גז"ד למורשע בתקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו

1.         הנאשם הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

2.         בעובדות כתב האישום נטען, כי ביום 31/12/11, בשעה 23:10, עת פעלו כוחות משטרה לפיזור צעירים שהתקהלו באזור הכביש הראשי בשפרעם, החלה מהומה, במהלכה קפץ הנאשם על השוטר אמיר מרעי (להלן: "השוטר") מאחור וחנק אותו, כשהוא עושה כן בכדי להכשיל את השוטר בתפקידו. בנקודה זו יוער, כי בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשם עבירה חמורה יותר  (עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274 (1) לחוק העונשין), וכי כתב האישום תוקן באופן המקל עם הנאשם, שכן על פי כתב האישום המתוקן מיוחסת לנאשם עבירה של תקיפת שוטר מכוח סעיף 273 לחוק העונשין, שהינה עבירה מסוג עוון.

3.         מתסקיר שרות המבחן עולה, כי הנאשם הינו רווק בן 25, המתגורר בסמוך לבית הוריו ועובד החל מאוגוסט בחברה לעבודות עפר. עוד עולה מהתסקיר, כי הנאשם מכיר במיוחס לו בכתב האישום, אולם מכחיש מעורבות בתקיפת השוטר. לפיכך, בדיון היום נתבקש הנאשם להבהיר האם הינו עומד על הודאתו בעובדות כתב האישום והנאשם הבהיר באופן חד משמעי כי הוא מודה בעובדות כתב האישום ואף הביע חרטה בגין מעשיו. שרות המבחן התרשם, כי הנאשם הינו בחור נורמטיבי בכל מישורי החיים וכי העבירה נשוא כתב האישום מצויה בפער ביחס לאורח חייו של הנאשם ולהתנהלותו הנורמטיבית. עוד העריך שרות המבחן, כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה מצדו של הנאשם הינה נמוכה, מצויה ברמת חומרה נמוכה, כלשון התסקיר. עוד ציין שרות המבחן בתסקיר, כי הנאשם חש מצוקה נוכח חשיפתו לראשונה להליך משפטי  וכי ייתכן, כי מצוקה זו, הביאה לקושי של הנאשם לבטא בפני שרות המבחן אחריות למיוחס לו בכתב האישום. שרות המבחן המליץ בפני ביהמ"ש להטיל על הנאשם צו של"צ (שרות לתועלת הציבור) בהיקף של 180 שעות, זאת בצד רכיב של התחייבות כספית.

4.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש הדגישה את חומרת העבירה בה עסקינן על רקע העובדה כי היא מגלמת בחובה פגיעה כללית בשלטון החוק ובנציגיו ופגיעה אישית בשוטר. ב"כ המאשימה ביקשה  להחמיר בענישת הנאשם, במטרה להבהיר כי השוטרים אינם נשלחים לביצוע משימותיהם ללא הגנה ולהבהיר לציבור, כי יוחמר דינו של מי שיפגע בשוטרים.  ב"כ המאשימה הדגישה, נוכח מצוות תיקון 113 לחוק העונשין, כי הערכים החברתיים שנפגעו הם ביטחון השוטרים ובטחון האזרחים והחשיבות שבשמירה עליהם. ב"כ המאשימה טענה כי מתחם העונש ההולם נע בן 6 חודשים ל-18 חודשי מאסר בפועל ועתרה בנוסף להשתת מאסר על תנאי על הנאשם וכן קנס ופיצוי לטובת השוטר. ב"כ המאשימה הגישה פסיקה מטעמה (ת/1). דא עקא, שאין הנדון דומה לראייה. ודוק, אסופת הפסיקה הנ"ל כוללת בחובה פסק דין בע.פ. (מחוזי חיפה) 19786-12-10 וגזר דין בת.פ. 9750-06-09 (בימ"ש השלום בטבריה). הן פסק הדין והן גזר הדין הנ"ל עוסקים בנאשמים בעלי עבר פלילי, אשר לחובתם היה תלוי ועומד עונש של מאסר על תנאי בר הפעלה. זאת ועוד, בפסק הדין דובר הן בעבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו המצויה במדרג הגבוה מהמדרג בו מצויה העבירה שבפנינו (נשיכת השוטר בידו הימנית, אשר נחבל כתוצאה מכך)  והן בעבירה של איומים. גזר הדין הנ"ל דן לא רק בעבירה של תקיפת שוטרים בעת מילוי תפקידם כדין, כי אם בשתי  עבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית בהן הורשע הנאשם לאחר צירוף תיקים בגין העבירות הנ"ל. לפיכך, ברי כי אין להקיש מן הענישה שהושתה באסופת הפסיקה ת/1 למקרה שבפנינו.

5.         הסנגור ציין, בטיעוניו לעונש, כי מדובר בנאשם שנקלע באקראי לאירוע, שאז הבחין בשוטר אוחז בבן דודו, דבר שהביא לתגובתו האינסטינקטיבית והמצערת של הנאשם, אשר פעל בשבריר שניה עת קפץ על השוטר ואחזו בתנועת חניקה מאחור. הסנגור הדגיש, כי לשוטר לא נגרמה חבלה כלשהי. עוד הוסיף הסנגור וציין, כי הנאשם נעצר למשך יומיים בגין האירוע נשוא כתב האישום, דבר שהיה מאוד טראומתי מבחינתו וכן כי מאז האירוע חלפה תקופה של שנתיים, במהלכה מלוות את הנאשם תחושות קשות בשל מעורבותו באירוע - פחד נוכח ההליך הננקט נגדו וצער. הסנגור ביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בהודאתו בהזדמנות הראשונה והבהיר, כי שליחת הנאשם למאסר, אף בדרך של עבודות שרות, עלולה להביא לפיטוריו מעבודתו בחברה לעבודות עפר. הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שרות המבחן ולהשית על הנאשם, בנוסף לצו של"צ, עונש של מאסר על תנאי. הנאשם, בדבריו בפני ביהמ"ש, אמר כי הוא מצטער.

6.         תיקון מס' 113 מתווה את העיקרון המנחה כיום את ביהמ"ש בבואו לגזור דינו של נאשם, שהינו, לפי סעיף 40 ב לחוק העונשין, עיקרון ההלימה, לפיו צריך להתקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם לבין סוג ומידת העונש המוטל עליו. יחס זה מבטא, למעשה, את עיקרון הגמול (ראה ע.פ. 1523/10 פלוני נ' מדינת ישראל, 18/4/12, לא פורסם). סעיף 40 ג' לחוק העונשין קובע, כי על ביהמ"ש לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הנ"ל. לשם כך, יתחשב ביהמ"ש בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, הכלולות בסעיף 40 ט' לחוק העונשין.

7.         בתיק זה הערך החברתי הנפגע כתוצאה מביצוע העבירה על ידי הנאשם הינו בטחונם ושלומם של נציגי החוק, של השוטרים האמונים, מכוח תפקידם, על השמירה על הסדר החברתי ועל שלטון החוק, אשר ברי כי אף הוא נפגע כתוצאה מביצוע העבירה של תקיפת שוטר.

8.         במסגרת קביעת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יצוין, כי מדובר בעבירה של תקיפת שוטר המצויה במדרג הנמוך של העבירות מסוג זה. ודוק, לביצוע העבירה לא קדם תכנון, שכן הנאשם פעל באופן אינסטינקטיבי עת שהבחין בשוטר כשהוא אוחז בבן דודו, זאת כנטען על ידי הסנגור. עוד יצוין בנקודה זו, כי מדובר בתקיפה שנמשכה פרק זמן קצר מאוד וכי לשוטר לא נגרמה כל חבלה כתוצאה מתקיפתו על ידי הנאשם.

9.         עיון בגזרי דין שניתנו בגין העבירה בה עסקינן, בנסיבות הדומות לנסיבות ביצוע העבירה בתיק זה, מלמד בדבר הטלת עונשים בטווח שבין מאסר על תנאי לבין מס' חודשי מאסר בפועל, אם בדרך של עבודות שרות ואם מאחורי סורג ובריח. להמחשת הענישה המקלה שהושתה בגין ביצוע עבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו כדין, מכוח סעיף 273 לחוק העונשין, יצוין גזר הדין בת.פ. (קריות) 36612-04-10 מדינת ישראל נ' יעקב רבינו, אשר בו הוטל על נאשם שהורשע בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ואיומים עונש של מאסר על תנאי, בצד חתימה על התחייבות כספית (ניתן ביום 12/1/2011, פורסם בנבו). עוד יצוין בנקודה זו, גזר הדין שניתן בת.פ. 18128-09-10 (בימ"ש שלום בראשל"צ) מדינת ישראל נ' פנחס כהן, בו הושת על נאשם, אשר הורשע בגין העלבת עובד ציבור, תקיפת שוטר והתנגדות למעצר, עונש של מאסר על תנאי וכן רכיב ענישה נוסף של קנס כספי בסכום של 1,000 ש"ח.

10.        לפיכך, הנני בדעה כי מתחם הענישה ההולם בגין ביצוע העבירה של תקיפת שוטר במילוי תפקידו כדין, מכוח סעיף 273 לחוק העונשין , שהינה עבירה מסוג עוון בלבד, נע בין עונש של מאסר על תנאי לבין עונש של מאסר בפועל לתקופה של מס' חודשים, זאת כאשר עסקינן בנסיבות הדומות לנסיבותיו של תיק זה, שכן במקרה דנן עסקינן במדרג נמוך של עבירת התקיפה, בהעדר תכנון מוקדם ותוך פעולה רגעית ואינסטינקטיבית של הנאשם .

11.        במסגרת בחינת הנסיבות, אשר אינן קשורות לביצוע העבירה, כנדרש מכוח סעיף 40 יא לחוק העונשין, יצוין עברו הנקי ללא רבב של הנאשם, אשר הבהיר בישיבת היום כי הוא מצטער על מעשיו נשוא כתב האישום. זאת ועוד, תסקיר שרות המבחן מלמד באופן חד משמעי ומפורש, כי עסקינן בנאשם נורמטיבי לחלוטין, אשר זו לו מעידה חד פעמית. שרות המבחן התרשם בדבר רמת מסוכנות נמוכה בעניינו של הנאשם, היינו בדבר קיומו של סיכוי נמוך לכך שהנאשם ישוב ויפעל באופן דומה בעתיד.  לא זו אף זו, הנאשם היה עצור בגין העבירה נשוא כתב האישום במשך יומיים, דבר אשר הותיר את חותמו על הנאשם. הנאשם עובד לפרנסתו, מאז חודש אוגוסט, בחברה לעבודות עפר ושליחתו למאסר, אף בדרך של עבודות שרות, עלולה להביא לפיטוריו, כנטען על ידי הסנגור ולצירופו לשוק האבטלה, דבר שנוגד את אינטרס הציבור.

12.        לפיכך, ובתיתי את הדעת להודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה בעובדות כתב האישום המתוקן, באופן המקל עם הנאשם, הנני בדעה כי מן הראוי להטיל על הנאשם עונשים  של מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי לטובת השוטר, כל זאת בתוספת צו של"צ, אשר אם יופר ויופקע, יהא הנאשם צפוי לגזירת דינו מחדש בחומרה.

13.        סיכומו של דבר, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

למאסר על תנאי לתקופה של   6 חודשים למשך 3 שנים  והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה לפי סימן ג' לפרק ט' לחוק העונשין, התשל"ז-1977,   ויורשע בגינה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך   1,000  ש"ח או     10   ימי מאסר.

הקנס ישולם ב - 4    תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 250 ש"ח כל אחד, החל מיום 1/1/14.

בנוסף, הנני מורה לנאשם לפצות את השוטר, אמיר מרעי (עד התביעה מס' 7) , פיצוי בסכום של 1,500 ש"ח, אשר יופקד על ידי הנאשם עבור השוטר ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים בסך 300 ש"ח כל אחד, החל מיום 1/1/14 ואילך.

כמו כן, הנני מטילה על הנאשם צו של"צ בהיקף של 180 שעות, לפיו יבצע הנאשם את עבודות השל"צ במסגרת המתנ"ס בשפרעם בתפקידי אחזקה תחת פיקוח שירות המבחן.

הנאשם מוזהר בזה, כי במידה ולא יעמוד בתנאי צו השל"צ והצו יופקע, אזי יהיה צפוי הנאשם  לגזירת דינו מחדש.