הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ב-14 עבירות של הצגת חשבון מכר שאינו אמיתי- עבירות לפי סעיף 212(א)(3) ו- 218 לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן- הפקודה), 14 עבירות של הגשת רשימון כוזב - עבירות לפי סעיף 212(א)(4) ו- 218 לפקודה, 14 עבירות של מסירת אמרה שאינה נכונה- עבירות לפי סעיף 212(א)(6) ו- 218 לפקודה, 14 עבירות של הטעיית פקיד מכס בפרט העלול לפגוע במילוי תפקידו- עבירות לפי סעיף 212(א)(9) ו- 218 לפקודה, 14 עבירות של הברחת טובין- עבירות לפי סעיף 211(א)(1) ו- 218 לפקודה, 14 עבירות של מסירת ידיעה כוזבת- עבירות לפי סעיף 22(א)(1) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952 (להלן- חוק מס קניה), 14 עבירות של עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה- עבירות לפי סעיף 22(א)(5) לחוק מס קניה ו- 14 עבירות של מסירת ידיעה לא נכונה- עבירות לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן- חוק מע"מ).
עוד הורשעו הנאשמים על פי הודאתם בעבירות של אי הוצאת חשבונית מס- עבירה לפי סעיף 117(א)(13) לחוק מע"מ, מסירת ידיעה כוזבת- עבירה לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות- עבירה לפי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ ושימוש בכל מרמה או תחבולה- עבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ.
על פי כתב האישום המתוקן, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, היתה הנאשמת 1 חברה פרטית, הרשומה כעוסק מורשה ברשויות מע"מ שעיסוקה, בין היתר, יבוא ושיווק מצברים לרכב, הנאשמים 2 ו- 3 היו מנהלים פעילים בה, והנאשם 2 אף היה בעל מניות בה.
עוד נטען בכתב האישום, כי בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היו מצברים לרכב טובין עתירי מיסי יבוא, שעל יבואם חלו מס ערך מוסף ומס קניה, כאשר עד לחודש אוגוסט 2008 עמד שיעור מס הקניה על יבוא מצברים על כ- 45% מערך הטובין, ומאוגוסט 2008 הועמד מס הקניה על 80 ש"ח לכל יחידת מצבר מיובא.
על פי האישום הראשון לכתב האישום, בין התאריכים 2.10.07 ועד 4.12.08, ייבאו הנאשמים מצברים מטורקיה, תוך עשיית מעשי כזב והצהרה כוזבת לרשויות המכס, ובתוך כך הפיקו חשבונות ספק כוזבים, בהם הוצהרו בכזב כמויות שונות של הטובין המיובא מאלו שיובאו בפועל, וערכים מונמכים מהתמורה האמיתית ששולמה עבורם לספק בחו"ל, הגישו את חשבונות הספק הכוזבים ורשימונים כוזבים שהוכנו על פיהם לרשויות המכס, לשם שחרור המצברים המוברחים.
בסך הכל הגישו הנאשמים לרשויות 14 רשימונים כוזבים, במסגרתם דווחו כמויות לא נכונות של מצברים שיובאו ו/או הופחת ערך התמורה ששולמה בפועל, וזאת על מנת להתחמק מתשלום מסי יבוא שחלו על המצברים, בסך כולל של כ- 2,388,350 ש"ח, המורכב ממס קניה בסך 1,504,017 ש"ח ומע"מ בסך של 884,333 ש"ח.
על פי האישום השני לכתב האישום, במהלך השנים 2005 ועד 2008 מכרה הנאשמת 1, באמצעות הנאשמים 2 ו- 3, כ- 12,737 מצברים בסכום המוערך בסך של 5,478,583 ש"ח, מבלי לדווח על כך לרשויות מע"מ, ומבלי לשלם מע"מ בסך של 850,977 ש"ח בגין אותן עסקאות.
יצוין, כי כתב האישום הוגש ביום 19.11.09, מאז ניתנו דחיות רבות לצורך לימוד התיק ע"י ההגנה, ולצורך מיצוי עתירות הנאשמים וקיום משא ומתן בין הצדדים.
