פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע נפגע בעת שהשתתף באימון נבחרת הכדורגל של מקום עבודתו לקראת יום ספורט במקום העבודה. השאלה שלפנינו היא האם השתתפות התובע באימון נבחרת הכדורגל היא בגדר "פעולה נלווית" לעבודה לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע הועסק במועדים הרלבנטיים לתביעה כטבח במלון ישרוטל אגמים אילת (להלן – המלון), השייך לרשת מלונות ישרוטל בע"מ (להלן – רשת ישרוטל).

    

2. ביום שבת, 7.10.2017, השתתף התובע באימון נבחרת הכדורגל של המלון לקראת יום ספורט של רשת ישרוטל. במהלך האימון נפל התובע ונפגע בקרסול ימין ובברך שמאל (להלן – אירוע התאונה).

    

3. ביום 26.12.2017 דחה המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) את התביעה לתשלום דמי פגיעה בנימוק: "מעיון בפרטי תביעתך עולה, כי פגיעתך אירעה בשעה שהלכת לאימון ביום חופשי שלך שלא במסגרת ליגות למקומות עבודה והדבר אינו בגדר פעולה נלוות במידה סבירה לעבודה ולפיכך אין לראות פעילותך זו כפעילות הקשורה לעבודה".

    

4. לטענת התובע, מדובר בפגיעה בעת השתתפות בפעולה נלווית לעבודה, כמשמעותה בפסיקה, ולכן יש להכיר באירוע כתאונת עבודה. לעניין זה נטען, בין היתר, כי במסגרת עבודתו של התובע ולרגל יום הספורט של רשת ישרוטל היה על התובע להשתתף באימון בו נפגע. מדובר בפעילות אשר מאורגנת ויזומה על ידי המעסיק, ולמעסיק יש אינטרס בקיומה כחלק מפעילות לגיבוש העובדים ורווחתם.

    

5. לטענת המוסד, התובע לא נפגע תוך כדי ועקב עבודתו ולא נפגע במהלך פעילות נלווית לעבודה. התובע נפגע בעת שנטל חלק במשחק כדורגל באופן התנדבותי וללא כל הנחיה מהגורמים הממונים עליו, האימונים התקיימו על חשבון זמנם הפרטי של השחקנים מחוץ לשעות העבודה וללא שכר ואין מדובר באימונים קבועים או מחייבים, וביום האירוע התובע שהה ביום חופש ובחר מרצונו להגיע לאימון של נבחרת המלון. עוד נטען, כי אין מדובר בליגה למקומות עבודה, והשתתפות התובע באימון אינה פעילות אינגטגרלית ליום הספורט, אשר אכן ממומן על ידי המעסיק. לבסוף נטען, כי קיימות גם סתירות בעדויות התובע ביחס למנגנון הפגיעה.

    

   דיון והכרעה

    

6. בסעיף 79 לחוק נקבע כי תאונת עבודה היא "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, הבחינה בעניין זה אינה טכנית אלא מהותית ועצם התרחשות תאונה שלא במהלך העבודה השגרתי אין די בה כדי לשלול הכרה באירוע תאונתי כפגיעה בעבודה. לעניין זה נפסק, כי בנסיבות המתאימות, גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או השתלמות מטעם המעסיק תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה", הנופלת בגדר סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בין הפעילות לעבודה (עב"ל 7159-10-12 המוסד לביטוח לאומי – רון בוגוסלבסקי (מיום 23.6.2014)).

    

7. בעב"ל 91/99 אלברט אילוז - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 209 נקבעו אמות המידה להכרה בתאונה שאירעה לעובד כתאונת עבודה במהלך "פעולה נלווית" לעבודה. לעניין זה נפסק כי יש לערוך מבחן דו-שלבי כדלקמן:

    

   "בשלב הראשון תיבחן, מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש בהקשר ל"מפעל" ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת יחסי העבודה במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע. אלה אף אלה, אינם קופאים על מקומם ותכנם או תכליתם עשויים להשתנות עם השתנות העתים.

   זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד – בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש – אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על-פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעידות על "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה. בנדון זה עשויים להיות לנו לעזר המבחנים שהותוו בעניין כנף, אשר כפי שנאמר שם, אינם בגדר רשימה סגורה.

