פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

האם יש להכיר בתובע כמי שנפגע בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995 (להלן: החוק) מכוח עילת המיקרוטראומה בשל תנאי עבודתו בגין הליקויים בגב ובצוואר מהם הוא סובל?

זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

המסגרת העובדתית וההליכים המשפטיים

ביום 7.9.2020 הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בצווארו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

ביום 8.6.2022 התקיים דיון מוקדם. התובע ביקש לתקן את כתב התביעה כך שיתייחס גם לפגיעה בגב בטענה שעילת תביעה זו נתבעה בטופס התביעה.

הבקשה התקבלה וכתב התביעה תוקן בהתאם.

ביום 28.9.2022 התקיים דיון הוכחות שבמהלכו העיד התובע.

בתום הדיון הגיעו הצדדים להסכמה בדבר קיומה של תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה בנוגע לליקוי בגב וגובשו עובדות מוסכמות. הצדדים נחלקו בשאלה אם הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה בנוגע לליקוי בצוואר.

ביום 2.10.2022 ניתנה החלטה מפורטת שבה נקבע כי הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בצוואר מכוח עילת המיקרוטראומה ביחס לשתי פעולות: האחת, סחיבת ארגזים במדרגות. השנייה העלאת ארגזים במדרגות באמצעות עגלה. עוד נקבע כי נוכח תקופת העבודה הארוכה, שבע שנים, ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר ביום העבודה שבו מבוצעות התנועות בצוואר. לכן נקבע כי הוכחה תשתית עובדתית לפגיעה בצוואר מכוח עילת המיקרוטראומה (להלן: ההחלטה).

בנסיבות אלה הוחלט למנות מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי רפואי בין תנאי העבודה לליקויים בגב ובצוואר על יסוד העובדות הבאות, שרובן גובשו על ידי הצדדים:

1. התובע יליד 1979. גובהו הוא 175 ס"מ.

    

2. התובע עבד מחודש 10/2005 ועד חודש 8/2012 בחלוקת משלוחים אצל מעסיק בשם "קיס טארק". התובע חילק משלוחים של סופר גדול באזור תל אביב השייך לרשת "שופרסל ביג".

    

3. התובע עבד בין חמישה לשישה ימים בשבוע, בין שמונה לאחת עשרה שעות ביום.

    

4. תפקיד התובע התמקד בהעברת ארגזי משלוחים מהסופר למשרדים בימים ראשון ושני ובשאר הימים לבתי לקוחות פרטיים.

    

5. בתחילת יום העבודה הגיע התובע לסופר, סידר והרים ארגזים מרצפת הסופר ל"עגלת חמור". מדובר בעגלה עם ארבעה גלגלים, שבה נעזר להרים 15 ארגזים ולהוביל אותם עד הרכב הנמצא במרחק של 150 מטרים.

    

6. התובע ביצע הובלות מהסופר לרכב כשלוש פעמים. לאחר ההעמסה יצא התובע לחלק את הסחורה בארבעה סבבים בשעות 12:00, 15:00, 18:00 ו- 21:00. בכל סבב הרים התובע בין 20 ל-40 ארגזים ולעיתים אף יותר, עד 60 ארגזים.

    

7. התובע התכופף כדי להרים את הארגזים מהרצפה ומהעגלה והעביר אותם ידנית לרכב, טנדר מסוג טרנזיט. התובע סידר את הארגזים ברכב לפי המשלוחים, כאשר את המשלוח שהוריד אחרון העמיס תחילה ואת המשלוח שהוריד ראשון העמיס אחרון. התובע סידר את הארגזים ברכב כשהוא מכופף.

    

8. כשהתובע הגיע לבית הלקוחות או למשרדים, הוא הוריד את הארגזים מהרכב לרצפה והרים אותם בצורה הבאה: חלק מהארגזים הרים ידנית, כאשר שני ארגזים הונחו על הכתף הימנית ונתמכו עם ידו הימנית והצוואר, כשהצוואר רכון לצד שמאל, ועם היד השמאלית סחב שתי שישיות מים איתם עלה במדרגות לבתים או למשרדים.

   חלק מהארגזים הרים באמצעות עגלה עם שני גלגלים שיכולה לעלות מדרגות, שסופקה לו בארבע השנים האחרונות לעבודתו. התובע משך את העגלה עם שתי הידיים והעלה אותה ידנית תוך כדי משיכה על המדרגות.

