גוטמן יאיר אדריכל ואח' נ' ליפשיץ

פסק דין

כללי

תשלום שכר טרחתו של האדריכל יאיר גוטמן בגין פרוייקט שתכנן עבור קבלן הבניין צבי ליפשיץ, הוא העומד לדיון בתובענה שלפניי.

המדובר בפרוייקט בנייה על גג בניין ברחוב ז'בוטינסקי 29 בירושלים, הידוע כחלקה 13 (285), תת חלקות 11, 12, 13 בגוש 30021. הבניין מתנשא על פני שלוש קומות ותכליתו של הפרוייקט להעמיד על גג הבניין שתי קומות נוספות.

המחלוקת בין הצדדים משתרעת במישור העובדתי בלבד. התובע גורס, כי שכר טרחתו לא שולם במלואו ונותר חוב בסך של 20,803$, בגין עבודתו בשנים 1997-2005. מאידך גיסא, טען הנתבע, כי שילם לתובע את שכר טרחתו במלואו, כן הכחיש ביצוען של חלק מהעבודות שפורטו בכתב התביעה ונכללו בדרישה לשכר טרחה.

כבר בשלב זה יצוין, כי הצדדים היו מיוצגים בתחילתו של ההליך, התובעים ע"י עו"ד אופיר עוזרי והנתבע ע"י עו"ד עזרא שרייבר. אלא מאי, בטרם הסתיים שלב ההוכחות שוחררו עוה"ד מהייצוג והצדדים ייצגו את עצמם עד לתומו של ההליך המשפטי והגישו את סיכומיהם בכתב.

בפרשת התביעה, העידו התובע ועו"ד חגי סיטון, אשר ייצג את הנתבע בהליכים המשפטיים שהתנהלו בעניין הפרוייקט ופעל שכם בשכם עם התובע. בפרשת ההגנה העיד הנתבע בלבד.

דיון והכרעה

הצדדים גוללו בפני בית המשפט מסכת רבת שנים של עבודה בפרוייקט בניה מורכב, אשר תכנונו לבש ופשט צורות ונדרשו לו היתרי בניה לרבות שינוי תכנית תב"ע ואף התנהלו הליכים משפטיים שונים בגין התנגדויות שהוגשו מטעם השכנים, לרבות עררים ועתירה מנהלית. כן התנהל הליך משפטי בענין היטל ההשבחה בו חוייב הנתבע בתשלום ההיטל.

כסלע איתן ניצבת עדותו של עו"ד סיטון אשר יצג את הנתבע בהליכים המשפטיים הנלווים והכרוכים בפרוייקט הבנייה. עדותו מפורטת, סימני האמת עולים הימנה, נמצאה קוהרנטית, לא נסתרה וכל שכן אף נתמכה לא אחת בגרסתו של הנתבע ובמיוחד של התובע. בית המשפט התרשם ממהימנותה הרבה ובנסיבות אלו מצא לייחס לה משקל מכריע.

ודוק(!), גרסאותיהם של הצדדים לא אחת עומדות משני צידי המתרס ומהוות "מילה כנגד מילה". עדותו של עו"ד סיטון מהווה עדות אובייקטיבית שיש בא כדי לשפוך אור על אשר אירע באמת. יצויין, כי חקירתו של עו"ד סיטון בפני בית המשפט התנהלה על פני מספר ישיבות והייתה ארוכה ומקיפה. בתחילתה נוהלה ע"י ב"כ הנתבע עד לשחרורו מייצוג, בסופה נוהלה ע"י הנתבע בעצמו. לפיכך, עדותו של עו"ד חגי סיטון מקובלת ומהימנה ואני מקבל אותה במלואה.

שכר טרחתם של התובעים מורכב משלוש דרישות תשלום, כדלקמן:

דרישת תשלום מיום 21.9.97 בגין הכנת תכנית תב"ע מס' 5558- נדרש שכ"ט בסך של 28,747 ₪ כולל מע"מ, מתוכו שולם סך של 18,000 ₪ ונותר לתשלום סך של 10,747 ₪.

דרישת תשלום מיום 7.8.01- נותר לתשלום חוב בגין הליכי התב"ע בסך של 2,000$, בגין היתר הבניה לקומה החמישית נדרש סך של 850$, בגין תכניות עבודה לקומה רביעית וחמישית נדרש סך של 6,500$ ובגין פיקוח עליון נדרש סך של 1,800$. עבור המע"מ נדרש סך מצטבר של 1,990$. סה"כ נדרש תשלום סך של 13,140$ כולל מע"מ.

דרישת תשלום מיום 21.7.03 בגין פעולות מיוחדות לרבות הופעה בפני ועדות הערר- נדרש שכ"ט בסך של 21,443.37 ₪ בגין 27 שעות עבודה.