ביום 18.12.12, סמוך למועד ההוכחות שנקבע בתיק, הנאשמים הודו בעבירות שיוחסו להם ונשלחו לשירות המבחן בטרם הטיעונים לעונש. גם מאז הכרעת הדין, נדחו הדיונים מספר פעמים לבקשת ההגנה, לצורך הערכות לדיון, עד שנשמעו בפני ביום 22.5.14.
תסקירי שירות המבחן
בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של
הנאשם 2, צוין כי הנאשם אלמן כבן 42 ואב לארבעה ילדים בגילאים 14 עד 21, העובד מזה כשלוש שנים כטכנאי מזגנים.
שירות המבחן פירט בתסקיר את נסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם 2, ובין היתר פטירתה בטרם עת של אשתו הראשונה, לאחר כשלוש שנות נישואין, התמודדותו עם האובדן ועם גידול שני תינוקות, ולאחר מספר שנים פרידתו מבת זוגו השניה, עקב מצבה הנפשי, והותרת שני ילדיהם הצעירים במשמורתו, והקושי בגידול הילדים בגפו. בנוסף, צוין מצבה של אמו, השוהה בשנים האחרונות במוסד סיעודי עקב אירוע מוחי חמור.
שירות המבחן ציין, כי הנאשם 2 נעתר להצעתו של חברו, הנאשם 3 לפתוח עסק בתחום המצברים, עזב את עבודתו כשכיר והם הקימו חברה. שירות המבחן ציין כי הנאשם 2 הודה ונטל אחריות על מעשיו, מבין בדיעבד את הפסול שבמעשיו וחש בושה נוכח מעורבותו בעבירות, וכי הוא חש שנכנס לסחרור בהתנהלותו הכלכלית, אך חשש מקריסת העסק, ועל רקע זה פעל כפי שפעל.
עם זאת, התרשם שירות המבחן כי הנאשם מפחית מאחריותו, מטשטש את הבעייתיות שבמעשיו ומצמצם מחומרת העבירה בכך שטוען כי פעל מחוסר ברירה, ומתקשה לבחון בביקורתיות את דפוסי התנהלותו כאחראי על חשבונות העסק.
שירות המבחן ציין, כי בעקבות התיק האמור העסק קרס כלכלית, הוא נותר עם חובות גבוהים לבנקים ולספקים, וכיום מצוי בהליך פשיטת רגל, תוך המשך תשלום חובותיו.
שירות המבחן ציין, כי עקב תובנתו של הנאשם 2 כי הוא מצוי בתקופה משברית וכי הוא זקוק לסיוע לצורך המשך תפקודו, הוא הסתייע במחלקת השיקום של הביטוח הלאומי, ובסיועם שולב בסדנת מיכא"ל ובאבחון תעסוקתי, קיבל מלגת לימודים ולמד טכנאות מזגנים, שיתף פעולה בהליך הטיפולי במסגרת אגף השיקום, שכלל בין היתר שיחות עם עובדת סוציאלית, גילה רצון ומוטיבציה גבוהה וערך מאמצים לשקם את חייו במישור התעסוקתי.
כמו כן, לאור המלצת שירות המבחן, פנה הנאשם 2 לקבוצה להדרכת אבות בלשכת הרווחה, כדי לסייע בתפקודו ההורי, והוא משתף פעולה באופן מלא באפיק זה.
שירות המבחן העריך, כי הטלת מאסר בפועל, גם בדרך של עבודות שירות, תפגע בנאשם 2 הן במישור המשפחתי והן במישור התעסוקתי, ועל כן המליץ להעמידו בפיקוח שירות מבחן ולהטיל עליו של"צ בהיקף של 300 שעות, כעונש מוחשי.
בתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של
הנאשם 3, צוין כי הנאשם כבן 34 נשוי ואב לחמש בנות בגילאים שנתיים עד 8 שנים, שהחל לעבוד לאחרונה כמפעיל רכב ניקוי רחובות.