פלוני נ׳ ביטוח לאומי

לפני תביעת התובע להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון דו"צ, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק ו/או חוק הביטוח הלאומי).

לאור הסכמת הצדדים למינוי מומחה רפואי בתיק, הורה בית הדין ביום 5.6.21 על מינויו של ד"ר אנגלנדר משה כמומחה- יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן – המומחה), בתחום א.א.ג.

להלן העובדות המוסכמות שהועברו למומחה:

• התובע יליד 1957, עובד שכיר בבית דפוס בחשיפה לרעש מזיק משנת 2001 ועד היום.

• ביום 22.12.2019 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין ירידה בשמיעה וטנטון שנגרמו לו לטענתו בגין חשיפה לרעש במקום עבודתו.

• הנתבע דחה את התביעה בטענה כי הירידה בשמיעה, ככל שישנה, אינה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק במקום העבודה.

• משנדחתה התביעה לירידה בשמיעה בהתאם להוראת תנאיו המצטברים של סעיף 84א לחוק, נדחתה התביעה לטנטון בהתאם לתנאים המצטברים בסעיף 84א(ב) לחוק.

המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

• האם יש קשר סיבתי בין ליקוי השמיעה ממנו סובל התובע, לבין חשיפתו לרעש כמתואר בעובדות המקרה?

• לאור פניות התובע ותלונותיו באשר לטנטון על פי החומר הרפואי, האם הוא סובל מרעש תמידי באוזניים אשר נגרם עקב חשיפה לרעש מזיק?

• האם כושר שמיעתו של התובע בתדירויות הגבוהות (ממוצע של 3,000 ו- 4,000 מחזורים לשנייה) פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים?

בחוות דעתו מיום 20.7.21 השיב ד"ר אנגלנדר לשאלות בית הדין, כדלקמן:

"חשיפה ממושכת לרעש מעל 85 דציבל נחשבת כמזיקה ועשויה לפגוע בשמיעה. הפגיעה בשמיעה תהייה לפחות בשלבים הראשונים בתדירויות הגבוהות עם מבנה גרפי מיוחד ומוכר בצורת "שקע" בתדירויות שבין 3000 – 6000 הרץ. כמובן שפגיעה כזו איננה מתרחשת לאחר חשיפה קצרה וחד פעמית, ובדרך כלל נזקי החשיפה לרעש רציף יופיעו כעשור שנים מתחילת החשיפה בתלות בגורמים נוספים אשר עשויים לזרז או לעכב את התהליך כמו עוצמת הרעש, משך החשיפה ומקום החשיפה שכן דין שונה לחשיפה לרעש בשטח פתוח או באולם סגור למשל. בשלב מתקדם יותר, במידה ונמשכת החשיפה לרעש, תופיע ירידה נוספת בתדירויות גבוהות נוספות ולאחר מכן בבינוניות. בכל מקרה הפגיעה בתדירויות הגבוהות תהיה תמיד קשה יותר מאשר בבינוניות ואלו תפגענה יותר מאשר התדירויות הנמוכות. יחד עם זאת לרוב בליקוי שמיעה מושרה רעש יש דווקא כמעין "שיפור" ב- 8000 הרץ וכאשר תתקדם ירידה בשמיעה עם המשך החשיפה תתוסף גם ירידה ב 8000 הרץ וזאת בניגוד למה שקורה כאמור בתדירויות הנמוכות יותר. מאפיין נוסף לנזקי חבלה מחשיפה לרעש הוא שעם תום החשיפה תהליך הירידה בשמיעה אמור להיעצר לרוב תוך כשנה מתום החשיפה. הרעש איננו חייב להיות רציף במהלך יום עבודה שלם ומדי יום ביומו. גם רעש קטוע מדי פעם עשוי לגרום לנזק מצטבר (מיקרוטראומה) אשר ברבות השנים יגרום גם הוא בדיוק לאותן התופעות כמו בחשיפה ממושכת, דהיינו ליקוי שמיעה כמתואר למעלה וטינטון טורדני. סביר גם כי במקרה כזה משך החשיפה יהיה ממושך יותר עד להופעת הסימפטומים.

חשיפה לרעש משתנה במהלך יום עבודה רציף לאורך עשרות שנים בסבירות גבוהה תפגע באוזן הפנימית במכניזם של מיקרוטראומה עם נזק לאוזן הפנימית ועשויה בהחלט לגרום לו לנזק שמיעתי ולטינטון וזאת כמובן בתנאי שקיימות בדיקות שמיעה מתאימות.

עמדו בפני רשימת ביקורים של התובע מקופ"ח מאוחדת אצל רופאי א.א.ג ובדיקת שמיעה אחת ויחידה מתאריך 20.1.20 (שנת הבדיקה איננה ברורה ברישום האודיומטרי). במרבית ביקוריו של התובע אצל רופאי א.א.ג ישנה תלונה של טינטון וירידה בשמיעה. לא אחת מצאתי רישומים לגבי הפניות לבדיקת שמיעה ואני מניח כי הבדיקות לא בוצעו שכן לא קיבלתי אותן וגם ברישומי הרופאים אין כל תיאור של תוצאות בדיקה כזו. לאור זאת יש להתייחס לבדיקת השמיעה היחידה שבידי.

עיון בבדיקה זו מראה ליקוי שמיעה דו"צ עם אסימטריה לרעת אוזן שמאל. באוזן ימין, הרישום הגרפי מתאים לליקוי שמיעה מושרה רעש כפי שתואר קודם לכן אולם באוזן שמאל חסר השקע המקובל בבדיקות בשל חשיפה לרעש והעקומה האודיומטרית ממשיכה בירידה גם בתדירויות הגבוהות יותר.

היות ואין ספק כי התובע היה חשוף לרעש מזיק ואין סיבה מדוע הרעש יפגע דווקא באוזן אחת ולא בשתיהן הרי ניתן לקבל כי גם באוזן שמאל היה ליקוי שמיעה מושרה רעש בדומה לימין אך בשלב מסוים בשל מצב תחלואי או אולי אף בשל גילו חלה באוזן שמאל ירידה נוספת בתדירויות הגבוהות וירידה נוספת זו אין לה כאמור ולא כלום עם החשיפה לרעש.

באשר לטינטון, מדובר בתלונה סובייקטיבית אשר כדי לאשר קיומה יש לבדוק את האנמנזה, אמינות המלין, ובדיקת שמיעה מתאימה. במקרה זה, אינני מוצא ספק באמינותו של מר פלוני ודי גם לעיין בתיקו הרפואי אצל רופאי א.א.ג על מנת להיווכח כי קיימת תלונה חוזרת של טינטון כבר לראשונה בשנת 2012.

לסיכום, מר פלוני נחשף לרעש מזיק במהלך עשרות שנות עבודתו בבית דפוס. מפליא אמנם מדוע לא ביצע בדיקות שמיעה במהלך השנים למרות הפניות של רופאי א.א.ג אך בהסתמך על בדיקת השמיעה שעמדה בפני ברור כי נגרמה לו ירידה דו"צ עם עקומה אודיומטרית אופיינית מימין אשר כאמור היתה גם משמאל אך היתה החמרה בשל מצב שאיננו קשור לחשיפה לרעש באוזן זו.

יש לסכם אם כן כי הן ליקוי השמיעה והן הטנטון נגרמו לו בשל חשיפה זו ולכן מגיעים לו בשל הירידה בשמיעה בתדירויות הדיבור בשיעור של 30/30 דציבל על סמך בדיקת השמיעה האחרונה (והיחידה) משנת 2020 לפי סעיף 72 (1) ג 3 – 10% נכות. בשל הטינטון הטורדני מגיעים לו לפי סעיף 72 (4) ד II – 10% נכות".

