פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

התובעת נפגעה ברגלה בעת שהשתתפה בהשתלמות מטעם קרן ידע בהסתדרות המח"ר. השאלה המרכזית שלפנינו היא האם יש לראות בהשתתפות בהשתלמות האמורה כ"פעולה נלווית" לעבודה לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובעת מועסקת כסגנית גזבר בעיריית באר שבע (להלן – העירייה).

    

2. בין התאריכים 14.7.2019-17.7.2019 השתתפה התובעת בהשתלמות מטעם קרן ידע בהסתדרות המח"ר (להלן – קרן ידע) בנושא "עבודה.דוט.קום." (להלן – ההשתלמות), אשר התקיימה במלון לאונרדו פלאזה בירושלים (להלן – המלון).

    

3. השתתפותה של התובעת בהשתלמות אושרה ביום 3.7.2019 על ידי על ידי ועדת ההשתלמויות בעירייה על חשבון ימי השתלמות בשכר מכוח ההסכם הקיבוצי בין ממשלת ישראל ומרכז השלטון המקומי להסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח מיום 15.2.1990 (להלן – ההסכם הקיבוצי).

    

4. ביום 17.7.2019 נפלה התובעת בשטח המלון ונחבלה בכף רגלה השמאלית (להלן – אירוע התאונה).

    

5. תביעתה של התובעת לתשלום דמי פגיעה נדחתה ביום 21.10.2019 על ידי פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) בנימוק: "על פי הפרטים שבידינו פגיעתך בתאריך 17/7/2019 אירעה במהלך השתלמות שאורגנה על ידי המח"ר. מדובר בהשתלמות בנושאים כלליים, אשר התקיימה מחוץ למקום העבודה, ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה, ולא הוכח שלמעבידך עניין ריאלי בקיומה. בנסיבות הנ"ל, אין לראות בפגיעתך כפגיעה תוך כדי ועקב עבודתך אצל מעבידך או מטעמו, ואף לא כפעילות נלווית הקשורה לעבודה".

    

6. ביום 27.4.2020 פנתה התובעת לוועדת התביעות במוסד בבקשה לבחון בשנית את החלטת פקיד התביעות. ועדת התביעות דנה בבקשת התובעת ביום 26.5.2020 והמליצה לפקיד התביעות לבחון בשנית את החלטתו. ביום 31.5.2020 הודיע פקיד התביעות לתובעת כי המלצת הוועדה לא התקבלה, והחלטת פקיד התביעות על דחיית התביעה בעינה עומדת. בנימוקים לאי קבלת המלצת הוועדה נקבע כך: "מדובר בפגיעה במהלך השתלמות מטעם המח"ר. פעילויות אלו אינן מוכרות לצורך הכרה בדמי פגיעה. ועל כן הדחייה בעינה עומדת".

    

7. לטענת התובעת, מכלול המבחנים אשר נקבעו בפסיקה מלמדים כי יש לראות בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה באופן מובהק. לעניין זה נטען, בין היתר, כי ההשתלמות אורגנה על ידי קרן ידע בהסתדרות המח"ר מכוח הסכם קיבוצי אשר חל על התובעת; עיקר ההשתלמות היא מקצועית ונוגעת לתחום עיסוקה של התובעת; נושאי ההשתלמות קשורים בקשר ישיר לתפקידה של התובעת והוגדרו על ידי מרכז השלטון המקומי כברי הכרה לצורך תשלום ימי השתלמות; מנהלה הישיר של התובעת המליץ על יציאתה להשתלמות בשל נחיצות ההשתלמות לתפקידה, וועדת ההשתלמות בעירייה אישרה את השתתפותה בהשתלמות על בסיס הזיקה לעבודתה; התשלום עבור ההשתלמות התבסס ברובו המכריע על קרן ידע, כאשר הגורם המשלם לקרן מכוח ההסכם הקיבוצי הוא המעסיק; ההשתלמות התקיימה בימי עבודה רגילים ושולמו לתובעת ימי עבודה מלאים על חשבון ימי השתלמות; ההשתלמות הייתה מיועדת לקהל יעד ספציפי – עובדי הסתדרות המח"ר בלבד, והעירייה אישרה השתתפות בהשתלמות רק למי שיש להשתלמות זיקה לעבודתו; המעסיק הוא ששלח לתובעת את ההזמנה להשתלמות, הוא שהמליץ, הוא שאישר והוא זה ששילם; ואין חולק כי הפגיעה אירעה במהלך ההשתלמות. לאור האמור, לטענת התובעת יש לראות בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה ולהכיר באירוע התאונה כפגיעה בעבודה.

