1. במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים, תוקן כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם והוא הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן והורשע בהתאם.
מכתב האישום עולה, כי במועד הרלבנטי לכתב האישום שימש הנאשם כסגן ראש העיר אילת, ממלא מקום ראש העיר אילת ויו"ר וועדת המשנה לתכנון ובניה באילת. כן, היה יו"ר קבוצת הכדורסל העירונית (הפועל אילת).
מעובדות האישום הראשון שבכתב האישום המתוקן אשר בעובדותיו הודה הנאשם, עולה, כי בשנת 1995 התקשרה חברת "דרך הערבה בע"מ", חברה שהוקמה בתאריך 24/7/95 למטרת השקעות נדל"ן, עם חברת "דולפינריום בע"מ", שהינה חברת בעל קרקע בחוף אלמוג באילת. עניינו של ההסכם שבין שתי החברות היה הקמת מרכז מסחרי ותיירותי על הקרקע השייכת לחב' דולפינריום בע"מ שבחוף אלמוג (להלן: "פרויקט דרך הערבה"). באותה עת, יעוד הקרקע איפשר בנייה לצורכי מסחר ותיירות בלבד, ולפיכך נבנה במקום מרכז מסחרי ותיירותי.
היזמים בפרוייקט דרך הערבה, היו יואב עזאני, מאיר כתב, יהודה כתב, ישראל הוכמן ויעקב יחזקאלי. היזמים הנ"ל פנו לרשויות התכנון בבקשה לשנות את יעוד הקרקע בדרך של הוספת יעוד מסוג מלונאות והוספת מספר קומות למבנה המסחרי הקיים, בהן ביקשו לבנות יחידות נופש.
בקשת היזמים לשינוי היעוד והוספת חדרי המלון לפרוייקט נקבעה לדיון בפני וועדת המשנה לתכנון ובניה אילת לתאריך 1/8/99 בשעות הערב.
באותה עת הגיע מאיר כתב לאילת על מנת להשתתף בדיון כנציג היזמים. עם הגיעו לאילת, פגש אותו פנחס דואני ז"ל, שהיה תושב אילת ועסק ביצוג אינטרסים של יזמים. דואני אמר למאיר כתב, כי בישיבת הועדה יוחלט על הקמת תת וועדה שתדון בעניינו והוסיף, כי יוכל, תמורת תשלום, לסייע ליזמים לקבל את האישור. דואני הציג עצמו כלפי היזמים כשותפו של הנאשם וכמי שפועל עמו בעצה אחת ויש ביכולתו לפעול עם הנאשם לטובת היזמים.
מאיר כתב פגש את הנאשם במסדרון, סמוך לפני הדיון בוועדה, ואמר לו "
יש מלא ערפדים שקפצו עלי" ושאל אותו לגבי מקצועיותו של דואני. הנאשם, שלא ידע על דברי דואני המפורטים לעיל, השיב למאיר כתב ש"
יעבוד עם דואני" או "
תלך עם דואני".
בתאריך 1/8/99 דנה וועדת המשנה לתכנון ובניה אילת, בראשותו של הנאשם, בבקשה לשינוי יעוד שהגישו יזמי פרוייקט "דרך הערבה". הנאשם הציע למנות תת וועדה, שתבדוק את הנתונים ותמליץ לועדת המשנה, ובעקבות הצעה זאת הוחלט, שהמלצות תת הוועדה יהיו מחייבות.