ביום 22.3.22 הגיש הנתבע בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה (אשר אושרו כולן על ידי בית הדין), כדלקמן:

• ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק – הוא ליקוי שמיעה תחושתי עצבי דו צדדי סימטרי. בחוות דעתך קבעת שקיימת אסימטריה בשמיעה לרעת אוזן שמאל (ע' 1 ש' 10) אותה אתה מנסה להסביר ע"י השפעה של גורמי סיכון אחרים כמו: גיל או סיבות אחרות (למשל יכול עודף שומנים בדם שקיימים אצל התובע). שאלתי היא כיצד גורמים אלה השפיעו רק על אוזן שמאל?

• ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק הוא כאמור ליקוי שמיעה תחושתי עצבי. איך תסביר כי קיים מרכיב הולכתי ד"צ בבדיקת שמיעה מיום 13.05.2019 אשר מראה ליקוי שמיעה מעורב עם פער אוויר- עצם בתדירויות הדיבור?

• ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק בדרך כלל מוריד לא יותר מ 40 דציבל בתדירויות נמוכות ולא מעל 75 דציבל בתדירויות גבוהות. איך תסביר ירידה עד 80 דציבל ב 3000 הרץ ועד 100 דציבל משמאל על פי בדיקת השמיעה מיום 29.01.2020?

• מבנה האופייני לליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק עם NOTCH סביב 4000 הרץ נשמר לאורך השנים, מסכים? איך תסביר היעדרות של שקע משמאל על פי בדיקת שמיעה מיום 29.01.2020?

• לעניין טנטון, בשים לב למסמכים הרפואיים שצורפו לשאלות ובשים לב למסמך בהקשר למאפייני הטנטון. האם עדיין הנך סבור כי מדובר בטנטון? האם לדעתך מדובר בטנטון תמידי? נמק.

• האם יש בכלל המסמכים שצורפו והשאלות שנשאלת כדי לשנות ממסקנתך?

ביום 27.10.22 הוגשו לתיק בית הדין תשובותיו של המומחה לכל שאלות ההבהרה (לאחר שבתחילה השיב רק על שתי שאלות עקב טעות, כמפורט להלן). למען הנוחות, להלן תשובותיו:

"א. ליקוי שמיעה בשל חשיפה לרעש הינו לרוב דו"צ וסימטרי אך בהחלט עשוי להיות גם הבדל בליקוי השמיעה בין האוזניים. במקרה של חשיפה לרעש מירי למשל יתכן ליקוי שמיעה חד צדדי אשר עשוי להיות זמני או אף להישאר קבוע אולם כאן מדובר ברעש חריף. במקרה של ליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש קיימת גם כן אפשרות כזו כמו למשל במידה ואוזן אחת היתה מכוונת לצד קיר והשנייה לחלל החופשי קיימת סבירות כי תהייה אסימטריה בין האוזניים בשל החשיפה. הנושא נחקר כבר לפני שנים רבות באנגליה בעקבות פיצוץ במפעל תחמושת בסקוטלנד ונמצא כי האוזן אשר פנתה לכיוון הפיצוץ נפגעה יותר מהשנייה ומנגנון הפגיעה הינו אותו המנגנון בין אם מדובר ברעש כרוני או ברעש חריף.

גם ירידה בשמיעה באוזן אחת מסיבה של מחלה עשויה לגרום לליקוי שמיעה אסימטרי אצל מי שנחשף לרעש במקום עבודתו ולגרום לאסימטריה בשמיעה.

ב. במקרה של ליקוי שמיעה מושרה רעש הפגיעה היא במערכת האוזן הפנימית. ליקוי שמיעה הולכתי מראה פגיעה באוזן חיצונית/תיכונה. מותר למשל שלאדם יהיה פקק שעווה באוזניים ואז הולכת עצם תראה ליקוי עצבי המתאים לחשיפה לרעש ובשל הפקק יהיה גם מרכיב הולכתי דהיינו ליקוי שמיעה מעורב. המרכיב ההולכתי במקרה זה אין לו קשר לעניין תביעה זו.

