פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה ברגלו הימנית בגין תאונה שאירעה לו, לטענתו, בתאריך 31.12.2016, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בהוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

הרקע לתביעה

1. התובע עצמאי אשר עסק כמתווך בתחום הנדל"ן.

    

2. לגרסת התובע, בתאריך 31.12.16 במוצאי שבת, ירד במדרגות ביתו לכיוון משרדו הממוקם במרתף ביתו במטרה לעבוד. תוך כדי שירד במדרגות, החליק התובע נפל ונפגע בברך ובקרסול רגלו הימנית.

    

3. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי לקבל דמי פגיעה בגין התאונה האמורה והכרה בה כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי.

    

4. תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה, נדחתה ע"י פקיד תביעות נפגעי עבודה של הנתבע, מהנימוקים להלן:

    

   "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו.

   מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתנו, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, בנוסף לא נמצא תימוכין לגרסתך בחומר הרפואי".

    

5. כנגד דחיית תביעתו על ידי הנתבע, עותר התובע בתביעה זו המונחת להכרעה לפנינו.

    

   טענות התובע

6. התובע טוען כי דחיית התביעה על ידי הנתבע אינה בדין ואינה מבוססת על נימוק ענייני. כך נטען כי החלטת הנתבע ניתנה כלאחר יד, תוך התעלמות מהתשתית שהוצגה לפניו, וכן תוך שהנתבע הסתפק בבדיקות שטחיות, והתוצאה היא החלטה שגויה המקפחת את התובע.

    

7. לגרסת התובע, הוא עצמאי העוסק בתחום התיווך והנדל"ן והינו הבעלים והמנהל של חברה הקרויה "תיווך סנטר נכסים"; וכי משרדיו לצורך ביצוע עבודתו וניהול עסקו - ממוקמים בחדר נפרד בקומת המרתף שבבית מגוריו ברחוב פטדה 3 באשקלון (להלן – המשרד).

    

8. התובע טוען כי במוצאי שבת בתאריך 31.12.16, הוא ירד במדרגות ביתו לכיוון משרדו במטרה לעבוד כהרגלו. אולם, תוך כדי הירידה במדרגות, החליק נפל ונפגע קשות בברך ובקרסול רגלו הימנית.

    

9. התובע מציין בכתב תביעתו כי במסגרת בחינת התביעה על ידי הנתבע, נחקר בביתו על ידי חוקר מטעם הנתבע במסגרתו הציג התובע את המשרד ואת גרסתו באשר לנסיבות קרות התאונה; כמו כן, באותו מעמד, החוקר יצר קשר טלפוני עם רעיית התובע – גב' פנינה סולטן – (להלן – רעיית התובע) שהעידה על כך שהתובע נוהג לעבוד במשרד הממוקם בביתם ופירטה את נסיבות קרות התאונה וכן הוסיפה במסגרת זו כי למשמע צעקות הכאב של התובע לאחר נפילתו, היא מצאה אותו שרוע על הקרקע בדרכו למשרד.

    

10. התובע טוען כי בניגוד לאמור במכתב הדחייה של הנתבע, הרי שפרטי התביעה והתיעוד הרפואי תומכים בגרסתו ובכלל זה: התרשמותו של החוקר מכנות גרסתו של התובע, מסמכים רפואיים בהם נרשם מפורשות כי התאונה ארעה במסגרת עבודתו. עוד נטען כי בעובדה שבחלק מהמסמכים הרפואיים נכתב כי הוא נפל בביתו אין לגרוע מכנות גרסתו של התובע ואין בהם להוות אינדיקציה לדחיית תביעתו.

11. התובע מוסיף וטוען כי העמיד בפני הנתבע את מלוא התשתית העובדתית הנחוצה לו על מנת להתרשם כי התאונה אירעה בנסיבות הנטענות על ידו: הציג את המשרד בפני החוקר שהגיע בהתראה קצרה של 10 דקות, יזם שיחה של החוקר עם רעייתו, והיה נכון לשתף פעולה ככל שיידרש ממנו, על מנת שפקיד התביעות יתרשם כי תביעתו מושתת על אדני אמת.

