כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין ביצוע סטייה שלא בבטחה ונהיגה בקלות ראש תוך גרם חבלה של ממש, עבירות בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 וסעיף 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א -1961, בקשר עם סעיף 38 לפקודה.
הטענה העובדתית הייתה כי ביום 11.6.07 שעה 08:30 בבוקר ,נהג הנאשם בכביש 20 לכיוון צפון והתקרב למחלף שבעת הכוכבים. אותה שעה רכב על קטנוע נידם אליעזר בכיוון נסיעת הנאשם ומימינו. הנאשם נהג בקלות ראש בכך שלא נתן תשומת לב מספקת לדרך, סטה ימינה מכיוון נסיעתו בכוונה לעצור על אי התנועה, לא אפשר לקטנוע את המשך הנסיעה בבטחה, חסם דרכו ושני כלי הרכב התנגשו.
כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב הקטנוע חבלות קשות שכללו: פריקה אחורית של ראש הפמור משמאל עם שבר של אצטבולום, לצרציה בכבד, שבר בלסת תחתונה, דמם תוך מוחי, וקרע בלשון שעבר תפירה. הוא הונשם במשך 3 ימים ואושפז בטיפול נמרץ כירורגי למשך 3 שבועות שלאחריהם הועבר להמשך טיפול במחלקה הכירורגית ונדרש לשיקום קוגנטיבי ואורטופדי.
לפי הממצאים בהכרעת הדין הנאשם נסע בנתיב השמאלי בכביש בינעירוני, סטה לעבר הנתיב הימני והמשיך בסטייה אלכסונית חדה לעבר אי התנועה, כשזו בוצעה לקראת סופו של אי התנועה המשורטט על הכביש. הנאשם הבחין לראשונה ברוכב הקטנוע רק שעה שחלקו הקדמי של הרכב היה כבר על אי התנועה. בוחן התנועה הסביר כי בשעת התאונה רוכב הקטנוע נסע בנתיב הימני. היות והרכב היה בסטייה חדה ימינה ניפץ ראשו של רוכב הקטנוע את השמשה הקדמית ימנית של הרכב. או אז הקטנוע ורוכבו נפלו ונגררו על הכביש מרחק של 6.90 מטר ולאחריו ניתק הקטנוע מהרכב והועף ימינה.
בעדותו טען הנאשם כי התכוון לנסוע לקיסריה. במהלך הנסיעה הוא קיבל מספר שיחות טלפון ממקום עבודתו ונזכר כי עליו לאסוף אדם כלשהו מהרצליה. לפיכך התכוון לעלות על אי התנועה על מנת לשוחח בטלפון, היות ואותה עת לא הותקנה דיבורית ברכבו.
רוכב הקטנוע נפצע קשה וסבל מחבלה רב מערכתית, כולל חבלת ראש קשה, שבר בלסת, קרע בלשון, שבר באגן, שבר במפרק הירך וקרע בכבד. על פי החלטת הועדה הרפואית של ביטוח לאומי הוכרה לרוכב הקטנוע נכות זמנית של 100% עד ליום 30.6.09, היינו למשך שנתיים לאחר התאונה. רוכב הקטנוע העיד בפניי לראשונה ביום 4.2.09 בעדותו אז ניכרה באופן משמעותי החבלה הקשה שסבל. הוא דיבר באופן משובש ובלתי ברור, התקשה לשלוף מידע מהזיכרון ובחלק מעדותו היה חסר שקט וחסר ביטחון.
וכך העיד באותו מועד:
"הגבר הזה הרס לי את החיים, כיום אני נכה 100%. אני בן 30 הייתי כדורגלן כל החיים. היום נפגמו לי חיי, הראש לא מתפקד כמו שהיה לי, אומרים שזכרוני זה לא זיכרון ואני חוזר הרבה פעמים על אותו דבר. אם אני הולך 10 דקות ללא קביים אני מועד. גילו לי לפני שבועיים שאני אמור לעבור עוד ניתוח להוצאת הקיבועים בלסת עקב השבר בלסת וישימו לי שתלים. יש לי שטף דם במוח. הייתי 7 חודשים בבית חולים לוינשטיין במחלקת נפגעי ראש בשיקום".
