גזר דין בתיק ת"פ 2220-10-09

במסגרת תיק פלילי 220-10-09 בית משפט השלום נתניה הורשעו נאשמת 1 - חברת שיווק ישיר בשרון ונאשם 2 - שלמה זיתוני ב-8 עבירות של אי הגשת דוחות במועד - עבירות לפי סעיף 117 (א)(6) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 ביחד עם סעיף 67 לחוק ובקשר עם תקנות 20,23 לתקנות מס ערך מוסף, תשל"ו - 1967.
במסגרת תיק פלילי  33821-03-10 בית משפט השלום בחדרה הורשעו נאשמת 1 - שיווק ישיר בשרון בע"מ ונאשם 2 שלמה זיתוני בעבירה שעניינה אי הגשת דוח במועד , עבירה לפי סעיף  216(ב) ובעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961 (להלן :"הפקודה..

במסגרת תיק פלילי 25436-08-10 בית משפט השלום בחדרה הורשעו נאשמת 1 - דפוס רוטציה נתניה בע"מ ונאשם 2 שלמה זיתוני בעבירה שעניינה אי הגשת דו"ח במועד - עבירה לפי סעיף 216(4) וסעיף 224א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א - 1961.

ב"כ המאשימה עו"ד גלאור המייצגת את מדינת ישראל בתיקי מס הכנסה -  בת.פ. 33821-03-10 ות.פ. 25436-08-10 - בטיעוניה לעונש ציינה הדברים הבאים :"לנאשם 2 שלמה זיתוני שתי הרשעות קודמות בגין עבירות מס הכנסה הראשונה ת.פ. 7978/99 מיום 22.10.01 בגין עבירות לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה השניה בת.פ. 4301/03 מיום 23.1.07 בימ"ש שלום תל אביב בגין עבירות לפי סעיפים 216 (4), 224 א לפקודת מס הכנסה בה הוטלו בין היתר 4 חודשי מאסר על תנאי ל- 3 שנים מגישה את ההרשעה בת.פ. 4301/03 - מוגש ומסומן ת/1 בו מוזכרת גם ההרשעה בת.פ. 7978/99 מיום 22.10.01. כמו כן לחובתו הרשעה קודמת בתיק מע"מ 12820/00 מיום 23.11.06 והרשעות בעבירות שאינן עבירות מס מגישה רישום פלילי בו מצוינות בין היתר שלוש הרשעות בגין עבירות מס הכנסה ומע"מ - מוגש ומסומן ת/2.
בתיקי מס הכנסה 33821-03-10 ו- 25436-08-10 הורשעו הנאשמים בגין אי הגשת מאזן חברת שיווק ישיר בשרון בע"מ לשנת 2007 ואי הגשת מאזן חברה דפוס רוטציה נתניה בע"מ לשנת המס 2008 עבירות בניגוד לסעיפים 216 (4) ו- 224 א לפקודת מס הכנסה. מחדלים אלה הוסרו בחלקם מאזן חברת שיווק ישיר בשרון בע " מ לשנת 2007 טרם הוגש, מאזן חברת דפוס רוטציה נתניה בע "מ לשנת 2008 הוגש. לשתי החברות מחזורי מע " מ גבוהים בשנים הרלבנטיות. לחברת שיווק ישיר בשרון בע"מ מחזור שלמעלה מ- 5 מיליון שקל ולחברת דפוס רוטציה בע " מ מחזור של מעל ל- 4 מיליון ש"ח. אין חולק כי העבירות נשוא שני כתבי האישום הנוכחיים בוצעו במהלך תקופת התנאי. סעיף 52 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 אינו מותיר ברירה בפני בית המשפט ומחייבו להפעיל עונש מאסר על תנאי כאשר הורשע נאשם ביותר מעבירה אחת מסוג העבירות המנויות בגזר הדין המתנה. לא אחת נקבע כי הפעלת עונש מאסר על תנאי הינה תוצאה רגילה של הרשעה בעבירה נוספת שנעברה בתקופת התנאי. הארכת תקופת התנאי היא צעד חריג ותעשה רק שבית המשפט משוכנע כי לא יהיה זה צודק להפעיל את עונש המאסר על תנאי. כמו כן ניתן לעשות זאת רק בשל עבירה נוספת אחת. עוד נקבע כי במקרים כגון זה מדובר ברצף של עבירות שאין לראותן כעבירה אחת ולפיכך לא ניתן להאריך את עונש המאסר על תנאי. מפנה לבר"ע 717/85 סמי קונפורטי נ' מדינת ישראל בו נקבע כי יש לראות כי בהימנעות בהגשת מספר דוחות תקופתיים מספר אירועים ה מרוחקים זה מזה אשר אינם מהווים עבירה נוספת אחת אלא מספר עבירות נמשכות שמועד ביצוען שונה זה מזה. מפנה לעפ"ג 51893-03-11 שנדלהיים נ' מדינת ישראל ומפנה לעפ"ג 60734-01-12 עזרא נ' מדינת ישראל.
בענייננו מדובר בהגשת שני מאזנים לשנים שונות ובחברות שונות. לאור האמור לעיל, המאשימה סבורה כי אין מנוס מלהפעיל את עונש המאסר על תנאי שהוטל על הנאשם 2 במסגרת ת.פ. 4301/03 בנוסף נבקש להטיל עליו 3 חודשי מאסר נוספים שירוצו במצטבר כלומר שירוצה עונש מאסר בפועל ולא בעבודות שירות. כמו כן מבקשת להטיל עונש המאסר על תנאי ממושך וקנס כספי גבוה ומרתיע שישקפו את חומרת העבירות, העובדה שהמחדלים לא הוסרו במלואם, מחזורי המע"מ הגבוהים בשנים הרלבנטיות ועברו של נאשם 2 שלא הרתיע אותו מלשוב ולעבור שוב את העבירות בגינן הורשע בעבר. לנאשמות אשר אינן פעילות מבקשת להטיל קנס כספי לפי שיקול דעת בית המשפט. מגישה מסמכים המעידים על מחזורי המע"מ הגבוהים בשנים הרלבנטיות לכתב האישום - מוגשים יחד ומסומנים ת/3".