   בשלב השני לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה (להלן – האירוע המוכר) תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה, ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלוונטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר. אלה ייקבעו על-פי מבחן הסבירות ולאור מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר."

    

8. מבחן העזר המרכזי שנקבע בפסיקה לעניין זה הוא קיומו של אינטרס למעסיק באירוע או בפעילות. לצורך כך נקבעו מספר מבחני משנה ובהם: מי יזם את הפעילות ומה מטרתה, מי ארגן את הפעילות, מי מימן את הפעילות, האם הייתה חובת השתתפות ישירה או עקיפה, האם הפעילות נערכה בשעות העבודה, האם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה, מי היו המשתתפים בפעילות, מה מידת הרלוונטיות של האירוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים, מה מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק, האם הייתה מעורבות של ועד העובדים כחלק מההסכמות הקיבוציות במקום העבודה, והאם גילה המעסיק עניין בפעילות. אין מדובר ברשימה סגורה של מבחני משנה ואין צורך שיתקיימו כל הסממנים המלמדים על זיקת המעסיק על מנת שייקבע כי הפעילות היא נלווית לעבודה. יש לבחון כל מקרה על סמך שקלול כלל נסיבותיו, מכלול צרכי מקום העבודה לרבות בהקשרי רווחה, יחסי אנוש, גיבוש חברתי והעשרה, ותוך לקיחה בחשבון של שינויי העיתים (ר' פסק הדין בעניין בוגוסלבסקי המובא לעיל; דיון (ארצי) 0-183-מט המוסד לביטוח לאומי – רונית כנף, פד"ע כא(1) 464)).

    

9. מן הכלל אל הפרט – לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות ושאר הראיות אשר הונחו לפנינו בהתאם לאמות המידה שהותוו בפסיקה, אנו סבורים כי בנסיבות ענייננו התובע הוכיח כי נפגע בעת פעילות נלווית לעבודה וכי יש להכיר באירוע זה כתאונת עבודה בהתאם לחוק. זאת, על יסוד הנימוקים אשר יובאו להלן.

    

10. כמפורט לעיל, התובע נפגע בעת שהשתתף באימון נבחרת הכדורגל של המלון לקראת יום ספורט של רשת ישרוטל, בו משתתפים עובדי הרשת. העידו לפנינו התובע וכן גב' שיר וייס סגנית מנהל משאבי אנוש במלון המלך שלמה (להלן – גב' וייס), אשר מצאנו את עדותם מהימנה. מעדויות אלה עולה כי חלק ממבחני המשנה שנקבעו בפסיקה להכרה בפעילות נלווית כתאונת עבודה מתקיימים בענייננו, בעוד שחלקם אינם מתקיימים, כפי שיפורט להלן:

     

