ארבעת הנאשמים הודו בכתב אישום שתוקן, לאחר ניהול הוכחות.
על פי עובדות כתב האישום, כמפורט בפרטהאישום הראשון,הנאשם מס' 1 עוסק במכירת פירות וירקות באשקלון. נאשם מס' 4 עוזר לו בעבודתו. בתחילת שנת 2007 פנה נאשם 1, ליד קניון "לב בעיר", למתלונן, יעקובוב רוברט, העוסק במכירת ירקות ברחבי אשקלון, ואיים עליו כי "ייזין אותו, ויהרוג אותו ואת אלה העובדים איתו", וכן יפגע בקונים ממנו, אם ימשיך למכור ירקות בשכונה, וזאת כדי להניע את המתלונן להפסיק למכור ירקות. בעקבות האיום, המתלונן קיפל את דוכן הירקות, ועזב את המקום, נאשם 4 שהגיע למקום, וידא כי המתלונן עוזב את המקום.
ביום 13.7.2007, יום שישי בשבוע, עסק המתלונן במכירת ירקות ליד תחנת מוניות בעיר. נאשם 4 פנה למתלונן, והבהיר לו כי מכירת הירקות על ידי נאשם 1 נפגעת בימים ראשון ושני בשבוע, עקב מכירת הירקות על ידי המתלונן ביום שישי. הנאשם איים על המתלונן ואמר לו שאם נאשם 1 יגיע למקום, "הדבר לא יסתיים בטוב, וישרפו לך את האוטו", ואף דחף את המתלונן והורה לו לעזוב את המקום. נוכח האמור, עזב המתלונן את המקום.
נוכח אלה הורשעו נאשמים
1 ו-4 בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא, לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 (להלן: החוק), ונאשם 4 הורשע בנוסף, בעבירת תקיפה לפי סעיף 379 לחוק.
על פי האישום השני, ביום 15.8.2008, במסגרת פעילות סמוייה של המשטרה, הגיע סוכן משטרתי, נביה חנות, עם משאית עמוסה באבטיחים, ל"סופר חדד" בעיר, והציע את מרכולתו. לאחר זמן קצר הגיע למקום נאשם מס' 2, והחל לאיים על הסוכן, באמרו: "יא בן זונה, עדיף שתיקח את המשאית ותעוף מפה....אני יוריד לך את הראש אם תמכור פה, באשקלון, קח את המשאית ותעוף מפה...זה העיר שלי ואף אחד לא ימכור פה....אם אתה לא יוצא מאשקלון אתה מת". הסוכן סרב לעזוב את המקום, ואז חזר הנאשם ואיים על הסוכן כי יפגע בו, וכי "אנשים מתו בגלל זה". הנאשם 2 נכנס לרכבו מסוג קורולה, בעוד הסוכן עומד על הכביש צמוד לחזית הרכב; הנאשם נסע תוך הטיית הרכב ימינה, תוך סיבסוב הגלגלים במקום, ובעת שהתחיל הרכב בתנועה לעברו, קפץ הסוכן לצד. מעשים אלה נעשו כדי להניע את הסוכן להפסיק למכור אבטיחים בשוק.
מחשש להסלמת האירועים, עזב הסוכן את המקום בהוראת מפקדיו.
הנאשם
2 הורשע עקב האמור בעבירה של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.
על פי האישום השלישי, הגיע הסוכן לאיזור השוק באשקלון, ביום 20.8.2007, ולאחר מכן הגיע הנאשם 2 למקום ברכבו, וצפה מתוך הרכב בסוכן. מיד לאחר מכן שוחח נאשם 2 עם נאשם 1, ודיווח לו כי הסוכן הגיע לשוק. הנאשמים 1 ו- 2 קשרו קשר לתקוף את הסוכן, ונאשם 1 הורה לנאשם 2 להביא אנשים לתגבור, כדי לפגוע בסוכן. נאשם 3 פנה אותה עת לסוכן בדברי איום, ואמר לו כי "מי שייקנה, יזיינו את אמא שלו" וכי יש להם בלעדיות באשקלון, ו"אתה לא יכול להיכנס לאשקלון בכלל".
בעקבות האמור, הודו הנאשמים
1 ו-2 בקשירת קשר למעשה התקיפה, שהינה עבירת עוון, לפי סעיף 499 (א) (9) (2) לחוק, ונאשם
3 הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק.
הנאשמים היו נתונים במעצר בין 17.9.2007- 19.11.2007.
לנאשם 1,יליד 1971, נשוי ואב לארבעה, הרשעות קודמות בעבירות של העלבת עובד ציבור (שנת 2003), החזקת סם מסוכן (שנת 2000), וכן רישום ללא הרשעה, הנוגע לעבירת היזק לרכוש במזיד (שנת 1993), ושימוש בלתי חוקי בנשק, בגינו נדון בבית דין צבאי, בשנת 1992. הנאשם לא ריצה בעבר עונש מאסר ממשי.