    

   יצוין כי לפני שסופקה העגלה ביצע התובע את העבודה במלואה באופן ידני וכאשר היו לו כאבים בגב או בצוואר הוא נעזר לעיתים בעוזר שהמעסיק סיפק לו עד שלושה ימים בכל פעם שסבל מכאבים.

    

9. משקל הארגזים אותם סחב והרים התובע היה בין 5 ק"ג ל- 40 ק"ג.

    

10. כל הפעולות שביצע התובע במהלך עבודתו במשלוחים דרשו כיפוף של הגב והרמת הארגזים במשקלים משתנים באופן חוזר ונשנה, במשך עשרות פעמים לאורך כל יום העבודה וכן תזוזות קטנות של הצוואר בעת נשיאת הארגזים במדרגות למשרדים ולבתי הלקוחות באופן ידני ובעת העלאתם במדרגות באמצעות העגלה.

     

11. על מצבו הרפואי של התובע, עברו הרפואי והתאונות שעבר ניתן ללמוד מהכרטיסים הרפואיים והמוצגים שהוגשו.

     

     

    חוות דעת המומחה

ביום 2.10.2022 מונה ד"ר איל ריבלין כמומחה רפואי-יועץ לבית הדין (להלן: המומחה הראשון). למומחה הועברו העובדות שנקבעו בהחלטה והוא נשאל שאלות בנוגע לקיומה של פגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

ביום 4.1.2023 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה.

1. המומחה בחן את המסמכים הרפואיים ופירט את הליקויים מהם סובל התובע בגב ובצוואר, באופן הבא:

   "על סמך בדיקת MRI של עמוד שידרה צווארי ומותני שבוצעה בתאריך 9.7.20, נמצאו שינויים אנטומיים במבנה מרכיבי עמוד השידרה הצווארי. שינויים אלו גורמים להיצרות תעלת השידרה והנקבים הבינחולייתיים, וללחץ על מערכת העצבים העוברת בהם, בעיקר בעמוד שידרה צווארי בגבהים של חוליות C4-5, ובמידה פחותה גם בגבהים C5-6,C3-4.

   בעמוד השידרה המותני חומרת השינויים המבניים פחותה - היצרות גבולית של תעלת השידרה בגובה L2-3".

    

2. לאחר מכן בחן המומחה אם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים בגב ובצוואר שמהם סובל התובע. המומחה התייחס לעובדות שפורטו בהחלטה והוסיף את מסקנתו בדבר קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקויים, בזו הלשון:

   "ניתן לקבוע קשר סיבתי בין החמרת הליקוי בעמוד שידרה צווארי ומותני בסבירות העולה על 50%. על סמך העובדות המוסכמות התובע נחשף לגורמי סיכון תעסוקתיים במשך 7 שנים. התובע התכופף, הרים, נשא, משך והוריד משאות במשקל מצטבר של כ-5 טון ביום, בחלקם מיוצב ע"י הצוואר. זוהי חשיפה לעומס פיזי רב. על סמך הספרות הרפואית מהווה חשיפה כזו גורם סיכון משמעותי להתפתחות שינויים ניווניים בעמוד השידרה, כפי שאובחן אצל התובע. מצרף מאמרים רלוונטיים..."

    

3. בהמשך דן המומחה בשאלה אם ניתן לקבוע כי הליקויים בגב ובצוואר של התובע נגרמו עקב פגיעות זעירות מצטברות. המומחה פירט אירועים חבלתיים שלאחריהם התלונן התובע על כאבי גב או צוואר שיכולים לגרום להשפעה חד פעמית אולם חיווה דעתו כי הליקויים התפתחו בשל תנאי עבודתו על דרך של פגיעות זעירות ונזק מצטבר. וכך כתב המומחה:

   "על סמך התיעוד הרפואי נחשף התובע גם לאירועים חבלתיים העלולים להחמיר את הליקויים בעמוד השידרה. הליקויים בעמוד השידרה של התובע התפתחו על דרך של פגיעות זעירות ונזק מצטבר בהתייחס להשפעת תנאי עבודה, ובנוסף – אירועים אשר עלולים לגרום להשפעה חד פעמית שאינה זעירה. 

