בתיה כהנא דרור ואח' נ' השר לשירותי דת ואח'

המשנה לנשיאה (בדימ') א' רובינשטיין:

א.           עניינה של העתירה שלפנינו בהליך בחירת מנהל לבתי הדין הרבניים (להלן גם בתי הדין), תוך מיקוד באפשרות כי לתפקיד תמונה אשה.

רקע והשתלשלות העניינים

ב.            בשנים האחרונות נדרש בית משפט זה לסוגית הליך מינויו של מנהל לבתי הדין הרבניים בשורה של עתירות שביקשו אחת: לאפשר בחירתה של אשה לתפקיד. זאת, בין אם על דרך של פירוש סעיף 13 לחוק הדיינים, התשכ"ט-1969 (להלן חוק הדיינים או החוק), אשר מכוחו ממונה מנהל בתי הדין, כמאפשר גם לנשים להגיש מועמדותן לתפקיד, ובין באמצעות הוראה על ביטול הסעיף האמור, הפוגע שלא כדין, כך על פי הטענה, בזכותן החוקתית לשויון של אוכלוסיית הנשים בישראל.

ג.            סעיף 13 לחוק הדיינים קובע כדלקמן:

"(א) השר, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, יקבע, בתקנות או בהוראות מינהל, לפי הענין, את סדרי המינהל של בתי הדין הרבניים וימנה על ביצועם את אחד הדיינים או אדם הכשיר להיבחר רב עיר, שיהיה אחראי בפניהם; מינוי לפי סעיף קטן זה של מי שכשיר להיבחר רב עיר טעון אישור ועדת המינויים.

(ב)   מנהל בתי הדין הרבניים שאיננו דיין, מינויו אינו טעון מכרז פומבי ודינו, לענין סעיף 17 ולענין חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, כדין דיין".

           הנה כי כן קובע הסעיף, כי מנהל בתי הדין הרבניים יכול שיהא אחד משניים: דיין בית הדין הרבני או אדם הכשיר להיבחר כרב עיר, שמינויו אושר על-ידי הועדה לבחירת דיינים. התנאים לכשירותו של אדם להיבחר כרב עיר מעוגנים בתקנות 4 ו-5 לתקנות שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר), תשס"ז-2007 (להלן התקנות או תקנות שירותי הדת), וזה לשונן לענייננו: