גולד דיזל חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ברעוז ניהול והשקעות בע"מ

החלטה

בפני בקשה לביטולו של עיקול שהוטל בתכוף למתן פסק הדין, ולבקשת התובעת שתביעתה התקבלה.

העיקול הוטל ביום 5/3/13 על זכויות הנתבעת במקרקעין הידועים כגוש 10202 חלק 70, בשטח של 1459 מ"ר. הבקשה לביטולו של העיקול הוגשה בתחילה על ידי הנתבעת, שטענה כי מכרה את זכויותיה במקרקעין, ומאוחר יותר, ביום 21/4/13, ביקשה הקונה, "חב' האחים שפירא י.ת.ר 2006 בע"מ" (להלן – הקונה) להצטרף גם היא כצד לבקשה.

התובעת מתנגדת לביטולו של העיקול. שמעתי היום את טענות הצדדים, לאחר שהמצהירים נחקרו בחקירה נגדית על התצהירים שנתנו בבקשה לביטול העיקול, בתגובה ובבקשת הקונה להצטרף לבקשה.

מהנתונים שהציגו הנתבעת והקונה עולה כי זכויות הנתבעת במקרקעין נמכרו לקונה בהסכם שנעשה בין הצדדים ביום 8/1/13. ביום 9/1/13 נרשם משכון על זכויות הנתבעת במקרקעין ובו ביום גם הועבר הסכם המכר למינהל מקרקעי ישראל, שם מתנהל הרישום לגבי המקרקעין האלה. העיסקה גם דווחה לשלטונות המס וכבר ביום 26/2/13, טרם שהוטל העיקול, ניתן אישורו של מס שבח לרישום העיסקה בפנקסי המקרקעין.

הקונה שילמה את מלוא התמורה וקיבלה את החזקה במקרקעין.

חרף כל אלה טוענת התובעת כי זכותה כמעקלת גוברת על זכותה של הקונה במקרקעין. זאת, לטענתה, משום שהצדדים לעיסקת המכר, הנתבעת והקונה, פעלו בחוסר תום לב ומתוך כוונה להבריח את הנכס מידיה של התובעת.

חרף טענות התובעת, לא מצאתי כי עלה בידה להראות כי הקונה פעלה בחוסר תום לב בעת שהתקשרה עם הנתבעת בעיסקה לרכישת הנכס.

חוסר תום ליבה של המוכרת, הנתבעת, אינו רלוונטי למחלוקת שבפני, אף אם אניח כי הנתבעת פעלה בחוסר תום לב ומתוך כוונה להבריח את הנכס מהתובעת, אפשרות שלא ניתן לבטלה כלאחר יד לנוכח כל התנהלות הנתבעת כפי שפורטה כבר בפסק הדין שניתן נגדה ואשר בעקבותיו הוטל העיקול (ראה למשל סעיף 23 לפסק הדין).

כאמור, המחלוקת ו"התחרות" היא בין זכויות התובעת כמעקלת לבין זכויות הקונה ולא מצאתי כי עלה בידי התובעת להראות או להוכיח חוסר תום לב מצידה של הקונה.

בעניין זה טענה התובעת כי על חוסר תום ליבה של הקונה ניתן ללמוד הן ממחיר העיסקה, שהיה נמוך לטענת התובעת ממחיר השוק של המקרקעין, והן מהאופן שבו בוצעה העיסקה ומהזריזות שבה פעלו הנתבעת והקונה להשלמת העיסקה.

מלבד טענה סתמית לעניין מחיר השוק של המקרקעין, לא הביאה התובעת כל ראיה לעניין הזה.

לא הוגשה מטעמה חוות דעת לעניין שווי המקרקעין ולא הוצגה כל ראיה אחרת לעניין שוויים.

התובעת טוענת כי ניתן ללמוד על מחיר השוק של המקרקעין מהעדויות שהובאו בתיק העיקרי.

לטענתה, מעדותו של מר אדי נזרי עולה כי הוא הציע לרכוש את המקרקעין בסכום של 2,300,000 ₪ ומע"מ והעד מטעם הנתבעת, מר כבוד, העיד כי סביר ששווי המקרקעין עלה מאז שנת 2010.

אין בידי לקבל טענה זו של התובעת.

עדותו של מר כבוד אינה יכולה להועיל לתובעת. זאת, משום שתשובתו "אני מסכים שיכול להיות שזה עלה" (עמ' 18 שו' 20) אינה יכולה, בשום פנים, ללמד על כך שמחיר המקרקעין האלה עלה מאז שנת 2010.

אשר לעדותו של מר ניזרי – ממנה עולה רק כי בסוף שנת 2010 התעניין בנוגע לרכישת המקרקעין והסכום שעליו דובר אז היה כ- 2,300,000 ₪ ומע"מ "משהו כזה" (עמ' 20 שו' 15). מעדות כזו לא ניתן להסיק אודות שווים של המקרקעין וכל שכן שלא ניתן להסיק ממנה כי העד הסכים לשלם עבור המקרקעין את הסכום האמור. בפרט כשבסופו של דבר חזר בו העד מרצונו לרכוש את המקרקעין (עמ' 20 שו' 11).

בהעדר ראיה לעניין שווי המקרקעין, לא ניתן לקבוע כי המחיר שבו נמכרו המקרקעין לקונה נמוך באופן ממשי משווים הנכון באופן שיש בו, לכשעצמו, כדי ללמד על חוסר תום ליבה של הקונה.

אשר לזריזות, כביכול, שבה בוצעה העיסקה – גם כאן, לבד מטענות בעלמא, לא הוצגה כל ראיה שהיא מטעמה של התובעת.