   אירועים חבלתיים אשר לאחריהם התלונן התובע על כאב צוואר או גב תחתון: 22.10.06 – חבלה בלתי ישירה בצוואר. תאונת דרכים 22.10.06; 2.11.06 – 'עדיין כאבים בצוואר ובגב תחתון מאז ת.ד.'; 7.11.06 – 'כאבים בצוואר ובגב תחתון מאז ת.ד'; 7.9.09 – 'תאונת דרכים 6.9.09, נפגע בצווארו'; 12.9.09 – 'תאונת דרכים 6.9.09 כאבים בצוואר ובגב תחתון מאז ת.ד'; 27.12.09 – 'תאונת דרכים 6.9.09 כאבים בצוואר ובגב תחתון מאז ת.ד'; 10.10.10 – 'תאונת דרכים 6.10.10 כאבים בצוואר ובגב תחתון מאז ת.ד'; 19.5.11 – 'הרמת משא כבד בעבודה 8.5.11 כאבים בגב תחתון...'; 22.5.11 – 'בזמן העמסת ארגזים חש כאבים בגב תחתון. ת.ע. 8.5.11'; 5.6.11 – 'עדיין כאבים בגב תחתון'; 19.3.12 – 'תאונת דרכים 18.3.12 כאב צוואר וגב תחתון'; 12.4.12 – 'עדיין כאבים בגב תחתון'; 14.11.12 – 'תאונת עבודה 14.11.12, כאב גב תחתון לאחר הרמת משקל'; 16.11.12 – 'תאונת עבודה 14.11.12'; 22.11.12 – 'תאונת עבודה 14.11.12'; 2.12.12 – 'תאונת עבודה 14.11.12'; 6.10.19 – 'תאונת דרכים 6.10.19 כאב גב וצוואר'.

   סה"כ 7 אירועים חבלתיים, מהם - אירוע אחד של הרמת משא כבד בעבודה בתקופת ההעסקה הנידונה. מהם - 3 תאונות דרכים בתקופת העסקה הנידונה" (ההדגשות במקור – ק.כ).

    

4. לסיום התייחס המומחה להשפעת תנאי עבודתו של התובע על הליקויים בגב ובצוואר ובחן אם מדובר בהשפעה משמעותית בשיעור העולה על 20%, באופן הבא:

   "לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי – מעל 20%. הספרות מייחסת השפעה משמעותית לגורמי הסיכון שתוארו בעבודת התובע בעובדות המוסכמות. מידת החשיפה של התובע לגורמי הסיכון הייתה רבה במיוחד בהתחשב במשקל המצטבר מדי יום, למשך 7 שנים. ישנם גורמי סיכון משמעותיים נוספים כמו תחלואה טבעית, עישון, חבלות נוספות ומשקל יתר, אך אין בהם כדי להפחית או לבטל את השפעת הגורם התעסוקתי כגורם סיכון משמעותי".

    

ביום 5.2.2023 הודיע הנתבע כי לאור האמור בחוות דעת המומחה החליט להכיר בליקויים בעמוד השדרה המותני כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

בנוגע לליקויים בצוואר הודיע הנתבע שאינו מבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה אולם יש לדחות את התביעה מכיוון שלא הונחה תשתית עובדתית מכוח עילת המיקרוטרואמה ביחס לליקויים אלה. הנתבע ביקש שבית הדין יבחן בשנית את סוגיית התשתית העובדתית בנוגע לליקויים בצוואר.

יצוין כי אף התובע לא הגיש בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה.

הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

התובע טען כי הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה כתוצאה מתנאי עבודתו בנוגע לליקוי בצווארו וכי יש לאמץ את חוות דעת המומחה. הנתבע לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין הקובעת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה בגין הליקויים בצוואר וחוות דעת המומחה תומכת בקביעה זו.

הנתבע טען כי לא הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי בצוואר. נטען כי צווארו של התובע היה רכון לצד שמאל כשהניח שני ארגזים על כתף ימין ועם יד שמאל סחב שתי שישיות ולכן מדובר בתנוחה לא נוחה של הצוואר ולא בתזוזות קטנות של הצוואר. גם בעת סחיבת הארגזים עם עגלה לא נעשו תנועות עם הצוואר אלא לכל היותר הטיה ומשיכה של כל הגוף אחורה כולל עמוד השדרה הצווארי. גם המומחה מטעם בית הדין ייחס את הקשר הסיבתי לכך שחלק מהמשאות היו מיוצבים על ידי הצוואר וכי מדובר בחשיפה לעומס פיזי רב. אין בכוחה של עבודה פיזית קשה כדי להוות מיקרוטראומה. קבלת התביעה לעניין הליקוי בצוואר על בסיס קביעת המומחה בדבר קשר סיבתי לעומס מוגבר תביא לפריצת תורת המיקרוטראומה.