    1. מי יזם ואירגן את הפעילות ומה מטרתה – כעולה מהעדויות שהובאו לפנינו, אחת לשנה – שנתיים מקיימת רשת ישרוטל יום ספורט, בו משתתפים עובדי הרשת בענפי ספורט שונים. ביום הספורט מתקיימת, בין היתר, תחרות בין נבחרות כדורגל של בתי המלון של הרשת (ע' 5, ש' 1-10). התובע שיחק בנבחרת של מלון אגמים ומלון המלך שלמה (ע' 6, ש' 3-4), כאשר שבוע-שבועיים לפני התחרות היה נערך אימון של הנבחרת (ע' 7, ש' 12-17). יום הספורט עצמו מאורגן וממומן על ידי רשת ישרוטל ומיועד לכלל עובדי הרשת (ע' 25, ש' 22-35). הרישום לקבוצות השונות, לרבות לנבחרת הכדורגל של המלון בה שיחק התובע, מתבצע על ידי מחלקת משאבי אנוש של המלון (ע' 25, ש' 11-14). מאמן הקבוצה היה מנהל מזון ומשקאות, עובד בכיר במלון, אשר גם יזם את האימונים לפני התחרות והיה אחראי לניהול וארגון כל הנדרש לצורך האימונים והתחרות (ע' 9 ש' 1-16, ע' 27 ש' 29-30). לנבחרת הכדורגל של עובדי המלון הייתה קבוצת "וואטסאפ", שבה היה מאמן הנבחרת מודיע מתי מתקיימים האימונים או המשחקים (ע' 6, ש' 33). גב' וייס העידה כי אין חובת השתתפות ביום הספורט אך הם מעודדים את השתתפות העובדים בתחרויות השונות, וכי נערכים גם אימונים לפני התחרות ביוזמת המאמן של הקבוצה (ע' 27, ש' 13-30). אימוני נבחרת המלון, לרבות האימון בו נפגע התובע, מתקיימים במגרש כדורגל במלון ספורט באילת, ששייך אף הוא לרשת ישרוטל (ע' 10, ש' 2-5). מהאמור עולה, כי יום הספורט עצמו יזום, מאורגן וממומן באופן מלא על ידי המעסיק, רשת ישרוטל, ומטרתו עידוד פעילות ספורט של עובדי הרשת, כחלק מפעילות הרווחה של הרשת לעובדיה. אשר לאימון בו נפגע התובע לקראת יום הספורט – מהאמור עולה, כי אימונים אלה נערכים בדרך כלל לפני יום הספורט ביוזמת מאמן הנבחרת, שהוא עובד בכיר במלון, בידיעה ובעידוד של המעסיק, אשר אף העמיד לצורך כך מגרש כדורגל במלון אחר השייך למעסיק.

        

    2. מי מימן את הפעילות – כעולה מעדותה של גב' וייס, יום הספורט עצמו ממומן באופן מלא על ידי רשת ישרוטל מתקציב הרווחה של הרשת ומיועד לכלל עובדי הרשת. אשר לאימון נבחרת הכדורגל לקראת יום הספורט – גב' וייס העידה כי האימון עצמו לא מתוקצב כי "זה באים ומתאמנים, זאת אומרת, אין מה לממן פה" (ע' 34, ש' 5-20). כמפורט לעיל, האימון בו נפגע המערער התקיים במגרש כדורגל בחצרי המעסיק, במלון אחר באילת השייך לרשת ישרוטל. מהאמור עולה, כי אין צורך לממן את פעילות האימון, מלבד העמדת מגרש כדורגל לצורך פעילות האימון, אשר נעשית כאמור על ידי המעסיק בחציריו.

        

    3. האם הייתה חובת השתתפות ישירה או עקיפה – כעולה הן מעדות התובע עצמו והן מעדותה של גב' וייס, אין חובת השתתפות ביום הספורט וכן באימונים לקראתו. יחד עם זאת, גב' וייס העידה כי המעסיק מעודד השתתפות בתחרויות ביום הספורט. כמו כן, התובע העיד כי הוא היה חשוב לקבוצה מאחר ששיחק בנבחרת המלון במשך שמונה שנים (ע' 11, ש' 10), וכי מאמן הנבחרת, אשר כאמור היה עובד בכיר במלון, ציפה וביקש ממנו להשתתף במשחקי הקבוצה (ע' 16, ש' 11-20). עוד העיד התובע כי רק עובד אשר משתתף באימונים של הקבוצה יכול להשתתף בתחרות ביום הספורט (ע' 7, ש' 24-25). מהאמור ניתן להתרשם, כי אף שלא חלה חובה להשתתף ביום הספורט ובאימוני הקבוצה לקראתו, התובע חש במחויבות מסוימת להשתתף באימונים אלה, בהיותו חלק מנבחרת הכדורגל אשר מייצגת את המלון בו הוא מועסק.

        

    4. האם הפעילות נערכה בשעות העבודה והאם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה – אין מחלוקת כי הן פעילות יום הספורט והן פעילות האימון לקראתו נערכו שלא בשעות העבודה, ופעילויות אלה לא הוכרו כזמן עבודה ולא שולם בגינן שכר לעובדים (ע' 12, ש' 22-31). האימון בו נפגע התובע היה ביום שבת, שהיה יום המנוחה השבועי של התובע באותו שבוע. התובע העיד כי סידר את המשמרות שלו וביקש חופש באותו יום על מנת להשתתף באימון נבחרת הכדורגל (ע' 10, ש' 18-35).

        

    5. מי היו המשתתפים בפעילות – כמפורט לעיל, בנבחרת הכדורגל שיחקו רק עובדי המלונות אגמים והמלך שלמה, השייכים לרשת ישרוטל, ומאמן הקבוצה היה עובד בכיר במלון. בפעילות האימון בה נפגע התובע השתתפו רק שחקני הנבחרת עובדי המלונות האמורים. כאמור, יום הספורט לקראתו התבצע אימון הנבחרת מיועד היה לכלל עובדי רשת ישרוטל.

        

    6. מידת הרלוונטיות של האירוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים, מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק, והאם גילה המעסיק עניין בפעילות – כמפורט לעיל, יום הספורט עצמו נערך ביוזמה מלאה של המעסיק, רשת ישרוטל, ואורגן ומומן באופן מלא על ידי רשת ישרוטל, במטרה לעודד פעילות ספורט של עובדי הרשת כחלק מפעילות הרווחה של הרשת לעובדיה. משכך, לטעמנו הזיקה של יום הספורט לקידום האינטרסים של המעסיק ועובדיו היא מובהקת. אשר לאימון לקראת יום הספורט בו נפגע התובע – כעולה מהמפורט לעיל, אימון זה נערך ביוזמת מנהל בכיר במלון שהיה מנהל הנבחרת, ובעידוד ובידיעת המעסיק, אשר אף העמיד לצורך כך מגרש כדורגל במלון אחר השייך למעסיק. כמו כן, לא ניתן היה להשתתף בתחרות הכדורגל ביום הספורט ללא השתתפות באימוני הקבוצה. בנסיבות אלה, נראה כי יש לראות את פעילות אימון נבחרת הכדורגל של המלון לקראת יום הספורט, כחלק אינטגרלי מההיערכות לקראת יום הספורט, ביוזמה ובעידוד של המעסיק ובמטרה לקדם את רווחת העובדים במקום העבודה.

        

11. על אף שכמפורט לעיל חלק ממבחני המשנה אינם מתקיימים בענייננו, אנו סבורים כי לאחר בחינת מכלול מבחני המשנה המפורטים לעיל, הכף נוטה לקיומו של אינטרס למעסיק הן בקיומו של יום הספורט והן באימון שערכה נבחרת הכדורגל של המלון במסגרת היערכותה לקראת התחרות ביום הספורט. לפיכך, יש לראות באימון נבחרת הכדורגל של המלון ביום 7.10.2017, בו נפגע התובע, כפעילות נלווית לעבודה.

     

12. אשר לשלב השני שנקבע בעניין אילוז – משקבענו כי פעילות אימון נבחרת הכדורגל של המלון, בה נפגע התובע, מהווה פעילות נלווית לעבודה, ומאחר שאין חולק כי התובע נפגע במהלך האימון – מתקיים גם המבחן השני בדבר קשר בין הפעילות לאירוע המוכר.

     

13. לבסוף, איננו מקבלים את טענת המוסד בסיכומיו אודות סתירות בעדות התובע בנוגע למנגנון התאונה. אמנם, בטופס התביעה התובע ציין כי נגרמה לו חבלה ברגל ימין בלבד. אולם, מעיון במסמכים הרפואיים מיום התאונה עולה כי התובע נפל ועיקם את קרסול רגל ימין וכן נחבל בברך שמאל, באופן התואם את גרסתו בכתב התביעה ובתצהיר. בדומה, לא מצאנו בעובדה שהתובע לא ציין את המילה "נפילה" או "חבלה סיבובית" בטופס התביעה למוסד, משום סתירה שיש בה כדי להפריך את גרסתו של התובע בכתב התביעה.

     

14. לסיכום, התביעה מתקבלת. אנו קובעים כי האירוע בו נפגע התובע ביום 7.10.2017 מהווה פעילות נלווית לעבודה ויש להכיר באירוע זה כתאונת עבודה בהתאם לחוק.

     

15. המוסד יישא בהוצאות התובע בסך 3,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום.

    ניתן היום, י"ט סיוון תשפ"ג, (08 יוני 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    

    __________________________________________________

    מר דן ברקאי עדו בן צור, שופט

    נציג ציבור מעסיקים