     

12. על רקע זה, טוען התובע כי היה על הנתבע להכיר בתאונה כתאונת עבודה. ולפיכך, מבקש הוא מבית הדין לקבל את התביעה ולהכיר בתאונה שארעה לו בתאריך 1.3.16 בגדר "תאונת עבודה".

     

     

    טענות הנתבע

13. הנתבע מכחיש את טענות התובע וגורס כי יש לדחות את כתב התביעה משאינו מגלה עילה. לגרסתו, לא ארעה בעבודת התובע, פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. לא הוכח קיום אירוע תאונתי ביום 31.12.16, תוך כדי ועקב עבודת התובע במשלח ידו ואשר הביא לפגיעה ברגל לה הוא טוען.

     

14. לגרסת הנתבע, התובע הינו עובד עצמאי ועליו הנטל להוכיח את האירוע הנטען. הרישומים הרפואיים אינם תומכים בגרסת התובע. יתר על כן, לתובע אין הוכחה לכך שהאירוע התאונתי הנטען, שאירע בביתו הפרטי במוצאי שבת בשעות הערב – התרחש בעת שהיה בדרכו לעיסוקו במשלח ידו ו/או תוך כדי עיסוקו במשלח ידו. הנתבע סבור כי אין קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק הנטען. ולאור האמור, יתר התנאים לא נבדקו. כך נטען.

     

15. לפיכך, לגרסת הנתבע, החלטת פקיד התביעות התקבלה כדין.

    דיון והכרעה

16. לגבי עובד עצמאי, הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדירות את המונח "תאונת עבודה" כתאונה שארעה "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו"

     

17. בפסיקה נקבע כי על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי לפיה " תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". כך שעל העובד העצמאי מוטלת החובה להוכיח את שני התנאים הקבועים בסעיף 79 לחוק, קרי: שהתאונה ארעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו (עב"ל (עבודה ארצי) 104/99, גבריאל ברדה - המוסד לביטוח לאומי, לח(2003) 241 (2002) (להלן – עניין ברדה))

     

18. עוד נקבע בעניין ברדה כי בכדי להוכיח שהתאונה ארעה עקב העיסוק במשלח ידו, על המבוטח להראות כי הפעולה בה נפגע נעשתה לצורך העיסוק במשלח ידו, בין שזו פעולה ישירה ומהותית לעיסוק ובין שזו פעולה נלווית לעיסוק. עוד נקבע כי המבחן העיקרי להכרה בתאונה שארעה שלא במסגרת מקום העבודה וזמן העבודה כתאונת עבודה, הינו מבחן הקשר הסיבתי בין התאונה לבין העיסוק. והמבחן המשני, מבחן הזמן - ה"תוך כדי", נובע ממנו.

     

19. יתר על כן, נפסק כי על עובד עצמאי אשר נפגע בכותלי ביתו - מוטלת רמת הוכחה מוגברת וחמורה להוכיח כי התאונה ארעה תוך כדי ועקב עיסוקו, כדלקמן:

     

    " שעה שמדובר בתאונה שארעה בין כותלי ביתו של עובד עצמאי – יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה – לבין משלח היד.

    שהרי בין כתלי הבית הפרטי – לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה ולא תמיד יהא זה קל להציב את התחום בין עיסוק פרטי לבין עיסוק הקשור למשלח היד". [דב"ע נד/ 177-0 דוד טריכר – המוסד לביטוח לאומי (15.12.94); עניין ברדה]; עב"ל (ארצי) 652/08, צילה טמיר – המוסד לביטוח לאומי (5.7.09)

20. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ואת העדויות ובחנו את כלל הראיות - הגענו לכלל מסקנה כי התובע הרים את הנטל המוגבר ברמה המוטלת על שכמו להוכחת תביעתו, ועל כן מצאנו כי יש להיעתר לתביעה. ולהלן נימוקינו.