הנאשם נפצע בעת שירותו הצבאי מפליטת כדור שפגע בבטנו. על פי מסמכים רפואיים (חלקיים) שהציגה ההגנה, מדובר בפציעה קשה, שבעקבותיה בוצעה כריתת כליה. לדברי ב"כ הנאשם הינו נכה בשיעור של 44 אחוזים, ומטופל על ידי משרד הביטחון, ואף נזקק לטיפול פסיכיאטרי.
על פי הבהרת ב"כ הנאשם, שהה הנאשם ב"מעצר בית", במשך כ- 18 חודשים, לאחר ששוחרר ממעצרו.
נאשם 2,יליד 1979. נעדר עבר פלילי. על פי תסקיר שירות המבחן עבד בעבר בחנות הירקות של נאשם 1. גדל אצל אימו, שעבדה בשווקים במכירת ירקות ופירות. בעקבות הליכי הדיון, עבר לעבוד בחברת רכב. הנאשם נשוי, ואב לפעוט. שירת שירות צבאי מלא, תחילה ביחידת הצנחנים, ולאחר מכן כעובד מנהלה. בטיעונים צויין כי השתתף במלחמת לבנון השניה, והוצג אות המלחמה שהוענק לנאשם.
על פי שרות המבחן, מנהל אורח חיים נורמטיבי, ומונע להשגים במישור הכלכלי. בשל פעילותו בשוק, סיגל נורמות התנהגות המאופיינות ב"כוחנות וגברתנות". הליכי המעצר והמשפט היוו עבורו אירועים מרתיעים. עוד ציין את הנטל הכלכלי שנפל על המשפחה, והסטיגמה המוטלת עליו, עקב מעורבות פלילית, לראשונה בחייו. עלה כי הנאשם מקבל אחריות מלאה ומביע חרטה, וציין בפני קצינת המבחן כי ביצע את המעשה על רקע ויכוחים על שטחי מסחר, וכי תגובותיו מאופיינות לשפה השגורה בשוק, ללא כוונת מימוש של האיומים שהושמעו.
שירות המבחן ממליץ על הטלת מאסר מותנה ושל"צ למשך 250 שעות, במסגרת מתנ"ס. נוכח תפקודו היציב של הנאשם, וההתרשמות ממעורבות חיובית בקבוצה של פיקוח מעצר, לא נמצא מקום להמלצה על התערבות טיפולית נוספת.
נאשם 3, יליד 1962. לנאשם עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש, סמים, ואלימות. היה בעבר בטיפולי גמילה, שלא התמיד בהם, ככל הנראה. על פי התסקיר, הוא מובטל כיום. הועסק בעבר בשוק העירוני. צויינו נסיבות אישיות ומשפחתיות, הגורמות לנאשם מפח נפש קשה. המלצת שירות המבחן לשלב את הנאשם בטיפול גמילה.
נאשם 4, יליד 1953. לחובתו הרשעות בעבירות תקיפה (1994; 1999). גרוש ואב לשלושה, אחת מהם קטינה, בת 6 שנים. סובל מבעיות רפואיות, של חסימת עורקים ברגליים, ולחץ דם גבוה. הוצגו מסמכים רפואיים מהם עולה כי הוא מתקשה בהליכה. בשל בעיותיו אלה אינו עובד, ולפרקים הוא מסייע בחנות הירקות. הנאשם היה נתון במסגרת פיקוח מעצר, בעת שהייתו במעצר בית. ההתרשמות הינה כי מדובר באדם בעל מערכת ערכים נורמטיבית, הממוקד בתחושות קורבניות, נוכח ההליכים הננקטים. הנאשם מציין כי פנה אל המתלונן בדרך מאיימת, ואף דחף אותו, אולם לא התכוון לממש איומים או להרע למתלונן. המלצת שירות המבחן הינה להותיר את הנאשם בפיקוח שירות המבחן לתקופה של חצי שנה, ולהטיל מאסר מותנה. שירות המבחן ממליץ להימנע מהטלת מאסר בדרך של עבודות שירות, או של"צ, נוכח המגבלות הרפואיות שתוארו.
התביעה דורשת להטיל על נאשמים 1 ו-2, עונשי מאסר ממשי ומותנה. בעניינו של נ' 1 אף התבקשה הטלת פיצויים לטובת המתלונן. צויין כי העבירות בהן היה מעורב נאשם 1, בוצעו על רקע עיסוקו במכירת ירקות, וכי הנאשם היה מעורב בשני אירועים שנועדו להניא אחרים ממכירת ירקות, וכי גם נאשם 2 היה מעורב באירועים של סחיטה באיומים, וקשר לתקיפת הסוכן המשטרתי. צויין הצורך הכללי להרתעה בגין עבירות בעלות אופי דומה, כעולה מפסיקת בית המשפט העליון. בעניין זה, מבקשת התביעה להסתמך על דבריו של בית המשפט העליון במסגרת רע"פ 1729/07, (ניתן על ידי כב' השופט ג'ובראן ביום 7.6.20079), שבו צויין הצורך ליתן משקל ממשי לצורכי הענישה בעבירות סחיטה באיומים. התביעה עותרת להטיל גם על נאשם מס' 4 מאסר בפועל נוכח חלקו במעשה העבירה. התביעה אינה מתנגדת כי המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות, אם הנאשם יימצא מתאים לכך על ידי הממונה על עבודות השירות.