גז"ד למורשעים בעבירות של סחר בנשים

הנאשמים הורשעו על סמך הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן, שהוגש לתיק בית המשפט ביום 26.11.2008. נאשם 1 הורשע בביצוע עבירה של סרסרות למעשי זנות לפי סעיף 199 (א)(1)ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), סחר בבני אדם לפי סעיף 377 א (א)(5) לחוק, קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499 (א) לחוק, הבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיף 202 לחוק, והחזקת מקום לשם זנות לפי סעיף 200 לחוק העונשין.

נאשם 2 הורשע בעבירה של סיוע בסחר בבני אדם, לפי סעיף 377 א (א) (5) בצירוף סעיף 31 לחוק העונשין.

נאשם 1 עצור עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, החל מתאריך 22.5.2008.

נאשם 2 נעצר בתאריך 22.5.2008, ושוחרר בהוראת בית משפט זה, בתאריך 2.11.2008.

מטעם המאשימה, הוגשו כראיות לעונש, גליון ההרשעות של שני הנאשמים, גזר דין בתפ"ח 1130/06, 1135/06 של בית המשפט המחוזי באר שבע, לגבי שני הנאשמים (להלן: "התיק הקודם"), וגזר דין בת.פ. 5227/06 של בית משפט השלום באר שבע, לגבי נאשם 2 .

טיעוני המאשימה

נאשם 1

המאשימה טוענת, כי הנאשם 1, אשר הודה והורשע בעבירות של סחר בבני אדם למטרות זנות וסרסרות, מגלם בפעילותו בתחום זה, חולית שרשרת בעבירות הסחר בבני אדם, שעיקרן הבאת נשים ממדינות חבר העמים לישראל, למטרות זנות.

העבירות בהן הורשע הנאשם, בוצעו בשנת 2003 ובשנת 2005, שנים מספר לאחר שבשנת 2000 הוסיף המחוקק לחוק העונשין, את עבירת הסחר בבני אדם (כיום סעיף 377א לחוק), שעונשה המקסימלי הוא 16 שנות מאסר. העונש החמור שקבע המחוקק בעבירה זו, מגלם את סלידתה של החברה מהפיכתה של מדינת ישראל למדינת יעד לסחר בבני אדם, בעיקר למטרות זנות וסרסרות.

נאשם 2, אשר ביצע בצוותא חדא את המעשים ביחד עם הנאשם 1, ממחיש אף בהתנהגותו את העובדה שמדובר בהתארגנות, לצורך איתורן של נשים למטרות זנות, הבאתן לישראל והשמתן ב"מקומות עבודה סגורים" המיועדים לתכלית זו בלבד.

במקרה דנן, אין חולק כי המתלוננת ידעה את המטרה אשר לשמה הובאה לישראל. כמפורט בכתב האישום המתוקן, הנאשם 1 קשר קשר עם אשה המתגוררת ברוסיה, להבאת נשים לידי עיסוק בזנות לישראל. המתלוננת, עקב מצבה הכלכלי והנפשי הקשה, נאותה להצעה וטסה למצרים יחד עם אשה נוספת בשם אלמירה. בגבול עם מצרים נאספו השתיים על ידי רכב בו נהג הנאשם 2, כאשר בתוכו היה הנאשם 1, ומרגע הגיעה לאשדוד, החלה המתלוננת לעבוד בזנות, על פי הנחיותיו ודרישותיו של הנאשם 1. המתלוננת סיפקה שירותי זנות לכ- 8 לקוחות מידי יום, גבתה מכל אחד מהם 300 ש"ח ועשתה כן במשך שנה, עד שבתאריך 10.8.2006 חזרה לרוסיה.

במהלך תקופה זו, על פי המפורט בכתב האישום שבעובדותיו הודו הנאשמים, נדרשה המתלוננת להחזיר לנאשם סך של 5,000 $ עבור כל ההוצאות שהוציא לשם הבאתה לישראל. הובהר למתלוננת, שעד שהחוב לא יוחזר היא לא תקבל כסף, ולכן המתלוננת שינסה מותניה והשלימה את החזרת החוב לנאשם 1, תוך 8 ימי עבודה בלבד.

הנאשם המשיך לנצל את המתלוננת, העסיק אותה במשך שנה בזנות, ולא שילם את המגיע לה. בתצהיר קורבן, שהוגש כנספח לסיכומי ב"כ המאשימה, נאמר כי בחצי השנה הראשונה, מכל לקוח ששילם לה 300 ש"ח לשעה, קיבלה המתלוננת 50 ש"ח, ומכל לקוח ששילם לה 200 ש"ח קיבלה 20 ש"ח. לאחר חלוף כחצי שנה, קיבלה המתלוננת 60 ש"ח מהתשלום ששולם על ידי כל לקוח.

המתלוננת מלינה בתצהיר הקורבן שהוגש מטעמה, כי "יוצא שלמעשה אני קיבלתי הרבה פחות ממה שהובטח לי". לדבריה, נאלצה לשלם מכיסה עבור בדיקות רפואיות, ואף ביצעה שתי הפלות בעלות של 3,500 ש"ח כל אחת (סעיף 2 לתצהיר).

בתצהירה אין המתלוננת מפרטת את העובדה שצוינה בכתב האישום המתוקן, כי הנאשם 1 הסביר לה, שאסור לה לצאת מהדירה שלא בשעות העבודה, וכן אסור לה להביא לקוחות לדירה, כדי שלא ייוודע מקום מגוריה (סעיף 21 לכתב האישום). נראה כי עיקר מעייניה של המתלוננת, היו נתונים להפסד הכספי שנגרם לה, עקב התשלום הזעום ששולם לה על ידי הנאשם 1, ולכן טרחה לפרטו בפרוטרוט בתצהירה.

ב"כ המאשימה מדגישה את העובדה שהנאשם 1 גילה פעלתנות רבה בכל אחת מחוליות הסחר בנשים, הן בפן הבינלאומי והן בפן הישראלי. לדידה, עצם העובדה שהנאשמים הורשעו בתיק הקודם בעבירות שבוצעו לאחר העבירות נשוא התיק שבפני, מעצימה את חומרת מעשיהם, שנחשפו רק בשנת 2008, בשל נחישותה של משטרת ישראל למגר את תופעת הסחר בבני אדם.

ב"כ המאשימה סבורה, כי הצטברות מעשיו של הנאשם 1, מחייבת ענישה חמורה במיוחד, וזאת בשל חומרת העבירות בהן הורשע, סוג העבירות בהן מדובר, משך ביצוע העבירות, ועברו הפלילי של הנאשם 1. עבר פלילי זה מתבטא בהרשעתם של הנאשמים 1,2, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע לסחר בבני אדם, בפני הרכב בראשות כב' ס.הנשיא רות אבידע בתיק הקודם. במסגרת הסדר הטיעון שהושג בתיק הקודם, הושת על הנאשמים עונש מאסר של 15 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

יודגש, כי לנאשם 1, אשר עלה לישראל בשנת 1994, הרשעות נוספות, מעבר להרשעה הקודמת בדבר סיוע לסחר בבני אדם, בעבירות של אחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשירה, ושתי עבירות של גניבה.

נאשם 2

לגבי נאשם 2, טוענת ב"כ המאשימה, כי אמנם אין לגזור גזירה שווה בינו לבין נאשם 1, לאור חלקו הקטן במעשים המתוארים בכתב האישום, המתבטא בעובדה שמיוחסת לו רק עבירה של סיוע לסחר בבני אדם והבאת אדם לידי מעשה זנות.

יחד עם זאת נטען, כי הנאשם 2 היווה חוליה חשובה בשרשרת קיומה של מערכת הסחר בנשים, שהפעילו הנאשם 1 ואחרים כמותו, שכן תפקידו היה להבטיח הגעת "המשלוח" ליעדו, בתחומי המדינה.

לגבי הנאשם 2 נטען, כי שנה קודם לכן היה מעורב באותם מעשים בדיוק, כמתואר בכתב האישום ובגזר הדין בתיק הקודם. כמו כן, לנאשם 2, אשר עלה לישראל בשנת 1995, הרשעות נוספות, מעבר להרשעה הקודמת בעבירה של סיוע לסחר בבני אדם, בשתי עבירות של אחזקת סמים לצריכה עצמית, עבירות של קשר לעוון, וכניסה לישראל שלא כדין.

טיעוני ב"כ הנאשם 1