פלונית נ׳ ביטוח לאומי

1.לפנינו תביעת התובעת, להכיר באירוע התקף הלב שבו לקה בעלה המנוח, מר פלוני ביום 10.9.17 כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).

2.ביום 15.1.2018 הגישה התובעת טופס תביעה לתשלום גמלה לתלויים בנפגעי עבודה וביום 15.11.2018 נדחתה בקשת התובעת לתביעת גמלת תלויים בנפגעי עבודה מן הנימוק, כדלקמן:

״קיבלנו בצער את הודעתך בדבר פטירת המנוח מר פלוני ז"ל ב 10.9.2017. לצערנו, איננו יכולים לראות במותו מוות הנובע מפגיעה בעבודה, מהסיבות האלה:

על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונה תיחשב כתאונת עבודה אם אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

לא הוכח שאירעה למנוח תאונה תוך כדי העבודה ועקב העבודה.

• מתוך הנתונים שבידינו לא היה אירוע חריג.

• המנוח פתחי ג׳בארה, נפטר כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה על מותו, אפילו אם הייתה כזאת, פחותה בהרבה מהשפעות גורמים אחרים.

   

  מהסיבות האמורות לעיל דחינו את תביעתך לתשלום גמלת תלויים״

   

  מכאן התביעה שלפנינו.

   

  1. טענות התובעת

  2. 3.המנוח, יליד 15.11.1950, עבד כמורה נהיגה.

  3. 4.ביום 10.11.2017 מצא המנוח את מותו באירוע תאונתי במהלך עבודתו, כאשר המנוח חש לחץ, תחושת מועקה ואי נוחות בשל אירוע חריג שבעקבותיו לקה בהתקף לב ונפטר.

  4. 5.באותו יום, נקבע לשתי תלמידות לנהיגה מבחן מעשי לנהיגה. המנוח הגיע ואסף את גב׳ איה נאשף וגב׳ עדן נאשף בסביבות השעה 8:30 - 9:00. שתי התלמידות עלו לרכב עם המנוח - המורה לנהיגה והתחילו בנסיעה. המבחן היה קבוע לשעה 11:00.

  5. 6.ברגע שיצאו מטייבה לכיוון קלנסווה, הכביש היה פקוק מאד. הפקק היה חריג בעקבות נפילות עמוד חשמל אשר חסם את הכביש. העומס בכביש המשיך כ-60 דקות.

  6. 7.בשל העומס בכביש והחשש לאחר למבחן המעשי, ניסה המנוח לעקוף דרך הכביש בתוך קלנסווה. המנוח היה מאד לחוץ בזמן וחש כי לא יספיק להגיע בזמן למבחן, כי אחרת המבחן יידחה לפחות לעוד שישה חודשים נוספים.

  7. 8.בעיצומו של הפקק החל המנוח להשתעל ולהזיע, קרא פסוקים של קוראן עד שבשלב מסוים הוא לא הצליח לדבר. בעת הזו, הנהגת, גב׳ איה עצרה בצד, הנוסעת הגב׳ עדן הזמינה אמבולנס והמנוח הובא לבית החולים שם נקבע מותו לאחר כשעה וחצי.

  8. 9.לטענת התובעת מותו של המנוח אירע במסגרת עבודתו כאירוע חריג.

  9. טענות הנתבע

  10. 10.הנתבע טוען כי לא ארע למנוח אירוע תאונתי ו/או אירוע חריג תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ביום 10.9.2017 ואין קשר סיבתי בין המחלה בה לקה המנוח לבין עבודתו. מחלתו של המנוח נגרמה עקב מצב תחלואתי טבעי וללא קשר עם עבודתו.

  11. 11.עוד נטען, כי המנוח בוודאי שצפה שיכול ויהיה פקק ובראיה שהוא יצא מוקדם והראיה שגם בשעת האירוע עצמו נותר זמן של שעה לפחות (לאחר שעקפו את הפקק) על מנת להגיע לנתניה. זהו זמן ארוך שאף מורה אחר הציע לקחת את התלמידות לנתניה.עוד נטען כי המנוח כמורה לנהיגה צופה גם צופה את הכבישים שאינם זרים לו, עבודתו הינה על הכביש.

  12. 12.הטענה שטסט הינו פעם בשישה חודשים יכולה להסביר אולי תחושות כאלה ואחרות מצד התלמידים עצמם, אך בעניינו המבוטח הינו מורה המקבל מכסת בחינות מכסת בחינות חודשיות ממשרד הרישוי כל פעם עבור תלמידים אחרים.