     

21. ראשית, שוכנענו כי אכן משרדו של התובע היה בבית מגוריו במרתף שבקומה התחתונה. זאת בהתבסס על תמונות שהובאו לפנינו (נספח א לכתב התביעה); על התצהיר מטעם התובע ממנו עולה כי החל משנת 2011 הוא מייחד חדר בקומת המרתף שבבית מגוריו, לצורך עבודתו וניהול עסקו. על כך גם העיד באופן עקבי על דוכן העדים; גם בנו - מר יוסף ספי סולטן - אישר זאת בתצהירו; זאת גם בהתבסס על תצהירה ועדותה של רעיית התובע המאשרת כי לתובע חדר בקומת המרתף שבבית המגורים, המשמש אותו כמשרד לניהול עסקו. חיזוק וביסוס לכך מצאנו באישור רואה החשבון מטעם התובע לפיו "כרואי חשבון של הנדון, בהתאם לחומר הנהלת החשבונות ובהתאם להצהרת הנדון הרי שמשרדי העסק של מר מ.ס. פועלים מהכתובת פטדה 3 אשקלון – מביתו הפרטי." (נספח א' לתצהיר התובע).

     

    יתרה מזאת, גם החוקר מטעם הנתבע שהגיע לביתו של התובע אישר זאת בדוח סיכום חקירתו, תוך שציין כדלהלן: "המשרד בביתו יש כניסה למשרד מהבית 6 מדרגות מפלס ועוד 6 מדרגות. המשרד במרתף ויש במרתף גם יחידת דיור, חדר כושר קטן ושירותי אורחים. לציין שיש כניסה למרתף נוספת מבחוץ לא מתוך הבית..."(נ/8).

     

22. הנה כי כן, אין ספק כי משרדו של התובע היה ממוקם במרתף שבבית מגוריו משם ניהל את עסקו בתחום הנדל"ן.

     

23. שנית, הוכח לפנינו כי לתובע ארעה תאונה בתאריך 31.12.16 כשירד ממדרגות הבית לכיוון המרתף בו מצוי משרדו. מצאנו כי גרסת התובע גם לעניין זה הייתה עקבית ומהימנה, וזאת כפי שעולה מהדברים שמסר לחוקר מטעם הנתבע, מתצהירו ומעדותו על דוכן העדים. שכן, לחוקר מטעם הנתבע מסר "בזמן המקרה ירדתי מהבית שלי במדרגות שמובילות מהבית לכיוון המרתף המשרד נמצא במרתף, יש ליד חדר כושר ויחידת דיור...מה שקרה ירדתי במוצאי שבת לכיוון המשרד לעסק...מה שקרה ירדתי רגיל והייתה נזילה של מים שלא ידעתי עליה נזילה שנבעה משירותים של המרתף שסמוכים למשרד...החלקתי ונפלתי ונפגעתי בקרסול רגל ימין". עוד מסר כי אף אחד לא ראה את המקרה וכי היה לבד ורק כאשר צעק אחרי הנפילה, אשתו שמעה את הצעקה וירדה מהר, הזמינה אמבולנס ופינו אותו לבית החולים ברזילי שם טופל (נספח ב לכתב התביעה).

     

    גרסתו זו עולה בקנה אחד עם הדברים שמסר בתצהיר מטעמו לפיו כחצי שעה לאחר צאת השבת, ירד במדרגות המובילות למרתף וממש בסמוך למדרגה האחרונה, הייתה רטיבות על הרצפה ו"החלקתי, נפלתי ונפגעתי קשות בברך ובקרסול רגלי הימנית". עוד מסר בתצהירו כי רעייתו שמעה אותו צועק מכאבים והגיעה אליו בריצה ומצאה אותו כשהוא שרוע על הרצפה מתחת לגרם המדרגות, עזרה לו לעלות את המדרגות ולאחר מכן הזמינה ניידת מד"א שפינתה אותו לחדר מיון בבית החולים ברזילי.

