בש"פ 5859/16 ואח' פלוני נ' מדינת ישראל

           שני ההליכים שבכותרת עניינם מעצרו של העורר בבש"פ 5859/16 (המשיב בבש"פ 6057/16 להלן: העורר). ההליך בבש"פ 5859/16 הוא ערר על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ד' מרשק-מרום) מיום 17.7.2016 אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בש"פ 6057/16 עניינו בקשת המדינה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בשילוב סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער) להאריך בפעם השנייה את מעצר העורר בארבעים וחמישה ימים החל מיום 17.8.2016 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח (מרכז-לוד) 932-01-16, לפי המוקדם.

רקע עובדתי

1. ביום 3.1.2016 הוגש נגד העורר, קטין יליד אוקטובר 1998, ונאשם בגיר נוסף (להלן: בן אוליאל) כתב אישום המייחס לעורר שמונה אישומים בגין עבירות אשר בוצעו על ידו כפעולות המכונות "תג מחיר" וכן כפעולות התארגנות של פעילים קיצוניים המבקשים לקדם תפיסה אלימה שמטרתה ערעור יציבותה של מדינת ישראל באמצעות הפעלת טרור ואלימות. על פי הנטען באישום הראשון, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו העורר, בן אוליאל ושני קטינים נוספים (להלן: צ.ב. ו-י.ר.) חברים בארגון טרור אשר ביקש להביא להסלמה ביטחונית על רקע לאומני ובין-דתי. תוכניות הארגון כללו, בין היתר, פגיעה בערבים ובמקומות קדושים לאסלאם ולנצרות, בכוונה להביא לשינוי מדיניות השלטון ולהחלת חוקי התורה במדינת ישראל. בגין חברותו בארגון טרור זה יוחסה לעורר עבירה של חברות בארגון טרוריסטי.

2. על פי האישום השני בסוף חודש יוני 2015 נרצח מלאכי רוזנפלד ז"ל על ידי מחבלים פלסטינים סמוך לכפר דומא שבאזור יהודה ושומרון. בעקבות פיגוע זה, כך לטענת המדינה, במהלך חודש יולי 2015 קשרו העורר ובן אוליאל קשר לבצע פיגוע נקמה ולצורך כך ערכו תצפיות לעבר הכפרים דומא ומג'דל בני פדל (להלן: הכפרים) ושוחחו ביניהם על האפשרות להצית בתים בשני הכפרים הללו. בהמשך, הוסיף העורר ותצפת באמצעות משקפת לעבר הכפרים ומצא כי יש ביניהם כביש ומטעים. ימים ספורים לפני יום ה-30.7.2015 עדכן העורר את בן אוליאל על תוצאות התצפית שערך וציין בפניו כי ניתן לבצע פיגוע בשני הכפרים באותו הלילה. העורר ובן אוליאל סיכמו ביניהם לבצע פיגוע בכפר דומא ובמידת האפשר לבצע פיגוע נוסף מיד לאחר מכן בכפר מג'דל בני פדל במטרה להמית אנשים השוהים בבתיהם שם. העורר ובן אוליאל הוסיפו וסיכמו לבצע את הפיגוע בלילה שבין ה-30.7.2015 וה-31.7.2015 וכן סיכמו להיפגש לצורך כך במערה מסוימת אליה יביא בן אוליאל את האמצעים לביצוע הפיגוע. במועד האמור סמוך לשעה 23:00 יצא בן אוליאל מביתו, לקח תיק ובו שני בקבוקים עם נוזל דליק, סמרטוטים, מצית, קופסת גפרורים, כפפות ותרסיס צבע שחור ושם פעמיו לעבר המערה. העורר, כך נטען, יצא לכיוון המערה ממקום אחר סמוך לחצות, אך מסיבה שאינה ברורה לא פגש בבן אוליאל אשר החליט לבצע את הפיגוע לבדו. בן אוליאל הגיע לכפר דומא, ריסס על קיר ביתו של מאמון דואבשה את המילה "נקמה" וכן את המילים "יחי המלך המשיח" וצייר כתר, פתח חלון בבית והשליך דרכו בקבוק תבערה. משם המשיך בן אוליאל לביתה של משפחת דואבשה, פתח חלון והשליך דרכו בקבוק תבערה במטרה להמית את יושבי הבית. הבקבוק התנפץ על סורגי החלון ואש אחזה בכל ארבעת יושבי הבית ששהו בחדר – ההורים סעד ורהאם וילדיהם הקטנים - אחמד בן החמש ועלי, תינוק כבן שנה וחצי. הפעוט עלי נהרג במקום, ביום 8.8.2015 מת מפצעיו האב סעד וביום 7.9.2015 מתה מפצעיה רעייתו - רהאם. אחמד בן החמש אושפז בבית החולים שיבא עם כוויות בשיעור 60% בדרגה 2 ו-3, הונשם במשך שמונה ימים ועבר מספר ניתוחים. בעת הגשת כתב האישום היה אחמד מאושפז בבית החולים כחמישה חודשים. בגין האירועים המתוארים באישום השני הואשם העורר בקשירת קשר לביצוע פשע ממניע גזעני.