  13. 13.נטען כי יש לתמוך תחושות סובייקטיביות בממצאים אובייקטיביים ומבחינה אובייקטיבית פקק אינו בגדר אירוע חריג וזאת לאור טווח הזמנים שבהם יכול היה המנוח להגיע לנתניה. תשומת לב שבסמוך לפני השעה 10:00 המנוח כבר ביצע את עקיפת הפקק דרך קלנסווה. פקקי תנועה אינם בגדר אירוע חריג עבור מורה נהיגה שמורגל לקחת תלמידים לבחינות.

  14. ההליכים בתיק

  15. 14.הפלוגתאות שנקבעו בתיק הן כדלקמן:

  16. התיק יועבר להוכחות בשאלת קיומו של אירוע חריג ביום 10.9.2017 בעבודת המנוח ובשאלת הקשר הסיבתי בין אירוע כאמור, אם יוכח, ומחלת/ליקוי המנוח/פטירתו ובשאלת זכאות התובעת לקצבת תלויים". (החלטת השופטת בדימוס ש. מאירי מיום 21.1.20).

  17.  

  18. 15.דיון הוכחות התקיים בפנינו ביום 22.2.21, במסגרת דיון ההוכחות נחקרו מר ג׳בארה (בנו של המנוח), גב׳ עדן נאשף (תלמידתו של המנוח), איה נאשף (תלמידתו של המנוח), גב׳ וואספייה נאשף (אימה של איה נאשף). הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

  19. המסגרת המשפטית

  20. 16.הוראות סעיף 79 לחוק קובעת:

      "'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

       

  21. 17.הלכה פסוקה, שעל התובע להוכיח שאירע בעבודתו אירוע חריג אשר יכול והביא לפגיעתו (דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי-המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד-אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

  22. 18.בהתאם להלכה הפסוקה "תנאי מקדמי לקביעה כי אירוע של אוטם שריר הלב היווה תאונה בעבודה הוא התרחשות אירוע חריג בעבודה בסמוך לקרות האירוע המוחי" (עב"ל 51252-09-11 ורד לוי - המוסד, 25.8.13). אירוע חריג יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל, אשר יכול לשמש גורם הדק לפרוץ אירוע מוחי, או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד, 21.10.10, להלן: "פרשת סידה"; עב"ל 208/09 יהושע לב - המוסד, 13.12.11).

  23. 19.ככלל, אין צורך בהוכחה גורפת לעצם קיומו של אירוע חריג ודי בהוכחה המלמדת במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג (עב"ל 1285/04 בנרויה בן ציון - המוסד 5.1.06). חריגות האירוע תבחן באופן סובייקטיבי, ביחס למבוטח הספציפי, קרי באיזה אופן השפיע האירוע בעבודה על אותו מבוטח מסוים ולא כיצד ראוי היה כי האירוע ישפיע עליו (דב"ע נו/0-11 נורית חזאם - המוסד, פד"ע לו 75). בחינה סובייקטיבית כזו מצריכה גם היא עיגון בראיות אובייקטיביות, כל שעל המבוטח להוכיח קיומו של אירוע שיכול להיחשב לגביו כאירוע חריג, ואין די באמירה שלו עצמו כדי להוכיח את קיומו של אירוע חריג (עב"ל 34697-06-12 אלי פסח לאופולד - המוסד, 11.2.14 ; עב"ל 18386-12-10 קונסטנטין ז'ירנובסקי - המוסד, 17.1.12).

  24. 20.בפרשת משה סידה חזר וקבע בית הדין הארצי את התנאים שבהם יוכר אוטם שריר הלב כ"תאונת עבודה", כדלקמן:

  25. א. על התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, כך שניתן יהיה לקבוע שביום מסוים בשעה מסוימת אירע אירוע מסוים.

  26. ב.על התובע להוכיח כי האירוע מהווה אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטוי בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן.

  27. ג.על התובע להוכיח כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.

  28. ד.על התובע להוכיח את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו בסבירות העולה על 50%.

  29. דיון והכרעה

  30. 21.השאלה העומדת לפתחנו היא האם אירע אירוע חריג במהלך עבודת המנוח. כאמור, נטל ההוכחה להביא "ראשית ראיה" לקיומו של אירוע חריג רובץ לפתחו של התובע אולם כפי שנפסק בפרשת נדב אושרי (עב"ל 306/03 נדב אושרי - המוסד, 6.4.06; להלן: "פרשת אושרי"):

  31. "אין צורך בהוכחה גורפת אלא די בהוכחה המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג".

  32. 22.לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ולאחר ששקלנו בכובד ראש את מכלול טענותיהם של הצדדים, שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח קיומו של אירוע חריג שאירע לבעלה המנוח ביום 10.9.2017.