    

8. לטענת המוסד, התובעת לא הוכיחה כי מדובר בפגיעה שאירעה במסגרת פעילות נלווית לעבודה. לעניין זה נטען, בין היתר, כי אין כל זיקה מקצועית בין ההשתלמות לתחום עבודתה ועיסוקה של התובעת בעירייה; מדובר בהשתלמות המאורגנת על ידי איגוד מקצועי ואין קשר הדוק בין תכני ההשתלמות לעיסוקה של התובעת; היציאה להשתלמות לא הייתה הכרחית ונדרשת לביצוע עבודתה של התובעת; המעסיק לא יזם, לא מימן ולא עודד השתתפות בהשתלמות, אלא רק אישר אותה כדבר שבשגרה במסגרת ימי השתלמות; התובעת היא זו שיזמה את השתתפותה בהשתלמות; ופגיעתה של התובעת אירעה בזמנה החופשי בלובי במלון שלא במסגרת ההשתלמות. לאור האמור, לטענת המוסד, השתתפותה של התובעת בהשתלמות אינה נחשבת לפעילות נלווית הקשורה באופן סביר לעבודה בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, ולכן דין התביעה להידחות.

    

   דיון והכרעה

    

9. בהתאם לסעיף 79 לחוק לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק) תאונת עבודה היא "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, הבחינה בעניין זה אינה טכנית אלא מהותית ועצם התרחשות תאונה שלא במהלך העבודה השגרתי אין די בה כדי לשלול הכרה באירוע תאונתי כפגיעה בעבודה. לעניין זה נפסק, כי בנסיבות המתאימות, גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או השתלמות מטעם המעסיק תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה", הנופלת בגדר סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בין הפעילות לבין העבודה (עב"ל 7159-10-12 המוסד לביטוח לאומי – רון בוגוסלבסקי (מיום 23.6.2014)).

    

10. בעב"ל 91/99 אלברט אילוז - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 209 (להלן – עניין אילוז) נקבעו אמות המידה להכרה בתאונה שאירעה לעובד כתאונת עבודה במהלך "פעולה נלווית" לעבודה. לעניין זה נפסק כי יש לערוך מבחן דו-שלבי כדלקמן:

     

    "בשלב הראשון תיבחן, מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר ל"מפעל" ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע. אלה אף אלה, אינם קופאים על מקומם ותכנם או תכליתם עשויים להשתנות עם השתנות העתים.

    זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד – בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש – אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על-פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה. בנדון זה עשויים להיות לנו לעזר המבחנים שהותוו בעניין כנף, אשר כפי שנאמר שם, אינם בגדר רשימה סגורה.

    בשלב השני לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה (להלן – האירוע המוכר) תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר. אלה ייקבעו על-פי מבחן הסבירות ולאור מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר."