3. על פי הנטען באישום השלישי העורר וחבריו, צ.ב. ו-י.ר., הציתו רכב פרטי סמוך לכפר עקרבה שבשומרון וריססו על קיר סמוך את הכתובת "ד"ש מימ"ר חמניות". בגין מעשים אלו יוחסו לעורר עבירת הצתה ועבירת השחתת פני מקרקעין. על פי הנטען באישום הרביעי, העורר, וחבריו צ.ב. ו-י.ר. הציתו ביום 2.7.2014 מחסן תבואה בכפר עקרבה בשומרון וריססו על קיר לבנים סמוך למחסן את הכתובת "תג מחיר נקמת היהודים". בגין מעשים אלו יוחסו לעורר עבירת הצתה ועבירת השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני. על פי הנטען באישום החמישי העורר, י.ר. ואדם נוסף הציתו מונית בכפר יאסוף וריססו על קיר בית סמוך את הכתובת "תג מחיר". בשל מעשים אלו יוחסו לעורר עבירת הצתה ועבירת השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני. על פי הנטען באישום השישיביום 11.11.2014 ניקבו העורר ו-צ.ב. את צמיגיהם של חמישה כלי רכב בשכונת בית צפפא בירושלים וריססו על גבי מדרכה את הכתובות "ד"ש מניצן אלון" ו-"אין רכבים אין פיגועים". בגין מעשים אלו יוחסו לעורר חמש עבירות של היזק בזדון ממניע גזעני ועבירת השחתת פני מקרקעין ממניע גזעני.באישום השביעי נאשם העורר בכך שביצע בצוותא עם צ.ב. אחת עשרה עבירות של היזק בזדון ממניע גזעני וזאת בשל ניקוב צמיגיהם של אחד עשר כלי רכב וריסוס על גבי אחד מהם את הכתובת "צו תיחום" בשכונת בית צפפא בירושלים. באישום השמיני מיוחסות לעורר עבירות קשירת קשר לביצוע פשע, הצתה, עלבון דת ממניע גזעני ופגיעה ברגשי דת בשל מעורבותו יחד עם צ.ב. ו-י.ר. בהצתת כנסיה בירושלים.

4. למען שלמות התמונה יצוין כי נגד צ.ב. ו-י.ר. הוגש כתב אישום נפרד לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד וביום 3.3.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה לעצור את צ.ב. עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אך ערר שהגיש צ.ב. לבית משפט זה התקבל בחלקו ביום 19.4.2016 (בש"פ 2347/16) ונקבע כי צ.ב. יעצר בפיקוח אלקטרוני בביתם של המפקחים שאושרו על ידי שירות המבחן.