בתאריך 5/8/99 נערכה פגישה בין עזאני (שכאמור, היה אחד היזמים בפרוייקט) לבין הנאשם, לבקשתו של עזאני, במשרדי הנאשם בעיריית אילת. במהלך הפגישה, ובהמשך לשאלותיו של עזאני, סיפר הנאשם לעזאני, כי במהלך מערכת הבחירות של שנת 1998 נותרו חובות לרשימה, שתוקצבה במלמעלה ממיליון ש"ח, בסדר גודל של 250,000 ש"ח. עוד אמר הנאשם לעזאני, שכדי לא להכשיל את בקשת היזמים ולחלץ את הפרוייקט מקפאונו, הוא החליט להקים את תת הוועדה. עזאני שאל את הנאשם כיצד הוא יוכל לעזור, והנאשם השיב לו, כי יוכל לסייע במתן תרומה לרשימה. לאור כך, הסכימו המתלוננים להעביר כספים על פי המתווה שקבע דואני, כמפורט להלן:
בתאריך 17/8/99 נחתם הסכם למראית עין בין חברת "דרך הערבה בע"מ" וחברת "מרילנד דולפינריום בע"מ" לבין דואני וחב' "שבעת הדקלים בע"מ", לפיו יתן דואני, כביכול, שרותים לקידום בקשת היזמים, ובתמורה תשלם דרך הערבה סך של 50,000 דולר.
במעמד חתימת ההסכם שילמה חברת דרך הערבה סך של 20,286 ש"ח, שנפרע בתאריך 19/8/99.
בתאריך 27/8/99 ביקרה תת הוועדה ברשות הנאשם בפרוייקט והחליטה להמליץ על הפקדת התוכנית בכפוף להערות אגף ההנדסה.
בתאריך 2/9/99 עד 15/9/99 קיבל דואני סך של 82,520 ש"ח ב-3 תשלומים כנגד חשבוניות וקבלות שהוציא.
היות ובמעשיו אלה ביקש הנאשם, שהינו עובד ציבור, שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו בכך שביקש מעזאני לסייע במתן תרומה כספית לרשימה ובכך שביקש שיעבדו עם דואני בהליכי קבלת האישור, הוא הורשע בעבירת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין").
מעובדות האישום השני שבכתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם עולה, כי הנאשם, ביחד עם 9 אנשים נוספים, היה במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, חתום על ערבות אישית לחשבונות קבוצת הכדורסל הפועל אילת. חשבונות אלה התנהלו בבנק לאומי בע"מ, בבנק דיסקונט בע"מ ובבנק המזרחי המאוחד בע"מ באילת. כן, היה חתום הנאשם על ערבות אישית להלוואה שניתנה על ידי חברת תפעולים בע"מ.
עוד עולה, כי במהלך השנים 1997 עד 1998 הלווה הנאשם סכומי כסף לקבוצת הכדורסל, לצרכים שונים, שהסתכמו בכ-280,000 ש"ח, מתוכם 60,000 ש"ח נרשמו בספרי הקבוצה כהלוואה והיתרה לא נרשמה בספרים כלל.
הקבוצה, בשנות פעילותה הקודמות לפעילות הנאשם בה, צברה חובות כבדים, שגרמו לכך שבחודש דצמבר 1999 הייתה בסכנת פירוק, אם לא ימצא מקור מימון לכיסוי החובות. חובות הקבוצה הסתכמו אז, בחודש דצמבר 1998, בכ-4 מיליון ש"ח, מתוכם, כאמור, חוב של כ-282,000 ש"ח לנאשם.
הנאשם, אשר מונה ליו"ר הקבוצה בשנת 1996, ביודעו את מצבה הכלכלי של הקבוצה, על מנת למנוע את פירוקה ועל מנת להבטיח את יכולתו לגבות את חובה אליו, כמפורט לעיל, פנה לבנק הפועלים באילת על מנת שהבנק יתן לקבוצה הלוואה לכיסוי חובותיה.
היות והבנק התנה את מתן ההלוואה לקבוצה במתן ערבות של עיריית אילת לפרעון ההלוואה, ועל מנת לגרום לעירייה ליתן את הערבות הנ"ל, הוכן בתאריך 19/01/99, לבקשת הנאשם, מסמך המפרט את מצבה הכלכלי של הקבוצה ומצב חובותיה. במסמך לא צויינה העובדה, שהנאשם הוא נושה של הקבוצה.