     

11. מבחן העזר המרכזי שנקבע בפסיקה לעניין זה הוא קיומו של אינטרס למעסיק באירוע או בפעילות. לצורך כך נקבעו מספר מבחני משנה ובהם: מי יזם את הפעילות ומה מטרתה, מי ארגן את הפעילות, מי מימן את הפעילות, האם הייתה חובת השתתפות ישירה או עקיפה, האם הפעילות נערכה בשעות העבודה, האם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה, מי היו המשתתפים בפעילות, מה מידת הרלוונטיות של האירוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים, מה מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק, האם הייתה מעורבות של ועד העובדים כחלק מההסכמות הקיבוציות במקום העבודה, והאם גילה המעסיק עניין בפעילות. עוד נפסק כי אין מדובר ברשימה סגורה של מבחני משנה ואין צורך שיתקיימו כל הסממנים המלמדים על זיקת המעסיק על מנת שייקבע כי הפעילות היא נלווית לעבודה. יש לבחון כל מקרה על סמך שקלול כלל נסיבותיו, מכלול צרכי מקום העבודה לרבות בהקשרי רווחה, יחסי אנוש, גיבוש חברתי והעשרה, ותוך לקיחה בחשבון של שינויי העיתים (ר' פסק הדין בעניין בוגוסלבסקי המובא לעיל).

     

12. אשר להשתלמויות מקצועיות – בדב"ע (ארצי) 0-183-מט המוסד לביטוח לאומי – רונית כנף, פד"ע כא(1) 464 (מיום 4.5.1990) (להלן – עניין כנף) עמד בית הדין הארצי לעבודה על הצורך להבחין בין סוגי השתלמויות שונות, על בסיס מידת הזיקה שלהן למעסיק ולעבודתו של המבוטח:

     

    "בקצה האחד של קשת ההשתלמויות של עובדים עומדות השתלמויות הנבחרות על-ידי העובד עצמו, ולמעבידו אין עניין בהן ואין הוא מעודד את העובד להשתלם בהן, או מונע ממנו לעשות זאת. השתלמויות כאלה אינן בדרך כלל פעולות נלוות לעבודתו של העובד, גם אם הן נעשות בזמן שעבורו מקבל העובד דמי חופשה.

    מן הצד האחר של קשת ההשתלמויות עומדות אלה המאורגנות בידי המעביד או מטעמו, ואשר העובד חייב להשתלם בהן, הן מכוח חובה חוזית והן על-פי ציות להוראת המעביד, ובעיקר כאשר מדובר בהשתלמות הקשורה לתהליכי עבודה חדשים, שינויים בתהליכי עבודה קיימים או רענון הידע המקצועי והרחבתו. השתלמויות כאלה הן בדרך כלל פעולות הנלוות לעבודת העובד. כמובן, שהשאלה אם השתלמות מסוימת היא בגדר חובה אם לאו, היא שאלה עובדתית הטעונה הכרעה.

    בתווך נמצא את ההשתלמויות של עובד אשר יש בהן עניין למעביד והא אף מעודד אותן, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה, כגון בדרך של העדפה בקידום. רשימת המבחנים להשתלמות אשר יש לראותה כפעולה נלווית לעבודה אינה רשימה סגורה. המבחן הבסיסי הוא באיזו מידה קשורה ההשתלמות לעבודתו או למקצועו של העובד, העידוד שנותן המעביד להשתלמות וכן מידת ה"עניין" שיש למעביד באותה השתלמות".

     

13. מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו לפנינו בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה, אנו סבורים כי על אף שקיימים פנים לכאן ולכאן, מכלול הראיות אשר הובאו לפנינו מצביע על כך שיש לראות בהשתתפות התובעת בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה ולהכיר באירוע התאונה כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק.

     

14. כמפורט לעיל, ההשתלמות בה השתתפה התובעת אורגנה על ידי קרן ידע בהסתדרות המח"ר ואין מדובר בהשתלמות שאורגנה ומומנה באופן מלא וישיר על ידי המעסיק. על אף האמור, שוכנענו כי קיימת זיקה בין תפקידה של התובעת בעבודתה בעירייה לרוב תכני ההשתלמות, וכי לעירייה היה עניין מובהק בהשתתפותה של התובעת בהשתלמות, באופן המצדיק להכיר בהשתלמות כפעילות נלווית בעבודה, כפי שיפורט להלן:

     