דיון והכרעה

כאמור, הנתבע הכיר בפגיעת התובע בגבו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה. אי לכך השאלה שנותרה במחלוקת היא אם יש להכיר בפגיעה בצווארו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

התשתית המשפטית

תורת המיקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מקצוע", שהיא רשימה סגורה, ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.

עם זאת, למרות שתורת המיקרוטראומה נועדה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, על המבוטח להניח תשתית עובדתית לכך שטיבה של הפגיעה מעיד על שרשרת של פגיעות זעירות שנגרמו בעבודה.

נפרט להלן את הכללים שנקבעו בפסיקה.

על התובע להוכיח קיומן של פגיעות חוזרות ונשנות הנמשכות פרק זמן ממושך ובתדירות גבוהה. וכך נפסק בעניין כהן: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומית, הינה, כי יש להוכיח 'פגיעות חוזרות ונשנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה' (דב"ע נו/268 – 0 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ב 504, המצטט מדב"ע מב/90 – 0 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93)".

לעניין מהותן של אותן תנועות חוזרות ונשנות ותדירותן הובהר כי התנועות צריכות להיות "זהות במהותן": "....התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".

בעניין כהן נפסק כי התשתית העובדתית לעילת המקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות".

באותו מקרה קבע בית הדין הארצי כי "המערער מבצע מספר פעולות הכרוכות בביצוע תנועות חוזרות ונשנות המשפיעות על הכתף, ולכן גם אם כל פעולה נמשכת כשעה, במצטבר מדובר בפרק זמן של מספר שעות (גם אם לא רצופות), במשך תקופת העסקה בת למעלה מעשרים שנה, ועל כן מתקיימת תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה..... השאלה אם לתנועה מסוימת, כגון חיתוך ירקות ובשר, השפעה על הכתף גם אם היא מבוצעת בגובה השולחן צריכה להיות מופנית למומחה הרפואי, אלא אם כן ברור על יסוד פסיקה קודמת או מטעמים ברורים אחרים כי לא תתכן השפעה של התנועה על האיבר המדובר".

הלכה היא כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ובלשונו של בית הדין הארצי: "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פעולות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

כמו כן, בהתאם לפסיקה עבודה בתנוחה סטטית שאינה נוחה גם אם לפרק זמן ממושך אינה יכולה להקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה. וכך נפסק בעניין אדרי: "בצוע עבודה בתנוחה לא נוחה אשר אפשר שגורמת למאמץ או ללחץ על איבר מסוים, אינה באה בגדרה של תורת המיקרוטראומה".

נוסיף כי כאשר מדובר בעבודה מגוונת, הפעולות החוזרות ונשנות במהלך יום העבודה אינן חייבות להיעשות ברציפות, אלא ניתן לבודדן ממכלול הפעולות המבוצעות, כל עוד הפעולות החוזרות ונשנות מבוצעות בתדירות הנמשכת פרק זמן מספיק לגרימת נזק.

בית הדין הארצי בעניין סיטרוק סיכם את ההלכה המשפטית בנושא המיקרוטראומה, באופן הבא:

"21.כאשר מדובר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה מסכת עובדתית מתאימה, יש לברר שלושה נושאים: האחד - קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני - האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים.

22.למען הסר ספק הננו מבהירים כי לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים".

כלומר, על התובע להוכיח שלושה דברים מצטברים: האחד, קשר סיבתי בשיעור 50% לפחות בין הליקוי בצוואר לתנאי עבודתו. השני, שהפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה. השלישי, השפעה של תנאי העבודה בשיעור של 20% לפחות על הופעת הליקויים.

הלכה היא כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי וכי ככלל יסמוך עליה בית הדין ידו ולא יסטה מקביעות המומחה אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

כאשר יש מספר חוות דעת שבהן המומחים קבעו מסקנות שונות, על בית הדין להכריע איזו חוות דעת יש לאמץ, כאשר הנטייה היא להעדיף את חוות הדעת המטיבה עם המבוטח.