  33. 23.בהקשר זה נציין כי גרסתם של כל עדי התביעה הייתה עקבית ואמינה ולא הופרכה בחקירתם הנגדית.

  34.  

  35. 24.בנו של המנוח מר אלמוני מתאר בתצהירו כי אביו סבל מלחצים בשל העבודה בתקופה שלפני מותו כדלקמן: 

  36. ״במהלך השנתיים האחרונות לפני מותו נוצרה בעיה ארצית בעניין המבחנים המעשיים והמכסה שהוקדשה לכל מורה נהיגה, כך שבפועל כל תלמיד היה צריך לחכות 6 חודשים לפחות עד שניגש לטסט, ובמידה ונכשל היה צריך לחכות כ-9 חודשים נוספים. אלא היו שנתיים מאד קשות עבור אבי והוא היה משתף אותי בהשתוקקות שלו להגיע לגיל הפנסיה בשל הלחצים וההתדרדרות הנפשית והבריאותית בגלל העבודה״ (סעיף 4 לתצהיר).

  37. 25.עוד נטען בתצהיר כי באותה תקופה אביו סבל מלחצים אדירים הואיל ואותם תלמידים שהמתינו למבחן המעשי שלהם, יחד עם ההורים שלהם הפעילו עליו לחצים אדירים (סעיף 5 לתצהיר).

  38. ״אבי באותה תקופה אף סבל מפגיעה בפרנסתו ... דבר זה הכביד מאד על אורח חייו של אבא, שעד אז היה אדם סבלני ובעל אורך רוח״ (סעיף 6 לתצהיר). 

  39. עוד עלה מעדותו של הבן כי המנוח דאג לשמו הטוב ולמוניטין שצבר במשך השנים ובשנתיים האחרונות עקב הבעיה הארצית בעניין הטסטים, הוא היה בלחצים אדירים מצד התלמידים והוריהם שהמתינו למבחן המעשי (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 1-16).

  40. 26.בתצהיר העדות הראשית מטעמה מתארת גב׳ עדן נאשף תלמידתו של המנוח כדלקמן: 

  41. ״ביום 10.9.2017 היה לי מבחן מעשי בנהיגה בשעה 11:00 או בסמוך לכך. 

  42. באותו יום בסביבות 8:10 - 9:00 או בסמוך לכך, עליתי לרכב עם המורה לנהיגה פלוני ז״ל (להלן: המנוח) והתחלנו בנסיעה. בחורה בשם איה ישבה במושב הנהג, המנוח ישב במושב שליד הנהג ואני ישבתי במושב שמאחורי מושבו של הנהג.

  43. ברגע שיצאנו מטייבה לכיוון קלנסווה, הכביש היה פקוק. המתנו כ-60 דקות בפקק. 

  44. בשל העומס בכביש, ניסינו לעקוף דרך הכביש בתוך קלנסווה. היינו מאד לחוצים בזמן בכדי להגיע למבחן המעשי בנהיגה. המנוח היה מאד לחוץ וחששנו שלא נספיק להגיע בזמן למבחן. 

  45. באותו זמן המנוח החל להשתעל חזק והתחיל להזיע עד שבשלב מסוים הוא לא הצליח לדבר.

  46. עצרתי בצד וחיפשתי אנשים שיעזרו לו. אנשים באו לעזרתו ניסו לעשות החייאה ואני קראתי לאמבולנס.

  47. אני חזרתי הביתה ושמעתי על מותו שעתיים בערך לאחר האירוע״.

  48. 27.גרסתה של גב׳ עדן נאשף מקבלת חיזוק מעדותה של גב׳ איה נאשף שציינה בתצהירה כי: ״בשל עומד בכביש, ניסינו לעקוף דרך הכביש בתוך קלנסווה. היינו מאד לחוצים בזמן בכדי להגיע למבחן המעשי בנהיגה. המנוח היה מאד לחוץ וחששנו שלא נספיק להגיע בזמן למבחן״ (סעיף 4 לתצהיר). בחקירה הנגדית חזרה וציינה כי הטסט היה קבוע לשעה 11:00 כאשר תוך כדי נסיעה ״התחיל פקק עמוס ממש״ (עמ׳ 24 לפ׳ שורה 10).

  49. 28.מעדותה של גב וואספייה נאשף (אימה של איה נאשף), גם יש בכדי להוכיח את טענות התובעת כי בזמן הנסיעה המנוח היה מאד לחוץ בזמן וחש כי לא יספיק להגיע בזמן למבחן. להלן חלק מעדותה:

  50. ש: בסדר. מקודם חברי שאל אותך שאלה, ואת אומרת באמת, ״ואני לא שמעתי מאיה שפתחי היה לחוץ״. אני רוצה לשאול אותך שאלה הפוכה. נכון שלא שמעת מאיה שהוא לא היה בלחץ?

