הנאשם יחד עם מי שהיה נאשם 2, הצית דוכן מפעל הפיס שהיה בבעלותו של מר טל אברמוביץ, בראשון לציון.
חברו של הנאשם לכתב האישום נידון לעונש מאסר של 24 חודשים מיום מעצרו 11.11.04, עונש מאסר הכולל בתוכו מאסר על תנאי באורך של 9 חודשים.
עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, מתארות כלל פועלו בתיק זה. הנאשם פעל כשליחו של אחד בשם נתן גויטע להצתת דוכן מפעל הפיס של מי שהתחרה בעיסקו של נתן גויטע.
הנאשם פעם אחר פעם יצא בשליחות גויטע להצית את מקום עיסקו של "יריבו". הנאשם עשה תוך שהוא גורם נזק, שופך דלק ומצית.
הנאשם לא עשה כן בשל ריב או טינה שרחש למר אברמוביץ. הנאשם עשה כן על מנת לרצות את שולחו, ובד בבד, לשם קבלת תמורה כספית עבור הצתת אותו דוכן מפעל הפיס מסומן.
התובעת המלומדת, עו"ד שרון בן-צבי, עתרה לעונש מאסר לריצוי בפועל. התובעת ציינה נקודות חומרה בהתנהגותו ותמכה דבריה באסמכתאות שונות.
מנגד, עתרה הסניגורית המלומדת, עו"ד מיכל בכר, להשתת עונש מתון ביותר על הנאשם. הסניגורית המלומדת תארה מסלול מהמורות חייו של הנאשם מילדות ועד בגרות. הנאשם חווה טראומה זוועתית, כשאימו נהרגה לנגד עיניו, ומאז אותות הטראומה לא קהו והמה משליכים ומשפיעים על חייו. הסניגורית המלומדת נסמכה על מוצג ס/1 מיום 14.10.90. לגישת הסניגורית המלומדת ראוי הנאשם להזדמנות שתיתן לו אפשרות להשתלב ולהשתקם בחברה. לדידה, הנאשם נמצא בנקודת מפנה שראוי שתשמש מנוף לשיקומו.
תסקירי שירות המבחן מגוללים נסיבותיו האישיות של הנאשם. תסקיר שירות המבחן מיום 29.3.05 מתאר מהלך חייו ומבנה משפחתו. הנאשם נטל אחריות על פועלו, אך לא ידע להסביר הסיבה להסתבכותו. שירות המבחן ביקש דחיה ונענה בקשתו.
ביום 3.5.05 הוגש תסקיר משלים שנסמך על ממצאי איבחון הפסיכודיאגנוסטי של הנאשם. קצינת המבחן סבורה כי בעיתוי הנוכחי הנאשם מוכן לשתף פעולה ולנסות להתגייס לתהליך פסיכותרפיה, שיכול ויפחית הסיכון לביצוע עבירות נוספות המזיקות לזולת ולעצמו.
הנה נא צעיר, שיחד עם צעיר אחר, ביצע מעשי הצתה.
חברו של הנאשם לכתב האישום שודל על ידי הנאשם לבצע מעשה הצתה בודד.
הנאשם השתתף (בנוסף) בשלושה מקרי הצתה נוספים.
חלקו של הנאשם אינו דומה לחלקו של חברו. הנאשם הינו המפעיל של נאשם 2 והיוזם למעשה ההצתה.
עברו של הנאשם מכביד מזה של חברו.
הנאשם ביצע בחודש אוקטובר 2002 שורה ארוכה של עבירות פליליות יחד עם צעירים אחרים. אותם צעירים התפרצו לכלי רכב וגנבו מתוכם רכוש שונה.
בית המשפט שדן בעניינו הקל עמו הקלה מופלגת. בית משפט השלום (ת.פ. (ת"א) 2256/03) נתן משקל בכורה לטראומת הילדות שחווה הנאשם ולמרות שהנאשם היה ה"רוח החיה" בקבוצת הצעירים שביצעו את שרשרת מעשי הפריצה והחבלה, גזר עליו עונש הצופה פני העתיד, עונש מאסר על תנאי.