    • כאמור, מדובר בהשתלמות בגינה קיבלה התובעת ימי השתלמות בשכר מעבודתה בעירייה מכוח ההסכם הקיבוצי בדירוג המח"ר שחל על התובעת (נ/17). בסעיף 6 להסכם הקיבוצי נקבע כי "השתלמות, לעניין הסכם זה, הינה פעולה לשיפור הרמה המקצועית, השלמת מיומנויות למי שמאומן בהן כבר, עדכון בתחומים ובנושאים שחלו בהם שינויים וחידושים, השלמת ידיעות והרחבתן, כל זאת בתחומים ובנושאים העשויים לתרום למילוי תפקידי העובד או להעלאת רמתו". מלשון ההסכם הקיבוצי עולה כי באופן כללי על פי ההסכם ההשתלמויות בגינן ניתן לאשר ימי השתלמות בשכר אמורות להיות השתלמויות מקצועיות לכל הפחות בתחום הרחב של תפקידו של העובד.

       

    • ביום 15.4.2019 שלח מרכז השלטון המקומי לראשי הרשויות המקומיות חוזר בנושא "אישור להשתתפות עובדים בסמינרים של קרן ידע לאקדמאים במח"ר – שנת 2019". בחוזר זה נכתב כי הסמינרים המאורגנים על ידי קרן ידע בשנת 2019 יהיו בנושא "עבודה דוט.קום – אתגרי עולם העבודה בעידן הדיגיטלי", נושא אשר קשור באופן רחב לתחום העיסוק של כל העובדים בשירות הציבורי. עוד נכתב בחוזר כי כל סמינר יכלול לפחות 9 הרצאות לימודיות של 1.5 שעות כל אחת בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, ולכן ניתן לאשר לכל העובדים שהם עמיתי קרן ידע לאקדמאים במח"ר השתתפות בסמינרים אלו על חשבון ימי השתלמות בשכר.

       

    • כמפורט לעיל, השתתפות התובעת בהשתלמות אושרה ביום 3.7.2019 על ידי ועדת ההשתלמויות בעירייה (ת/7) בהתאם לנוהל העירייה לאישור השתלמויות (ת/3). גב' ראומה גליסקו כהן (להלן – גב' כהן), סגנית מנהל אגף משאבי אנוש לפיתוח ארגוני בעירייה אשר באותה עת הייתה אחראית על תחום ההשתלמויות בעירייה, העידה לפנינו כי ועדת ההשתלמויות אישרה את ההשתלמות לתובעת לאחר שהוועדה בחנה ומצאה כי ההשתלמות קשורה לעבודתה של התובעת (סעיף 7 לתצהיר) וכי הוועדה אינה מאשרת יציאה להשתלמויות שאינן קשורות לתחום עיסוקו של העובד (ע' 5, ש' 32-37; ע' 6, ש' 37-39). אמנם, בשאלון למעסיק (נ/3) ציינה גב' כהן כי מדובר בהשתלמות "רצויה" ולא "חיונית" או "דרושה" לביצוע תפקידה של התובעת. אולם, בתצהירה הבהירה גב' כהן כי כוונתה הייתה שהתובעת יכולה הייתה למלא את תפקידה גם אלמלא ההשתלמות, אך אישור ההשתלמות ניתן לאחר שוועדת ההשתלמויות מצאה כי מדובר בהשתלמות מקצועית שיש בה כדי לתרום לעבודתה של התובעת וזאת נוכח השינויים בעולם העבודה הדיגיטלי (סעיפים 9 ו- 10 לתצהיר).

       

