1. הנאשמת 2 (להלן: " הנאשמת") הורשעה, על פי הודאתה שניתנה במסגרת הסדר טיעון, בעבירת סיוע לרצח, לפי סעיף 300(א)(2) בצרוף סעיף 32 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 (להלן: " החוק"). הנאשם 1 (להלן: "הנאשם") הורשע בעבירת רצח ונידון למאסר עולם ביום 27.1.14.
הנאשם הינו בן זוגה של הנאשמת. בטרם הכיר את הנאשמת היה נשוי לאיריס ז"ל (להלן: " המנוחה") בין השנים 1995 - 2009, ממנה נולדו לו שני ילדים. בשנת 2007 עזב הנאשם את המנוחה ועבר להתגורר עם הנאשמת, ובשנת 2008 נולדה לשניים ילדה משותפת. בשנת 2009 התגרשו הנאשם והמנוחה ובשנת 2011 נישאו הנאשמים.
בגין התקופה בה חי בנפרד מהמנוחה וילדיהם המשותפים חב הנאשם תשלומי מזונות, אשר הצטברו לסכום של 69,448 ש"ח. המנוחה פתחה בהליך הוצאה לפועל כנגד הנאשם, על מנת לגבות את חוב המזונות, ועקב כך הוטל עיקול צד שלישי על משכורתו של הנאשם לטובתה.
על פי כתב האישום המתוקן, גמלה בליבו של הנאשם החלטה לרצוח את המנוחה ולהפטר מגופתה על ידי המסה בחומצה, והנאשמת הסכימה לסייע לו בכך. לשם הוצאת התוכנית אל הפועל, החלו השניים לתכנן כיצד לבצע את הרצח ולהפטר מהגופה, וכיצד להתמודד עם חקירתם במשטרה במידה שייחשדו בהם בביצועו.
ביום 11.3.13 חיפשה הנאשמת ברשת האינטרנט מידע לגבי המסת גופות. בין היתר ערכה חיפוש אחר: " פורום כימיים, איך להמיס שיער". ביום 12.3.13, משעות הבוקר ועד שעות הערב, ביצעה הנאשמת עשרות חיפושים כדי לקדם את תוכנית הרצח, ובין היתר תרה אחר: " דרכים שונות כיצד להמיס גופת אדם", " איך להעלים גופה", " באיזו חומצה הכי טוב להמיס גופה בתנאים ביתיים", " תגובה בין סודה קאוסטית לפלסטיק", " נקודות חשובות בחקירת תיקים הקשורים להיעלמות אדם" וחיפושים דומים נוספים. במקביל, קנה הנאשם חבית פלסטיק שחורה וג'ריקן מים בנפח 20 ליטר. עוד השיגו הנאשמים סודה קאוסטית בדרך שאינה ידועה.
ביום 29.4.13, בסמוך לשעה 17:00, נסע הנאשם למקום עבודתה של המנוחה, ובמקביל המשיכה הנאשמת לחפש ברשת האינטרנט חיפושים כגון: " השפעת הסודה הקאוסטית על אדם", " איך להמיס גופה באלקלי", " איך להפטר מגופה" וחיפושים דומים אחרים. בשעה 19:30 נפגש הנאשם עם המנוחה והשניים נסעו בצוותא במכוניתה של המנוחה לכיוון ביתם של הנאשמים. במהלך נסיעתם, התכתבה הנאשמת עם הנאשם באמצעות מכשירי הטלפון הסלולרי של השניים, הודיעה לו על הימצאות אנשים בגינה מתחת לביתם, וייעצה לו לא להתקרב עם הרכב ליד הבית, זאת כדי שהנאשם לא ייראה בחברת המנוחה בסמוך למועד הרצח.
הנאשם והמנוחה עלו לדירת הנאשמים, עת הנאשמת שהתה במקום אחר. בסמוך לאחר מכן, רצח הנאשם את המנוחה בדקירות סכין. או אז, ובהתאם לתכניתם, בשעה 21:00 או בסמוך לכך, הכניסו הנאשמים את גופת המנוחה לתוך חבית פלסטיק בה הייתה סודה קאוסטית, והוסיפו לחבית נוזל על מנת שהסודה תמיס את הגופה. גופת המנוחה החלה לעבור תהליך של פירוק הרקמות.
לאחר הרצח, נסעו הנאשמים ברכבה של המנוחה וזנחו אותו בבית חנינא, בסמוך לפסי הרכבת, על מנת לשבש את חקירת המשטרה.
הראיות לעונש
2. לבית המשפטהוגש תסקיר מפורט, מעמיק ונרחב, אודותבני משפחת המנוחה. מטעם המאשימה לא הוגשו ראיות לעונש ומטעם ההגנה העיד הנאשם.
3. תסקיר נפגעי העבירהמתאר את האופן בו נפגעו והשתנו ללא הכר חייהם של בני משפחת המנוחה. המנוחה הותירה מאחוריה שלושה ילדים, בעל, אם וסבתא. עד להירצחה, הייתה המנוחה עמוד התווך של משפחתה, ועם מותה קרס הבניין המשפחתי כולו. חייהם של כל אחד מבני המשפחה עברו זעזוע מן הסוג האיום ביותר; כך לגבי האם, הבעל והסבתא, אך מעל לכל לגבי ילדי המנוחה.