  51. ת: אני לא יודעת. כן, הם אמרו, שתי הבנות אמרו שהוא היה מזיע.

  52. ש: אוקי.

  53. ת: בזמן המקרה, בעת המקרה הזה.

  54. ש: את זה אבל שמעת לא עכשיו אלא אז. אני שואל אז. 

  55. ת: כן 

  56. ש: שהוא הזיע? שמעת שהוא הזיע? זה שמעת מהבנות? 

  57. ת: כן, שמעתי מהן, כן. (עמ׳ 36 לפ׳ ש׳ 1 - 8). (ההדגשות לא במקור)

  58. 29.בסיכומו של דבר, עדויות עדי התביעה שזורים זו בזו ומעלים תמונה ברורה, ולפיה המנוח, מורה לנהיגה, יצא ביום 10.9.2017 בין השעות 08:00-09:00 מטייבה יחד עם 2 תלמידותיו בכדי להגיע למבחן מעשי שנקבע לשעה 11:00 בנתניה כאשר במהלך הנסיעה הם נקלעו לפקק עמוס שגרם למנוח להיכנס ללחץ ולמועקה מחשש שהם לא יספיקו להגיע לטסט בזמן. מכאן, שהתובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי נגרם למנוח ביום 10.9.2017 אירוע חריג בעבודה שלא היה במהלך העניינים הרגיל.

  59. 30.אנו דוחים את טענת הנתבע לפיה המנוח צפה שיהיה פקק ובכך הוא לקח בחשבון שיקלע לפקק מהסוג שאליו נקלע. מעדותה של גב׳ עדן נאשף עולה כי הפקק גרם לעיכוב של שעה בכביש שהנסיעה בו אורכת 4 דקות (עמ׳ 16 לפ׳ שורה 24). מאותה סיבה יש גם לדחות את טענת הנתבע כי פקק אינו בגדר אירוע חריג.

  60. 31.מטעמים אלה ומאחר והגענו לכלל מסקנה כי המנוח חווה אירוע חריג במהלך עבודתו ביום 10.9.2017 - יש מקום למנות מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג בזמן נסיעתו של המנוח לבין האוטם הלבבי בו לקה, זאת על יסוד התשתית העובדתית שלהלן:

  61. א.המנוח, יליד 1950, עבד כמורה נהיגה. 

  62. ב.ביום 10.11.2017 מצא המנוח את מותו באירוע תאונתי במהלך עבודתו, כאשר המנוח חש לחץ, תחושת מועקה ואי נוחות בשל אירוע חריג שבעקבותיו לקה בהתקף לב ונפטר.

  63. ג.באותו יום, נקבע לשתי תלמידות לנהיגה מבחן מעשי לנהיגה. המנוח הגיע ואסף את גב׳ איה נאשף וגב׳ עדן נאשף בסביבות השעה 8:30 - 9:00. שתי התלמידות עלו לרכב עם המנוח - המורה לנהיגה והתחילו בנסיעה. המבחן היה קבוע לשעה 11:00.

  64. ד.ברגע שיצאו מטייבה לכיוון קלנסווה, הכביש היה פקוק מאד. הפקק היה חריג בעקבות נפילות עמוד חשמל אשר חסם את הכביש. העומס בכביש המשיך כ-60 דקות.

  65. ה.בשל העומס בכביש והחשש לאחר למבחן המעשי, ניסה המנוח לעקוף דרך הכביש בתוך קלנסווה. המנוח היה מאד לחוץ בזמן וחש כי לא יספיק להגיע בזמן למבחן, כי אחרת המבחן יידחה לפחות לעוד שישה חודשים נוספים.

  66. ו.בעיצומו של הפקק החל המנוח להשתעל ולהזיע, קרא פסוקים של קוראן עד שבשלב מסוים הוא לא הצליח לדבר. בעת הזו, הנהגת, גב׳ איה עצרה בצד, הנוסעת הגב׳ עדן הזמינה אמבולנס והמנוח הובא לבית החולים שם נקבע מותו לאחר כשעה וחצי.

  67. ז.יתר הפרטים כעולה מתיקו הרפואי של המנוח.

  68. סוף דבר:

  69. 32.על יסוד מסקנתנו האמורה בדבר קיומו של אירוע חריג, ימונה מומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין האוטם בו לקה המנוח בסמוך לאחר האירוע החריג.

  70. 33.החלטה בדבר מינוי מומחה תינתן במסמך נפרד ותישלח לצדדים.

       

      ניתנה היום, כ"ב אדר ב' תשפ"ב, (25 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

       

      נציג ציבור מעסיקים מר יצחק קוגמן		תומר סילורה - שופט