גויטע נ' פירסט איי יבוא ומסחר בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה אישית בעילות של הרמת מסך ורשלנות נגד בעלת מניות ומנהלת בחברה, אשר מסרה שיקים שחוללו.

רקע ועובדות:

1.התובע הינו מי שעוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות, לרבות בדרך של ניכיון שיקים.

על לקוחותיו של התובע נמנה אדם בשם דני חיימוביץ (להלן:- "חיימוביץ"), שהיה בעליה של חברה בשם דנדורי עסקים בע"מ (להלן:- "דנדורי")

חיימוביץ נהג לנכות אצל התובע שיקים או ללוות ממנו כספים ובין היתר ניכה שיקים של חברת "פירסט איי יבוא וסחר בע"מ" (להלן:- "החברה" או "פירסט"), היא מי שנתבעה מלכתחילה כנתבעת אף בתובענה שלפניי.

2.עניינה של התביעה שלפניי שיק של פירסט, אשר נוכה אצל התובע וחולל בהגיע מועד פרעונו.

בתחילה, הוגש השיק ללשכת ההוצאה לפועל ובהמשך הוגשה התביעה שלפניי, כאשר על פי הנטען, נמסר השיק על ידי הנתבעת, הגב' ענת עברי, המשמשת כבעלת מניות יחידה בחברת פירסט וכמנהלת החברה, כשהיא יודעת שהשיק יחולל, באופן המצדיק את הרמת מסך ההתאגדות בינה ובין החברה שבבעלותה ולחילופין נטען, כי היא מסרה שיקים לניכיון עבור חברת דנדורי, שידעה לגביה כי היא נמצאת בקשיים כלכליים ולא תוכל ליתן תמורה בגין השיקים שמסרה, או כי בעת שמסרה את השיקים ידעה, כי אין להם כיסוי, בהתנהגותה זו התרשלה כלפי התובע.

3.יצויין, כי תביעה זו הוגשה בתחילה גם כנגד חברת פירסט, אך בשים לב לכך שהעילה כנגד פירטס הינה עילה שטרית וממילא נפתח תיק הוצאה לפועל כנגד פירסט, על פי השיק שנמסר וחולל, נמחקה התביעה כנגד פירטס, כשתיק ההוצאה לפועל נגדה נותר פתוח ואין מחלוקת למעשה, כי פירטס חייבת את הכספים הנתבעים בתובענה זו.

4.הנתבעת טוענת, כי בעלה, צבי עברי (להלן:- "עברי"), הינו בעליה (או אחד מהבעלים) של חברה בשם "אשפלסט תעשיות פלסטיק בע"מ (להלן:- "אשפלסט"), אשר בשנת 1999 נקלעה לקשיים כספיים והגיעה עם נושיה להסדר נושים. במסגרת אותו הסדר נושים, התחייבה אשפלסט לפרוע את חובותיה במשך תקופה בת כעשר שנים ואף יותר, כאשר אף בעלי מניותיה של אשפלסט התחייבו לשאת בתשלומים אלו ואחרים מתוך אותם חובות.

חלק מספקיה של אשפלסט סירבו להמשיך ולעבוד עמה כנגד קבלת תשלום ממנה, זאת לאור המצב שאליו נקלעה אשפלסט, כאשר אותם ספקים מסרבים לקבל שיקים של אשפלסט. לפיכך ועל מנת לרצות את אותם ספקים, הוקמה החברה, שכל מטרתה היתה להחזיק חשבון בנק שדרכו יעברו תשלומים.

על מנת שלא תעלה טענה, כאילו החברה הינה חלק מאשפלסט, נרשמה הנתבעת כבעלת מניותיה ולא נרשם בעלה או מי מבעלי המניות האחרים, הקשורים באשפלסט.

הנתבעת טוענת, כי מאז הקמת החברה ופתיחת חשבון הבנק, מתמצית פעילותה של החברה בכך שהיא משלמת את תשלומיה של אשפלסט, כאשר, אשפסלט או בעלי מניותיה, במסגרת התחייבותם לשלם באופן אישי חלק מתשלומי הסדר הנושים, מזרימים לחשבון הבנק כספים כנגד אותם כספים המשולמים. לפיכך, החברה אף לא נדרשה למסגרת אשראי בבנק.

דני חיימוביץ הינו בן דודו של עברי. חיימוביץ פנה לעברי בשנת 2009 או בסמוך לכך וביקש את עזרתו של עברי, כיוון שהחברה שבבעלותו נקלעה לקשיים. חיימוביץ ביקש, כי בשל אותם קשיים תזרימיים שהיו לו, שאינם מאפשרים לו לבצע ניכיון שיקים, לשם קבלת אשראי נוסף, באמצעות שיקים של דנדורי או שיקים אישיים שלו, יעשה ניכיון שיקים באמצעות החברות שבבעלות עברי.

בהתאם לסיכום עם חיימוביץ, נמסרו על ידי אשפלסט שיקים לנכיון ובתמורה מסר חיימוביץ שיקים שלו, או הפקיד כספים במזומן בסמוך למועד פירעון השיקים.

על פי הנטען, בשלב מסויים, החליט עברי להפסיק ולמסור לחיימוביץ שיקים של אשפלסט, כאשר תחתיהם החל למסור שיקים של פירסט, היות ובשל פעילותה המוגבלת של פירסט הדבר היה נוח יותר.

גם כאן ההתנהלות היתה כפי שהיתה עם אשפלסט, דהיינו, חיימוביץ דאג להעביר לחברה , בסמוך למועד פירעונם, כספים לכיסוי השיקים של החברה שנוכו.

לטענת עברי, בשלב מסויים, בסמוך למועד פירעון השיק נשוא התובענה, החלו שיקים של חיימוביץ לחזור, כאשר בתחילה חשבון הבנק שלו הוגבל ובהמשך פתח חיימוביץ בהליכי פשיטת רגל.

כאשר ראתה פירטס, כי שיקים של דנדורי חוזרים, הרי שבשל פעילותה המוגבלת של החברה ובשל תזרים כספי מוגבל, המבוסס על תקבולים המתקבלים כנגד שיקים שיוצאים, לא היה בידי החברה כדי לפרוע את השיקים שמסרה עבור דנדורי ולכן השיקים חוללו.

לטענת הנתבעת, במועד בו נמסרו השיקים לחיימוביץ, לא היתה לחברה כל יכולת לדעת או להניח, כי שיקים של חיימוביץ לא יפרעו במועד בהתאם לסידור שהתנהל בין הצדדים לאורך זמן.