ג. התשובה בעצם נתונה בגוף השאלה. "בדרך כלל" כלומר יש מקרים שהליקוי גבוה או נמוך מהמספרים הנקובים. בכל אופן במקרה הנדון ובבדיקה הנדונה הולכת עצם (אליה אנו מתייחסים) ב 3000 הרץ עומדת מימין על כ 60 דציבל ומשמאל על 80 דציבל.

ד. לא מסכים. ציינתי זאת בחוות הדעת. בליקוי שמיעה מושרה רעש לאחר שנים רבות השקע יכול להעלם.

ה. טינטון הוא תלונה סובייקטיבית קשה להוכחה. הבדיקה למאפייני טינטון עדיין איננה בדיקה אמינה ומקובלת ולכן מבחינה זו עדיף להסתמך על בדיקות השמיעה והאנמנזה הרפואית. ליקוי שמיעה עצבי כפי שיש לתובע בסבירות גבוהה ילווה בטינטון טורדני.

ו. לא."

טענות הצדדים

לטענת התובע, יש להכיר בירידה בשמיעה ובטנטון כתאונת עבודה נוכח חוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה. המומחה השיב ונימק, לרבות ביחס להבדל ואי הסימטריה בליקוי השמיעה בין האוזניים ולא שינה את חוות דעתו, לפיה - הן ליקוי השמיעה והן הטנטון נגרמו לו בשל חשיפה לרעש מזיק במהלך עבודתו בבית דפוס.

לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על מינוי מומחה נוסף. כעולה מחוות הדעת, המומחה ציין שעומדת בפניו בדיקת שמיעה אחת ויחידה שממנה הוא רואה אסימטריה בין האוזניים. עוד ציין המומחה שהוא רואה בגרף שהפגיעה באוזן ימין אופיינית לתפיסתו לרעש מזיק ואוזן שמאל לא. לעניין הטנטון סבר המומחה כי מדובר בתלונות סובייקטיביות ושהוא מקבל אותן. יחד עם זאת, בפני המומחה לא עמד חומר רפואי רלוונטי (בדיקת שמיעה) ועל כן הנתבע צירף למומחה חומר רפואי יחד עם שאלות הבהרה אשר המומחה לא השיב עליהן במלואן ובחר להתעלם מהן. המומחה הופנה למספר שאלות הבהרה והשיב רק על שתי שאלות ולא התייחס לשאלת הנתבע לעניין הטנטון ולשאלות המתייחסות לרמת השמיעה החריגה בתדירויות נמוכות וגבוהות מעבר לצפוי וכן לנושא ה- NOTCH. הנתבע מוסיף וטוען לעניין הטנטון, כי על פי בדיקת מאפייני הטנטון הרי שהתובע כלל לא חש את הטנטון ולכן אינו עומד בתנאי סעיף 84א(ב) לחוק המגדיר טנטון כ"רעש תמידי באוזניים".

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את חוות דעתו של המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. אפרט.

טענות הנתבע לפיהן המומחה לא השיב על מלוא שאלות ההבהרה שהועברו אליו אינן נהירות ויש לדחותן. כבר ביום 27.10.22 התקבלו לתיק בית הדין תשובות המומחה לכל שאלות ההבהרה אשר נשאלו על ידי הנתבע, תוך הסבר של המומחה כי ארבע השאלות הנוספות לא הועברו אליו ועל כן ענה תחילה רק על שתי שאלות. כאמור, המומחה השיב, בסופו של יום על כל שאלות ההבהרה, כמפורט לעיל.

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין (דב"ע (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.1999)).

בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן (עב"ל 1035/04 דינה בקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005); עב"ל (ארצי) 34988-04-11 ישראל מאמו – המוסד לביטוח לאומי (9.5.2012) ).