גמר חשבון בוצע במכתבו של התובע מיום 15.9.05 ולפיו נותר לתשלום סך של 20,803$. במרוצת השנים, הוצאו דרישת לתשלום מעודכנות נושאות ריבית שנתית בשיעור של 12%, כפי שנטען ע"י התובע בהתאם להנחיות רו"ח של משרדיו.

הנתבע חולק על תביעתם של התובעים לשכר טרחה מטעמים שונים מן הגורן ומן היקב. עיקר יהבו הטיל הנתבע על הטענה כי שילם את החוב בגין הליכי אישור תכנית התב"ע ועל הכחשתו כי התובע ביצע את הפעולות המיוחדות נשוא דרישת התשלום מיום 21.7.03. בשולי הדברים ובאופן לאקוני, הוסיף הנתבע וטען, כי התובע ביצע את מלאכתו שלא על פי דרישות ועדות התכנון ולחלופין, לא נדרש לטרחה מיוחדת בשינוי בקשות ו/או תכניות שונות שהוגשו לוועדת התכנון והבניה המקומית.

אם נבור את המוץ מהתבן, שוררת תמימות דעים בקרב התובע והנתבע כי לא נסתיימו הליכי קבלת היתר הבניה לתוספת הבניה של הקומה החמישית, כך גם לא הסתיימה מלאכת הכנת התכניות לביצוע בגין שתי הקומות המתוכננות ומאליו שלא הושלמה בנייתן. התובע טוען ששכר טרחתו מגלם למעשה אך את העבודה שבוצעה בפועל. טענתו של הנתבע בגין דרישה לשכר טרחה מוגזם אינה מחזיקה מים, מהטעם שאישר כי הצעתו של התובע לשכ"ט מיום 1.8.99 קובלה על ידו ושכר הטרחה שנדרש בפועל על ידי התובע עולה בקנה אחד עם ההצעה שקובלה. מושכלות יסוד כי הצעה וקיבול משתכללים לכדי חוזה מחייב. בנסיבות אלו, מצאתי כי שכר טרחתו של התובע בגין עבודות התכנון והפיקוח נשוא דרישת התשלום מיום 7.8.01, הכולל כדלעיל את דרישת התשלום מיום 21.9.97, הינו ראוי.

לעניין העבודות המיוחדות, הכחיש הנתבע את ביצוען וטען שלא היו דברים מעולם. דא עקא, עדותו של עו"ד סיטון מגוללת לפרטי פרטים את פועלו ומעורבותו של התובע בהליכים המשפטיים והלבר-משפטיים שהתנהלו בעניין התנגדויות השכנים הן בוועדה המקומית, הן בוועדת הערר והן בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת העתירה המנהלית. כן את מעורבותו של התובע ההליך המשפטי שהתנהל בעניין היטל ההשבחה בבית משפט שלום בירושלים פני מותב זה. לא נותרה אבן שלא נהפכה בעדותו של עו"ד סיטון, אשר כאמור נמצאה אמינה ומהימנה על ידי בית המשפט. אשר על כן, מצאתי כי דרישת התשלום מיום 21.7.03 הוצאה כדין בגין פעולות מיוחדות שבוצעו בפועל. מה גם, במכתבו של התובע לנתבע מיום 13.11.02, אשר דרישת התשלום מיום 7.8.01 צורפה לו, נכתב ברחל ביתך הקטנה כי דרישת התשלום הנ"ל אינה כוללת פעולות מיוחדות כמו הופעה בפני ועדת הערר ופעולות חריגות אחרות. בד בבד, סבורני כי שכר הטרחה הנדרש הינו סביר בנסיבות העניין. בצירוף הדברים, שוכנעתי, כי על הנתבע לשלם את שכר טרחתם של התובעים בהתאם לדרישת התשלום מיום 21.7.03.

התרשמתי מחומר הראיות בתיק, כי אין כל ממש בטענתו הלאקונית של הנתבע לפיה התובע ביצע את מלאכתו ברשלנות ו/או לא נדרש לטרחה מיוחדת בהגשת תכניות ובקשות שונות. לא הוכח בפניי יש להטיל דופי במלאכתו של התובע ואף לא הוכח כי היו במרוצת השנים בפיו של הנתבע טענות ומענות כלפי טיב עבודתו של התובע. בית המשפט התרשם שעסקינן בטענות בעלמא שתכליתן לחלץ את הנתבע מעיקרה של המחלוקת. מעבר לכך, היה בידי הנתבע להגיש תובענה שכנגד או לטעון לקיזוז שכר הטרחה בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתרשלות התובע. דא עקא, לא נטען לנזקים ומיניה וביה שאלו לא הוכחו במהלך ניהולו של ההליך המשפטי בו עסקינן. למען הסר ספק, הנתבע היה מיוצג ע"י עורך דין בתחילתו של ההליך ועד לאמצע שלב ההוכחות, כך שהיה בידיו לכלכל את קווי הגנתו המשפטית כדבעי בהליך זה.