    • מידת הזיקה בין תכני ההשתלמות לתפקידה של התובעת – כאמור, נושא ההשתלמות היה "עבודה.דוט.קום" והיא עסקה באתגרי העבודה בעולם הדיגיטלי. מעיון בתוכן ההרצאות שהתקיימו בהשתלמות (ת/5) עולה כי רוב ההרצאות אכן היו הרצאות לימודיות בתחום זה, ובהן "למידה בעידן דיגיטלי – פלטפורמת קמפוס", "הסכנות ברשת", "יצירת חיים בריאים בעולם הדיגיטלי", "שוק העבודה – איך להמציא את עצמנו מחדש?", "ניהול זמן דיגיטלי", "מצוקת השירותים במערכת הרפואה הישראלית והשפעותיה על האזרח". לצד זאת, התקיימה גם הרצאה בנושא הקשור לפעילות הסתדרות המח"ר ("המח"ר כבר כאן") וכן התקיים סיור לימודי בעיר העתיקה. התובעת מועסקת כאמור כסגנית גזבר העירייה, וכעולה מתיאור תפקידה (נ/9) היא אחראית, בין היתר, על ריכוז תחום מערכות המידע הממוחשבות בגזברות העירייה ועל הניהול האדמיניסטרטיבי והתקציבי של הגזברות. מר תומר ביטון (להלן – מר ביטון), גזבר העירייה, העיד לפנינו כי לאור תפקידיה ואחריותה של התובעת על תחום מערכות המידע בגזברות העירייה, תכני ההשתלמות קשורים בקשר ישיר לעבודתה ולתפקידיה של התובעת וכי מדובר בהשתלמות אשר נחוצה לצורך קידום ושיפור יכולות הביצוע והעבודה של התובעת (סעיפים 7-8 לתצהיר; ע' 9, ש' 30-34). מהאמור עולה, כי אמנם מדובר בהשתלמות הקשורה לתחום העיסוק הרחב של כל עובדי השירות הציבורי, אולם בעניינה הקונקרטי של התובעת קיימת גם זיקה מקצועית בתחום הצר בין תכני ההשתלמות לחלק מהתחומים המקצועיים של תפקידה בגזברות העירייה.

       

    • היקף ההרצאות בהשתלמות – לטענת המוסד סך כל ההרצאות בהשתלמות הסתכמו לכדי 10.5 שעות על פני ארבעה ימים לכל היותר, ולכן אין לראות בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה. איננו מקבלים טענה זו. ראשית, מעיון בלו"ז ההשתלמות עולה כי סה"כ התקיימו 11.5 שעות הרצאה לימודיות במהלך ההשתלמות, וזאת בנוסף לסיור לימודי בן 3 שעות בעיר העתיקה. שנית ועיקר – כפי שצוין לעיל, בחוזר מרכז השלטון המקומי אשר הופץ לכלל הרשויות המקומיות ניתן אישור כללי להשתתפות בהשתלמות האמורה, לאחר שנמצא שהיקף ההרצאות בהשתלמות הוא בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שמרכז השלטון המקומי אישר את היקף ההרצאות הנדרש בהשתלמות, נראה כי מדובר בהיקף מספק לצורך הכרה בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה.

       

    • קהל היעד להשתלמות – כמפורט בחוזר מרכז השלטון המקומי ההשתלמות מיועדת לכל העובדים עמיתי קרן ידע במח"ר הזכאים לימי השתלמות בשכר. בצד זאת, כאמור, גב' כהן, סגנית מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה, העידה לפנינו כי ועדת ההשתלמויות בעירייה לא הייתה מאשרת את היציאה להשתלמות אם זו לא הייתה קשורה לתחום עיסוקה של התובעת. עוד יצוין, כי מעדותה של התובעת עולה כי ניתן היה לצרף להשתלמות בן משפחה מלווה על בסיס מקום פנוי ואמה הצטרפה אליה להשתלמות במימון עצמי מלא (ע' 15, ש' 3-10; ע' 17, ש' 27). אמנם, העובדה שניתן לצרף להשתלמות בן משפחה ושאין מדובר בהשתלמות המיועדת לעובדים בלבד עשויה להוות אינדיקציה מסוימת לזיקה מופחתת לעבודה. אולם, בנסיבות העניין ובשים לב למכלול הנסיבות המפורטות לעיל, לא מצאנו כי יש בעובדה זו, כשלעצמה, כדי לשנות ממסקנתנו בדבר אותנטיות ההשתלמות ומידת הזיקה שלה לעבודתה של התובעת.

