ב' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.פסק דין זה עניינו בערעור שהגיש מר ר.ב. (להלן: "המערער") בעקבות החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בחודש אפריל 2016, אשר הכירה למערער בנכות צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 13.11.2014; בעקבות תאונת עבודה מיום 13.12.2009.

2.בחודש דצמבר 2009 הכיר המשיב במערער כמי שנפגע בתאונת עבודה על פי מנגנון המיקרוטראומה, בכתף ימין .

בנובמבר 2014 הגיש המערער למשיב תביעה לדיון מחדש, בטענה להחמרה. בעקבות התביעה התכנסה בינואר 2015 ועדה רפואית אשר קבעה כי לא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה של המערער.

על החלטת הוועדה הוגש ערר שבעקבותיו קבעה הוועדה הרפואית לעררים בהחלטה מיולי 2015, נכות למערער בשיעור של 10%. בהקשר זה קבעה הוועדה:

"US כתף ימין 5.10.14 ACJ שינויים ניווניים ברוטאר כף בעובי ומרקם תקינים אין עדות לנוזל תוף מפרקי. סופרסיפנטוס מרקם היפואקגני ולא הומוגני. הודגם קרע חלקי באורך כ 0.9 ס"מ בסמוך לבורסה, עם נוזל לא צלול בתוכו.

לסיכום: סימני טנדיניטיס עם קרע חלקי בגיד סופרטנטוס.

הוועדה מקבלת ערר התובע, נכותו 10% לפי סעיף 42 (1)(ד) צמיתה.

הוועדה עיינה בחוו"ד ומקבלת אותה באופן חלקי בלבד. לא נמצאו הגבלות תנועה בו מציין ד"ר אטון בחוו"ד (טווחי התנועות אותם מציין אינם מקנים נכות). יחד עם זאת, הוועדה סבורה כי ממצאיה הרדיולוגיים מצדיקים נכות בשיעור 10%".

3.על החלטת הוועדה מיולי 2015 הוגש ערעור לבית הדין לעבודה. בפברואר 2016 ניתן פסק דין בערעור (בהסכמה) ולפיו:

"עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שהוועדה תשקול בשנית את הנכות שהעניקה למערער, תוך שתתייחס לממצאי בדיקתה הקלינית, לרבות הממצא לגבי "70 מעלות סיבוב חיצוני", ובשים לב לממצא בחוות דעת ד"ר אטון, וסעיף הליקוי שהעניק בחוות הדעת מיום 30.6.2015. הוועדה תזמן את המערער ובאת כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושא זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".