     

24. כך גם בעדותו מסר כי: "ב-30.12.16 ירדתי, יש לי שתי כניסות, אחת דרך הבית שלי והשניה זה דרך הכניסה הנפרדת שלי שמיועדת ללקוחות שמגיעים אליי. ירדתי מכיוון הבית שלי ואמרתי לאשתי שאני יורד, היא נשארה צופה בטלויזיה, ירדתי את 6 המדרגות הראשונות ואז יש עיקול ל-6 מדרגות נוספות שמובילות לכיוון הפרוזדור הצר שלי לכיוון המשרד, ממש לקראת סוף המדרגות, זה היה מדרגה אחת או שתי מדרגות, שמתי את הרגל שלי והחלקתי, מעדתי ובמעידה שלי צעקתי, אשתי שמעה את הצעקה ושאלה מה קרה? ותוך כדי זה ירדה וראתה אותי שרוע ברצפה, מתפתל מכאבים, כמובן שהרצפה היתה רטובה, ביקשה ממני לעלות למעלה. בהתחלה לא הסכמתי כי לא יכולתי, אחזתי בכתף שלה ולאט לאט עלינו את 6 המדרגות לכיוון הבית..." לאחר מכן, התקשרה רעייתו למד"א. (פרוטוקול הדיון מתאריך 4.11.18, עמ' 6 ש'24-32; עמ' 7 ש' 1-4)

     

25. הנה כי כן, גרסתו של התובע בדבר נסיבות קרות התאונה עקבית וקוהרנטית היא. התובע תיאר את אותה השתלשלות עניינים בקשר לתאונה - בין אם בפני החוקר מטעם הנתבע, בין אם בתצהירו ובין אם בעדותו לפני בית הדין.

     

26. וגרסתו זו מתיישבת גם עם תצהירה ועדותה של רעייתו אשר אישרה וחיזקה את גרסתו. בתצהירה מסרה כי במועד התאונה, במוצאי שבת בתאריך 31.12.16, התובע אמר לה שהוא יורד לעבוד במשרד והיא צפתה בטלוויזיה. כאשר מספר שניות לאחר מכן, שמעה את התובע צועק וכאשר הגיעה אליו ראתה אותו שרוע על הרצפה מתחת לגרם המדרגות המוביל מקומת הכניסה של הבית אל המרתף, עזרה לו לקום ולעלות חזרה לבית ולאחר מכן הזמינה ניידת מד"א. וכך גם אישרה בעדותה את האמור בתצהירה: "ישבתי בפינת הטלויזיה ושמעתי צרחה, ירדתי בריצה וראיתי אותו שרוע על הרצפה. היתה לנו נזילה מהשירותים של המשרד, כל השבת אנחנו לא ירדנו אז לא הבחנו בזה. הוא ירד מוצאי שבת והחליק..." כך העידה כי התקשרה למד"א. (פרוטוקול הדיון מתאריך 4.11.18, עמ' 9 ש' 6-8; ש' 21-22). וכך גם אישרה בעדותה כי התובע אמר לה שהוא יורד לעבוד (פרוטוקול הדיון מתאריך 4.11.18, עמ' 9 ש' 23-24).

     

27. בנוסף לאמור, מצאנו תימוכין לתאונה שארעה לתובע בעת שירד במדרגות למשרדו בתאריך 31.12.16, גם בתיעוד הרפואי שהובא לפנינו. כפי שניתן לראות, בסיכום אשפוז מבית החולים ברזילי מתאריך 31.12.16 בשעה 21:48, צוין כי התובע "פנה בשל חבלה סיבובית בקרסול ימין ביום פנייתו, לדבריו החליק במדרגות."(נ/7). כך גם בדוח הרפואי של מגן דוד אדום, מאותו תאריך 31.12.16 (מועד קרות התאונה) צוין כי התובע "לדבריו, החליק על מים בבית וסיבב את רגלו" (נ/6). במסמכים אלו – שנערכו בזמן אמת במועד קרות האונה - יש להעיד ולחזק את גרסת התובע כי הוא החליק בביתו במדרגות כתוצאה מרטיבות בהתאם לגרסתו שלא השתנתה אלא הייתה עקבית כאמור, אף שלא ציין בהם התובע כי נפגע במסגרת עבודתו. וממילא, מן ההיגיון הוא כי התובע מסר לרופאים את המידע הרלוונטי הנדרש לשם קבלת הטיפול הרפואי הנכון עבורו, ולפיו החליק במדרגות ונפגע ברגלו, ולא התייחס לעובדה כי היה בדרכו למשרד לצרכי עבודה. כך שיש מקום להתבסס על המסמכים הרפואיים לעניין קרות התאונה בנסיבות המתוארות על ידי התובע.