רוכב הקטנוע העיד שוב ביום 24.10.11 במסגרת הטיעונים לעונש. ניתן היה להתרשם כי חל שיפור ניכר במצבו. הוא חזר לתפקד ועובד בעבודה מסודרת, אך טען כי הוא עדיין סובל מבעיות דיבור וזיכרון ומחוסר בטחון שנובע מקשייו אלה.
הנאשם בן 44, מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1990 ולחובתו 29 הרשעות קודמות בתעבורה, לרבות שימוש בטלפון נייד, מהירות, אי ציות לתמרור ד-14, אי ציות לתמרור עצור, עצירת רכב במעבר חצייה, עצירת רכב בתחנת אוטובוס ועוד. אין לנאשם עבר פלילי.
התביעה עתרה כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר בפועל, פסילה ארוכה למשך שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס ופיצויי לנפגע.
ההגנה מצידה טענה כי העבירה העיקרית בה הואשם הנאשם היא ביצוע סטייה שלא בבטחה, כשזו כשלעצמה אינה עבירה המנויה בתוספות לפקודת התעבורה. נטען עוד כי חומרת הפציעה שנגרמה לרוכב הקטנוע היא מקרית ואין בה כדי ללמד כי הנאשם התרשל באופן חמור. ההגנה הוסיפה כי הנאשם נורמטיבי, שירת בצבא וכיום הוא נשוי, אב לשני ילדים ועובד בשתי עבודות לצורך פרנסת משפחתו, לרבות חלוקת עיתונים בשעות הבוקר המוקדמות.
לפיכך, עתרה ההגנה כי בית המשפט יטיל על הנאשם פסילה לא ארוכה, מאסר מותנה ושירות לתועלת הציבור.
נוכח עתירת התביעה למאסר הפניתי את הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן. מהתסקיר עלה כי הנאשם עובד כמנהל אחזקה. בשנת 2009 במהלך עבודתו הוא נפגע ברגלו והוכרה לו נכות קבועה בשיעור של 10% על ידי המוסד לביטוח לאומי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה לבחון לעומק את דפוסיו כנהג, הן בנוגע לעבירה הנוכחית והן בנוגע לכלל עבירותיו בתחום התעבורה, אך המליץ כי בית המשפט יטיל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות על מנת שלא לדרדר את מצבו ומצב משפחתו.
נוכח המלצת שירות המבחן, התבקש הממונה על עבודות שירות להגיש חוות דעת מטעמו. מחוות הדעת שהוגשה לאחר הדיון שהתקיים ביום 24.10.11, עולה כי הנאשם הגיש לממונה חוות דעת רפואית מעודכנת לפיה אין הוא כשיר לבצע עבודות שירות עקב בעיות אורטופדיות.
במקרה דנן מדובר ברשלנות חמורה שתוצאותיה היו חבלה קשה ביותר. אדם צעיר נפגע פגיעה רב מערכתית ועבר תהליך שיקום ארוך וכאוב.
הנאשם סטה ימינה באופן נמהר ורשלני מבלי שוידא כי אין בסטייתו כדי לסכן עוברי דרך. הוא לא התיישר בנתיב הנסיעה הימני אלא המשיך וסטה באופן אלכסוני לעבר אי התנועה, שהסטייה בוצעה לקראת סיומו של אי התנועה המשורטט על הכביש.
סטייה זו חסמה כליל את נתיב הנסיעה של רוכב הקטנוע וגרמה לאירוע התאונה. אין מדובר במי שסטה מנתיב נסיעה אחד למשנהו, אלא במי שמלכתחילה הפעיל שיקול דעת לקוי וביצע במודע עבירת תנועה משהתכוון לעצור על אי תנועה המצוי בדרך בינעירונית על מנת לשוחח בטלפון הנייד.
יובהר כי אחריותו של הנאשם לאירוע התאונה עולה עוד מההודעה שמסר בסמוך לתאונה, אך הנאשם לא הודה ובחר לנהל הליך הוכחות עד תומו. חלוף הזמן נובע ברובו מבקשות דחייה מטעם ההגנה, לרבות נוכח הצהרתה כי תביא חוות דעת מומחה מטעמה. חוות דעת כאמור לא הוגשה גם לאחר שחלפו חודשים ארוכים. אינני סבורה כי בנסיבות אלה יש יסוד לטענת ההגנה כי יש ליתן משקל לחלוף הזמן. יש להביא בחשבון גם כי עברו התעבורתי של הנאשם אינו תקין.
על יסוד דברים אלה, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: