריין מעורב, בעל אינטרס מובהק להקטין את חלקו שבשלב מסוים אף חשב כי הוא יוכל להיות עד מדינה. כן נטען כי בחומר הראיות אין ראיות המחזקות את גרסתו של קובלסקי. בענין זה נטען כי החיזוקים עליהם עמד בית משפט קמא אינם חיזוקים של ממש. נטען כי אמנם העובדה שהעורר שמר על זכות השתיקה במהלך החקירה יכולה לשמש חיזוק, אך בנסיבות הענין יש לה הסבר, ולכן לא היה מקום לייחס לה משמעות יתרה. עוד נטען כי הראיות מצביעות דווקא על כך שהעורר לא היה מעורב בפרשה, תוך הפניה לפלטי תקשורת המעידים על כך שביום מותו של קאסר נעשתה שיחה אחת בינו לבין זנזורי, שלטענתו הדבר אינו מתיישב עם מעורבות של העורר בפרשה, והן ליומנו של קובלסקי בו תיעד את שמות האנשים שהיו חייבים לו כספים, שם לא מופיע שמו של העורר אף שקובלסקי מסר כי הלווה אף לו סכומי כסף. בנוסף, נטען כי לא היה מקום לייחס משקל רב כל כך לעברו הפלילי של העורר. הודגש, כי העבירות בדבר בריחה ממעצר וממשמורת חוקית בוצעו לפני שנים רבות עת היה העורר בן 20 ורווק, ואילו היום הוא מיושב ובעל משפחה.