       

    • מימון ההשתלמות – כעולה מעדותה של התובעת ומעדותה של גב' כהן, העירייה שילמה לתובעת ימי עבודה בשכר על חשבון ימי ההשתלמות לפי ההסכם הקיבוצי. עלות השתתפות התובעת בהשתלמות עצמה התחלקה בין קרן ידע והתובעת כאשר סך של 1,300 ₪ שולמו על ידי קרן ידע והתובעת השתתפה בסך 500 ₪. כמו כן, כעולה הן מעדותה של התובעת והן מעדותו של מר ביטון גזבר העירייה, העירייה משתתפת בתשלומים לקרן ידע עבור עובדיה העמיתים בקרן, וזאת לצורך ביצוע השתלמויות בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים (ע' 11, ש' 22-37; ע' 13, ש' 26-29; ע' 17, ש' 30-33). מהאמור עולה כי העירייה השתתפה במימון חלקי של ההשתלמות הן באופן ישיר על ידי אישור ימי ההשתלמות ותשלום שכר עבודה בימי ההשתלמות, והן באופן עקיף באמצעות תשלומים שוטפים לקרן ידע.

       

    • עיתוי ההשתלמות – אין מחלוקת כי ההשתלמות נערכה בימי עבודה רגילים ולא בימי חופשה או סוף שבוע. כמו כן, כאמור, התובעת קיבלה ימי השתלמות בשכר ושילמה דמי ביטוח לאומי בגין ימי עבודה אלה.

       

15. לאור כל האמור, על אף שמתקיימים שיקולים לכאן ולכאן, לטעמנו ממכלול הנסיבות, ובפרט לאור עמדתה של העירייה כמעסיקה שהובאה לפנינו באמצעות נציגיה גב' כהן ומר ביטון, עולה שהכף נוטה לקיומו של אינטרס של המעסיק ביציאת התובעת להשתלמות. מדובר בהשתלמות הקשורה הן בהיבט המקצועי הרחב לעבודתה של התובעת והן בהיבט המקצועי הצר לתחומים מסוימים בתפקידה של התובעת, ומעסיקה של התובעת אישר את השתתפותה בהשתלמות ואף מימן באופן חלקי את ההשתתפות בהשתלמות. בנסיבות אלה, שוכנענו כי יש לראות בהשתלמות בה השתתפה התובעת כפעילות נלווית הקשורה באופן סביר לעבודה בהתאם למבחני הפסיקה.

     

16. בסיכומיה הפנתה ב"כ המוסד לשני פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה בהם לא הוכרה השתלמות שאורגנה על ידי איגוד מקצועי כפעילות נלווית לעבודה. יחד עם זאת, לאחר עיון בפסקי הדין הנ"ל, לטעמנו נסיבות ענייננו שונות מהנסיבות שנדונו שם, כמפורט להלן:

     

    • עב"ל (ארצי) 1964-09-21 המוסד לביטוח לאומי – תמרה בר (מיום 16.3.2022) – באותו עניין נדונה השתלמות מטעם "האגודה לקידום מקצועי-חברתי של עובדי המדינה", בה השתתפה מבוטחת באופן עצמאי ובליווי בני משפחתה. בשונה מענייננו, באותו עניין נקבע כי לא היה למעסיק אינטרס מיוחד בהשתלמות, וכי מדובר היה בהשתלמות שאיננה קשורה לליבת העיסוק של המבוטחת אלא בהעשרה כללית בלבד. כמו כן, באותו עניין המבוטחת השתתפה בהשתלמות על חשבון ימי חופשתה ולא אושרה לה היעדרות בשכר על חשבון ימי השתלמות.