     

28. אשר לקשר הסיבתי בין התאונה לעבודתו של התובע – שוכנענו כי התאונה אירעה עת התובע ירד למשרדו במטרה לעבוד כפי שנהג לעשות דרך כלל במוצאי שבת. זאת תוך שאנו מקבלים את גרסת התובע שהייתה מהימנה בעניינו לאורך כל הדרך ככלל ולעניין זה בפרט. התובע מוסר בעדותו כי בדרך כלל במוצאי שבת, הוא נוהג לעבוד במשרדו שעה או שעה וחצי לאחר צאת השבת, ומכין לו תוכנית עבודה ביומן השנתי ליום שלמחרת (פרוטוקול הדיון מתאריך 2.11.18, עמ' 4 ש' 20-32). עדותו זו נתמכה גם על ידי רעייתו שמסרה בעדותה כי התובע עובד במוצאי שבת "חצי שעה, שעה, שעתיים. הוא רגיל לבוא למשרד להתעדכן לקבוע פגישות" וכן מסרה כי הוא מתחיל לעבוד בדרך כלל "בין חצי שעה לשעה מצאת השבת". כך שנשאלה האם "כל מוצאי שבת הוא היה עובד?" השיבה "אם היה לנו אירוע במוצאי שבת אז הוא היה דוחה את הכל אבל בעיקרון כל מוצאי שבת." (פרוטוקול הדיון מתאריך 4.11.18, עמ' 8 ש' 24-29). עדות התובע והן עדות רעייתו לא נסתרו.

     

    כך אף בטופס הודעה על מקרה ביטוח כתוצאה מתאונה לחברת הביטוח איילון (נ/3) פירט התובע והצהיר כי "ירדתי במדרגות לכיוון המשרד המקום בקומת המרתף החלקתי וקרסול הרגל הימנית הסתובב וכתוצאה מכך קרע בקרסול ושבר בברך" (טופס שהתובע מסר לחוקר הנתבע לבקשתו כשהלה ביקרו "בהפתעה" בביתו). דבר המחזק את גרסת התובע כי ירד במדרגות במטרה לגשת למשרדו לעבוד.

     

29. אנו סבורים כי בדברים אלו, יש כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לבין עבודתו של התובע ואנו מקבלים את גרסת התובע. כך, לדידנו, הירידה במדרגות לכיוון המרתף למשרדו של התובע היא פעולה הנלווית לעבודתו. ואלמלא התובע לא היה יורד במדרגות למשרדו, הרי שלא היה נפגע בתאונה שארעה לו. על כן, היות והתובע ירד במדרגות בכדי לבצע את עבודתו, ובשל כך נפגע – הרי שהתקיים הקשר הסיבתי והתובע למעשה נפגע בתאונה עקב עבודתו, ומכך נובע כי גם מבחן הזמן של קרות התאונה "תוך כדי" עבודה מתקיים בענייננו.

     

30. נוכח כל האמור, התובע הוכיח כי אכן ארעה תאונה בתאריך 31.12.16 וכי התאונה ארעה עקב עיסוקו במשלח ידו וכן תוך כדי עיסוקו. קרי: התובע הוכיח כי עסקינן ב"תאונה שארעה... תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו", וזאת כנדרש בסעיף 79 לחוק.

     

31. מן המקובץ – אנו קובעים כי התובע השכיל לעמוד בנטל המוגבר הרובץ עליו בהוכחת התאונה כקשורה למשלח ידו, וזאת בשים לב להיותו עובד עצמאי שנפגע בביתו במוצאי שבת.

     

32. לפיכך התביעה מתקבלת.

     

33. משעסקינן בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

     

     

     

    ניתן היום, כ"ח אב תשע"ט, (29 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    

     

     

     

     

     

     

    גב' רחל מצרי-לבני נציגת ציבור (עובדים)		יוחנן כהן שופט		גב' ציפי בר נוי נציגת ציבור (מעסיקים)