5. עם הגשת כתב האישום נגד העורר ובן אוליאל עתרה המאשימה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהסכמת העורר הוארך מעצרו עד להחלטה אחרת ובית המשפט הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר בעניינו. ביום 1.2.2016 התקבל התסקיר (להלן: התסקיר הראשון) בו צוין כי נגד העורר מתנהל הליך משפטי אחר בבית המשפט לנוער בפתח תקווה במסגרתו נעצר בחשד לביצוע עבירות של הצתה על רקע לאומני, השחתת מקרקעין ועבירות ממניע גזעני. באותו הליך שוחרר העורר בתנאים מגבילים אותם הפר פעמיים. עוד ציין שירות המבחן כי נגד העורר תלוי ועומד הליך נוסף הקבוע להקראה במהלך חודש פברואר 2016. שירות המבחן הוסיף וציין בתסקיר הראשון כי בכוונתו לערוך לעורר אבחון פסיכולוגי על מנת להעמיק את ההיכרות עמו, לברר את צרכיו ואת מצבו הרגשי והנפשי ולבחון דרכים לשיקומו. ביום 19.6.2016, לאחר דחיית הדיון בהליך המעצר, בין היתר מטעמים הקשורים בייצוגו של העורר, הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר משלים בעניינו (להלן: התסקיר השני). בתסקיר השני ציין שירות המבחן כי לעורר נערך אבחון פסיכולוגי בין החודשים מרץ-מאי 2016, ממנו עולה כי הוא בעל מנת משכל נדירה באוכלוסייה הכללית והוא מתפקד ברמה שכלית גבוהה. עוד צוין באבחון כי העורר נראה מאוזן באישיותו, יש בו מידה ניכרת של התנגדות לקבלת אוטוריטה חיצונית והתרשמות המאבחן היא כי הוא חווה סבל נפשי מתון ומתאפיין בהשקפות "פטריוטיות-לאומיות". לגישת המאבחן תופס העורר את רגשותיו הפטריוטיים כנכונות אישית לתוקפנות ומלחמתיות כנגד מי שהוא תופס כאויב הקולקטיב שלו, אך להערכתו הסיכון הנשקף מן העורר לביצוע עבירות בעתיד נמוך. שירות המבחן הוסיף וציין בתסקיר השני כי נוכח גילו של העורר, מאפייני האישיות שלו, עמדותיו ומאפייני העבירות בהן הוא נאשם, הוא אינו מתאים למסגרות של חסות הנוער. עוד ציין שירות המבחן כי חלופות מעצר בבית ההורים או במסגרות שאינן מפוקחות אין בהן כדי ליתן מענה הולם לצרכיו של העורר, וכי יש צורך ברור בהשגחה מירבית על העורר ועל דרכי התקשרותו עם הסביבה. זאת, כאמור, נוכח חומרת העבירות המיוחסות לו ומאפייניהן, הימשכותן על פני תקופה ארוכה, היעדר השגחה ופיקוח על העורר זמן רב טרם מעצרו ותפיסות עולם העלולות להביאו לביצוע מעשים נוספים לקידום אמונתו. שירות המבחן ציין בהקשר זה כי העורר היה נתון בעבר במעצר מנהלי ועוד קודם לכן היה מנותק מכל מסגרת מחייבת, מפקחת ומשגיחה, עבד ולמד באופן מזדמן ופעל ללא שהוריו ומשפחתו שלטו בהתנהגותו וללא שהיו מודעים למעשיו מחוץ לבית. לסיכום, העריך שירות המבחן כי למרות מוכנות הוריו של העורר ומשפחתו לפקח עליו ולמרות התגייסותם לטובתו, לא ניתן לשקול לשחררו למעצר בית בביתו או לחלופת מעצר אחרת.

6. משפטו של העורר לא הסתיים בתום שישה חודשים מעת שהוגש כתב האישום נגדו, וביום 10.7.2016 האריך בית משפט זה את מעצרו, בהסכמה, בארבעים וחמישה ימים החל מיום 3.7.2016 או עד למתן פסק הדין בעניינו, לפי המוקדם (בש"פ 4969/16).