בענייננו, לא מצאתי הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת של המומחה אשר סבור כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לירידה בשמיעה והטינטון. כאמור, המומחה השיב לכל השאלות שהופנו אליו והתייחס לכל בדיקות השמיעה שהועברו אליו, כאשר בית הדין התיר את מלוא שאלות ההבהרה של הנתבע.

לעמדת המומחה, בדיקת השמיעה מיום 29.1.20 מראה ליקוי שמיעה דו"צ עם אסימטריה לרעת אוזן שמאל. המומחה מיישב אסימטריה זו לאור חשיפת התובע לרעש מזיק בעבודתו במהלך שנים רבות ומסכם כי הן ליקוי השמיעה והן הטנטון נגרמו לתובע בשל החשיפה לרעש.

לעניין הטנטון מבהיר המומחה כי "במרבית ביקוריו של התובע אצל רופאי א.א.ג ישנה תלונה של טינטון וירידה בשמיעה". המומחה מרחיב על כך בתשובותיו לשאלות ההבהרה של הנתבע ומסביר כי "טינטון הוא תלונה סובייקטיבית קשה להוכחה. הבדיקה למאפייני טינטון עדיין איננה בדיקה אמינה ומקובלת ולכן מבחינה זו עדיף להסתמך על בדיקות השמיעה והאנמנזה הרפואית. ליקוי שמיעה עצבי כפי שיש לתובע בסבירות גבוהה ילווה בטינטון טורדני.

כאשר המומחה נשאל על ידי הנתבע כיצד הוא מסביר את קיומו של מרכיב הולכתי דו"צ בבדיקת שמיעה מיום 13.05.2019 אשר מראה ליקוי שמיעה מעורב עם פער אוויר- עצם בתדירויות הדיבור, הוא משיב כי "מותר למשל שלאדם יהיה פקק שעוה באוזניים ואז הולכת עצם תראה ליקוי עצבי המתאים לחשיפה לרעש והשל הפקק יהיה גם מרכיב הולכתי דהיינו ליקוי שמיעה מעורב". ומוסיף כי "המרכיב ההולכתי במקרה זה אין לו קשר לעניין תביעה זו".

כמו כן, עת המומחה נשאל באופן ספיציפי לגבי האסימטריה באוזניים הוא משיב ש"ליקוי שמיעה בשל חשיפה לרעש הינו לרוב דו"צ וסימטרי אך בהחלט עשוי להיות גם הבדל בליקוי השמיעה בין האוזניים".

עוד משיב המומחה ש"יש מקרים שהליקוי גבוה או נמוך מהמספרים הנקובים" ושאינו מסכים לטענת הנתבע בשאלת הבהרה מס' 4 כי מבנה האופייני לליקוי שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק עם NOTCH סביב 4000 הרץ נשמר לאורך השנים -זאת מאחר, כך על פי עמדתו, "בליקוי שמיעה מושרה רעש לאחר שנים רבות השקע יכול להעלם".

לסיכום הדברים, מצאתי כי חוות דעתו של המומחה נהירה ומנומקת היטב, אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה. המומחה השיב כנדרש לכל השאלות שנשאל והסביר מדוע לטענתו קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל וזאת חרף האסימטריה באוזניים.

קביעותיו של המומחה בדבר קיומו של הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש מזיק לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם סובל התובע הן מסוג הקביעות שבתחום המומחיות של המומחה היועץ הרפואי, ולא מצאתי כל הצדקה שלא לאמץ את מסקנות חוות הדעת.

בהתאם לאמור, מצאתי לנכון לדחות את בקשת הנתבע בסיכומיו, במסגרתם ביקש להורות על מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

בשים לב לכל האמור, ונוכח המשקל המיוחד הניתן בבית הדין לחוות הדעת של המומחה היועץ הרפואי המתמנה מטעם בית הדין, קבעתי כי הוכח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע (חשיפה לרעש מזיק) לבין ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אב תשפ"ג, (26 יולי 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.