עורכי התסקיר ציינו את המובן והידוע, כי כאשר מדובר בילדים, או אז מוות פתאומי של קרוב פוגע ביכולתם לעבור תהליך של עיבוד האבל ועלול להוביל למצב בו תחושת האבל אינה מעובדת במשך שנים רבות. עת הורה נרצח על ידי ההורה השני, החוויה הראשונית המשתלטת הינה של כאוס מוחלט וחוסר אונים מול אלימות שאין לה גבולות ואין נגדה כל הגנה, ולביטחונם הקיומי אין כמעט אחיזה במציאות. ההלם, חוסר האונים, הכעס, האימה והשנאה הם מעבר למה שילד סביר ונורמלי יכול להכיל.
בנה הבכור של המנוחה, מ', היה בן 12.5 בהירצחה. מ' סובל מהפרעת תקשורת, ואימו הייתה הגורם שתיווך עבורו את הקשר אל העולם ואת הקשרים עם הדמויות השונות שבו. המנוחה היוותה עוגן הישרדותי עבורו והייתה היחידה שקיבלה אותו ללא תנאי. במותה נותר מ' חסר עוגן ומקור תמיכה. מבחינת מ', החיים כיום אינם אפשריים, היות ובמות אימו גם חלק מרכזי בו נגדע ומת. תחושות אלו מובילות לנטייה אובדנית שמתממשת במעשים בפועל. כך, מיד עם הישמע הבשורה האיומה על רצח אימו, אחז בידו סכין וניסה לפגוע בעצמו. תפקודו היומיומי של מ' נפגע עד מאוד. לעיתים הוא נעלם מהבית או משתטח על הרצפה ומדבר בשפה לא ברורה. בשל התנהגותו, מ' אף אושפז בבית החולים "איתנים" לשם הערכה וחשש להתפתחות פסיכוזה. לבסוף נמצא, כי מ' אינו סובל מפסיכוזה אלא מפוסט טראומה קשה בשל מות אימו. מעבר לאובדן אימו, העובדה כי אביו ואשתו הם הנאשמים ברצח אמו מזעזעת את מ' ולא מותירה לו בסיס איתן להיאחז בו. בשל מצבו של מ', הוחלט למצוא לו מסגרת פנימייתית טיפולית.
בנה השני של המנוחה, י', היה בן 8.5 בעת הירצחה. בדומה לאחיו הבכור, גם י' מאובחן כסובל מהפרעת תקשורת. י' מתקשה להבין את העובדה שמי שרצח את אימו הם אביו ואשתו, ונוצר אצלו בלבול בין טוב ורע. י' נותר עם תחושה של חוסר אמון בעולם ובאחרים. הוא חרד ומתקשה ליצור קשר של אמון עם דמויות חדשות שאינו מכיר. כעת, כשאחיו הבכור, הדמות היחידה שנותרה קבועה בחייו, עומד להיפרד ממנו ולעבור לפנימייה, הדבר עלול ליצור שבר טראומתי נוסף ל-י'.
ג', בנם המשותף של המנוחה ובעלה, היה כבן 3 במועד הרצח. אביו נמנע מלדבר עימו על האובדן, ובשל כך ג' משתמש בדמיונו על מנת להשלים את החסר, ואף אמר לאביו שברצונו "לטוס לשמים" כדי להתאחד שם עם אמו. המנוחה הייתה הדמות הדומיננטית הקבועה בשנות חייו הקצרות של ג', ואובדנה הותיר אותו בסיכון התפתחותי. העברת דמות עיקרית מהמנוחה לאביו של ג', בנסיבות טראגיות ופתאומיות, הינה תהליך מורכב לשני הצדדים.
בנוסף לפגיעה העיקרית והקשה בילדים, נפגע גם בעלה של המנוחה, א'. א' עלה ארצה לבדו מברית המועצות, ופרט למנוחה ולבנם המשותף אין לו עוד משפחה או מקורות תמיכה. א' איבד את הציר המרכזי בחייו, ועבר בן רגע מחייו כאיש משפחה החי עם שלושה ילדים בביתו, עובד ולומד, לאדם בודד המגדל ילד צעיר ויתום מאם. בשל הצורך לטפל בבנו לא נותר ל-א' זמן רב לעבוד והוא מתקיים בדוחק. כמו כן, אמה של המנוחה, נ', אשה כבת 67, לקחה על עצמה את עול הטיפול בשני ילדיה הגדולים של בתה, ומתפקדת כהורה יחידה, תוך וויתור מוחלט על צרכיה. בנוסף, נ' חווה חרדות קיומיות בנוגע לבריאותה וליכולתה לתפקד לאורך זמן כאם עבור הילדים.
4. מטעם ההגנה העיד הנאשםוסיפר על מערכת היחסים עם הנאשמת ועל אופייה. לדבריו, הנאשמת הקדישה את מיטב זמנה לטיפול בבתם התינוקת, שנולדה בטרם עת וסובלת מבעיות התפתחות. הנאשם טען, כי בשעת ביצוע המעשים הייתה הנאשמת בשוק. כמו כן מסר, שבתו התינוקת נמסרה לרשויות הרווחה, מאחר שאין אף גורם בארץ שמוכן לקחתה תחת אחריותו.
תמצית סיכומי הצדדים לעונש