הכרעה

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, עדויותיהם, הראויות שהוצגו לפנינו ואת חוות דעת המומחה, מצאנו כי הונחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה וכי קיים קשר סיבתי רפואי בין הליקויים בצוואר מהם סובל התובע לתנאי עבודתו. נפרט את הנימוקים לקביעות האמורות.

קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה

ביום 2.10.2022 ניתנה החלטה מפורטת ומנומקת בשאלה אם הוכחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטרואמה וגם לאחר ששקלנו פעם נוספת את טענות הנתבע בסיכומים לא נותר לנו אלא לחזור על קביעותינו באותה החלטה.

לטעמנו, העובדות המוסכמות אליהן הגיעו הצדדים בנוגע לליקוי בגב מבססות תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה לפעולות חוזרות ונשנות בצווארו של התובע, שבוצעו בתכיפות וברציפות, ונפרט.

1. הרמת ארגזים הכתף: מעדות התובע עולה כי הרים על כתפו הימנית בכל משלוח שני ארגזים, אותם תמך עם ידו הימנית תוך רכינה של הצוואר לצד שמאל ונשאם למשרדים ולבתי הלקוחות תוך כדי עלייה במדרגות. שוכנענו כי כל צעד שביצע התובע, לרבות עלייה במדרגות, היה כרוך בביצוע פעולות קטנות בצווארו בתכיפות וברציפות.

    

   בהקשר זה נוסיף ונדגיש כי התובע לא עמד בתנוחה סטטית ותמך את המשאות עם צווארו אלא הלך עם המשאות מרחקים שונים מהרכב למשרדים ולבתי הלקוחות, כשבחלק מהמקרים אף עלה במדרגות. לפיכך, לא מדובר בתנוחה לא נוחה של הצוואר אלא בביצוע תזוזות קטנות עם הצוואר בעת ההליכה והעליה במדרגות כדי שהארגזים לא יפלו.

    

2. סחיבת עגלה במדרגות: התובע השתמש בארבע השנים האחרונות לעבודתו בעגלה לסחיבת ארגזים מהרכב למשרדים ולבתי הלקוחות תוך כדי עליה במדרגות. בעת משיכת העגלה במדרגות היה התובע מכופף והפעיל מאמץ בידיו, בגבו ובצווארו תוך כדי הזזת הצוואר תזוזות קטנות בתכיפות וברציפות בכל עליה במדרגות.

    

   גם בהקשר זה נדגיש את העובדה שבעת משיכת העגלה במדרגות זז צווארו של התובע שכן בכל אחת מהמשיכות נתקלה העגלה במדרגה הגבוהה יותר, דבר הגורר תזוזה של הצוואר.

   יובהר כי לא ניתן להשוות את עבודתו של התובע לעבודה של בעל מקצוע, דוגמת רופא שיניים אליו הפנה הנתבע בסיכומיו, שנדרש להתמקד בנקודה שבה הוא עובד, אלא לבעל מקצוע שזז במרבית הזמן עם משאות שונות הן בזמן הליכתו והן בזמן עלייתו במדרגות ולכן צווארו לא נמצא בתנוחה סטטית שאינה נוחה בלבד.

    

   נציין כי במסגרת ההחלטה נקבע שלא הוכחו פעולות חוזרות ונשנות בצווארו של התובע בעת סידור הארגזים ברכב, שכן באותו מקרה שוכנענו כי מבטו של התובע היה ממוקד במקום שבו היה עליו להניח את הארגזים, כך שצווארו היה בתנוחה לא נוחה אולם לא בוצעו בו תנועות קטנות בתכיפות וברציפות.

    

נוסיף כי סיבה נוספת לקביעה שהונחה תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה הייתה תקופת עבודתו הארוכה של התובע במקום העבודה העומדת על שבע שנים. שכן ההלכה היא שהתשתית העובדתית לעילת המקרוטראומה נבחנת "על רקע מכלול התנועות שמבצע המבוטח ובראי משך תקופת ההעסקה. בין שני אלה קיימת זיקת גומלין, כך שככל שמשך ההעסקה הכולל ממושך יותר ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות והנשנות". לפיכך, ניתן להסתפק בפרק זמן קצר יותר במשך יום העבודה שבו מבוצעות התנועות החוזרות ונשנות בצוואר.