       

    • עב"ל (ארצי) 65443-06-22 המוסד לביטוח לאומי – ברק חג'ג' (מיום 20.12.2022) – באותו עניין נדונה השתלמות של עמותת "שחר און" אשר ארגנה השתלמות במהלך חופשת החנוכה למגזר הדתי בנושא "אימון אישי יהודי". בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על אף גבוליות המקרה הכף נוטה באותו עניין לכך שההשתלמות אינה נחשבת כפעילות נלווית הקשורה באופן סביר לעבודה. בדומה לעניין בר ובשונה מענייננו, באותו עניין נקבע כי לא התקיימה זיקה סבירה בין תכני ההשתלמות לעבודתו של המבוטח, וכי למעסיק לא היה עניין ממשי בהשתתפות בהשתלמות. עוד נקבע כי העובדה שההשתלמות נערכה בימי חופשת החנוכה וניתן היה לצרף בני משפחה בתשלום, אינה מלמדת, כשלעצמה, כי ההשתלמות אינה ממשית, אך בהצטרף לשאר נסיבות העניין הכף נוטה לראות בהשתלמות כנופש על פני פעילות נלווית בעבודה.

       

17. בענייננו, הנסיבות כאמור שונות מהנסיבות שנדונו בפסקי הדין הנ"ל. כמפורט לעיל, התובעת השתתפה בהשתלמות על חשבון ימי השתלמות בשכר באישור ובעידוד העירייה מעסיקתה. כמו כן, מצאנו כי קיימת זיקה בין תכני ההשתלמות לתחומי עיסוקה של התובעת הן בתחום המקצועי הרחב והן בתחום המקצועי הצר של התפקיד, ואין מדובר בפעילות העשרה לימודית גרידא. כמו כן, ההשתלמות נערכה בימי עבודה רגילים, על חשבון ימי השתלמות שאושרו לתובעת על ידי ועדת ההשתלמות בעירייה, ולא במהלך ימי חופשה או במהלך תקופת חג. לאור האמור, מצאנו כי יש לאבחן את ענייננו מהנסיבות שנדונו בפסקי הדין הנ"ל ואין בהם כדי לשנות ממסקנתנו.

     

18. אשר לשלב השני שנקבע בעניין אילוז – משקבענו כי השתתפות התובעת בהשתלמות מהווה פעילות נלווית לעבודה, יש לבחון האם מתקיים גם השלב השני בדבר קיומו של קשר בין הפעילות לאירוע התאונה. התובעת העידה לפנינו כי ביום האחרון להשתלמות לקראת סוף ההשתלמות, בעת מפגש החלפת ידע ("מינגלינג") בין משתתפי ההשתלמות בלובי המלון, היא נתקלה בפס מתכת והרגל שלה התעקמה ונחבלה (ע' 14, ש' 23-38). המוסד אינו חולק על עצם קיומו של אירוע התאונה בתחומי המלון, אך בסיכומיו טען בלשון רפה "למעלה מן הצורך" כי התובעת נפגעה במהלך זמנה החופשי מחוץ להשתלמות. איננו מקבלים טענה זו. אין חולק כי התובעת נפגעה בתוך שטח המלון בו התקיימה ההשתלמות וטרם שהסתיימה ההשתלמות. כמו כן, התובעת העידה, ועדותה לא נסתרה, כי מדובר היה במפגש החלפת ידע בנושא של רשויות מקומיות ומשרדים ממשלתיים, בו התקיים לימוד ושיח סביב נושאים העומדים על הפרק בתחום מערכות המידע שבתחום אחריותה (ע' 14 ש' 29 – ע' 15 ש' 2). בנסיבות אלה, שוכנענו כי יש לראות במפגש החלפת הידע בין משתתפי ההשתלמות כחלק אינטגרלי מההשתלמות, וכי אין מדובר בזמן חופשי שלא במסגרת ההשתלמות. משכך, שוכנענו כי מתקיים גם השלב השני בדבר קשר בין ההשתלמות לאירוע התאונה.

     

19. לסיכום, התביעה מתקבלת. אנו קובעים כי ההשתלמות בה נפגעה התובעת ביום 17.7.2019 מהווה פעילות נלווית לעבודה ויש להכיר באירוע התאונה כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק.

     

20. לאור התוצאה, המוסד יישא בהוצאות התובעת בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

     

21. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה כדין.

     

    ניתן היום, כ"ו תשרי תשפ"ה, (28 אוקטובר 2024), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    מר רמי שטיינפלד נציג ציבור מעסיקים		עדו בן צור שופט