בנסיבות אלה, שוכנענו גם לאחר שבחנו בשנית את החלטתנו כי הונחה תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה בנוגע לליקוי בצוואר של התובע ביחס לשתי הפעולות שביצע במהלך עבודתו.

קיומו של קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לליקוי בצוואר

במקרה שלפנינו לא מצאנו שקיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מקביעות המומחה, שכן קביעות המומחה בחוות הדעת מפורטות, מנומקות ומובנות.

קביעת הליקויים: המומחה התייחס בחוות דעתו למסמכים הרפואיים הרלוונטיים ועל סמך הממצאים המפורטים בהם קבע כי התובע סובל משינויים אנטומיים בעמוד השדרה הצווארי הגורמים להיצרות תעלת השדרה והנקבים הבין-חולייתיים וללחץ על מערכת העצבים העוברת בהם, בעיקר בגבהים של חוליות C4-5, אולם גם בגבהים C3-4 ו-C5-6. המומחה הוסיף כי השינויים בעמוד השדרה הצווארי חמורים מאלה שבעמוד השדרה המותני.

קביעת קשר סיבתי לתנאי העבודה: המומחה חיווה דעתו שקיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה שפורטו בעובדות שהועברו אליו לליקויים בעמוד השדרה המותני והצווארי בשיעור העולה על 50%. המומחה הוסיף שהליקויים נגרמו בשל פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שגרמו לנזק מצטבר בצוואר ובגב בעת ביצוע פעולות הכיפוף, נשיאת המשאות, משיכת המשאות והורדתם, כאשר חלקם אף יוצבו על ידי הצוואר.

בהקשר זה נציין כי המומחה לא קבע שהסיבה היחידה לנזק בצוואר היא העומס הרב הקיים עליו בעת נשיאת משאות, כטענת הנתבע, אלא הוא התייחס גם לפעולות השונות שמבצע התובע במהלך יום העבודה – כיפוף, נשיאת משאות, משיכת משאות, הורדת משאות במשקל מצטבר.

העובדה שהמומחה הוסיף שחלק מהמשאות יוצבו על ידי הצוואר אינה מצביעה על כך שהוא סבור שמדובר בתנוחה לא נוחה של הצוואר ושלא מבוצעות בו תזוזות כלשהן ואף אינה מצביעה על כך שרק עקב העומס הפיזי המונח על הצוואר הסיק שקיים קשר סיבתי לעבודה.

הנתבע ויתר על משלוח שאלות הבהרה למומחה בסוגיה זו ולכן אין לקבל את פרשנותו המחמירה. המומחה נשאל באופן מפורש אם הליקוי של התובע נגרם על דרך של פגיעות זעירות והשיב בחיוב. בנסיבות אלה, שוכנענו כי המומחה הסיק שיש קשר סיבתי לתנאי העבודה עקב פגיעות זעירות בצווארו של התובע ולא עקב תנוחה לא נוחה של הצוואר או עקב עומס פיזי המונח עליו.

מאזן ההשפעות: בהמשך בחן המומחה את מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הליקויים של התובע בגבו ובצווארו והסביר שמדובר בהשפעה משמעותית העולה על 20%. המומחה לא התעלם מקיומם של גורמי סיכון נוספים וציין אותם בחוות דעתו, אולם הוסיף שאין בהם כדי למזער את השפעת תנאי העבודה על הופעת הליקויים עקב מידת החשיפה, המשקל המצטבר שנשא התובע מידי יום ותקופת עבודתו הארוכה.

כלומר, מחוות דעת המומחה עולה שקיים קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה של התובע לליקויים בעמוד השדרה הצווארי.

אי לכך, מצאנו כי חוות דעת המומחה ברורה ומובנת ולא קיימת עילה שלא לאמצה ולכן הוכח קיומו של קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה לליקויים בעמוד השדרה הצווארי.

בנסיבות אלה, הוכח כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי בצווארו מכוח עילת המיקרוטראומה.

סוף דבר

התביעה מתקבלת.

פגיעת התובע בעמוד השדרה הצווארי תוכר כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

כמו כן, בהתאם להודעת הנתבע מיום 5.2.2023 יוכר הליקוי בעמוד השדרה המותני של התובע כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסכום של 5,000 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב ניסן התשפ"ג, (13 אפריל 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.