ב"כ המאשימה מר אילני המייצג את המאשימה מדינת ישראל בתיק מע"מ ת.פ. 2220-10-09 בטיעוניו לעונש ציין הדברים הבאים :"ככל שנוגע לאישומים שבתיק מע"מ 2220-10-09 המחדלים לא הוסרו במלואם. הנתונים שישנם בידינו אינם מלאים יחד עם זאת מהמעט שיש מדובר על מס של כ- 100,000 ש"ח. מדובר בדוחות מלפני 4.5 שנים שלא הוגשו. המחדלים לא הוסרו. מצטרף לכל טענות ב"כ המאשימה עו"ד גילאור בתיקי מס הכנסה כפי שפורטו בפרו' לעיל. זה לא המקרה שבו בית המשפט יורה שעונש מאסר בפועל שיוטל על הנאשם לפי בקשתנו ירוצה בעבודות שירות. התביעה מבקשת לכן להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי לתקופה ארוכה, קנס כספי שיהלום את חומרת העבירות. נאשמת 1 איננה פעילה".

ב"כ נאשם 2 עתרה להקלה בעונשו של נאשם 2 בציינה הדברים הבאים : " בתיק זה מדובר על איחוד של שלושה כתבי אישום בנושאי מע"מ ומס הכנסה כפי שמפורטים בפרו' הדיון מהיום. למעשה מחצית או יותר מהמחדלים נשוא כתבי האישום הוסרו כפי שפורט בטיעוני נציגי המאשימה. נזק ממשי לקופת המדינה לא נגרם, הנאשם היה כבול ולא יכול היה להגיש את הדוח למס הכנסה כפי שאפרט למה הוא ת.פ. 3382-03-10. ראשית לענין ת.פ. 2220-10-09 עבירות על חוק מע"מ אני מציינת כדלקמן, לגבי אישום 3 (א) המחדל הוסר במלואו לענין דוחות אוגוסט 08 וינואר 09. אישום 3 (ב) הדוחות של 02/08 ו- 04/08 הוגשו אך השיקים שצורפו לדוחות בסכום של כ- 34,000 ש"ח לא כובדו לאור מצבה של החברה שנכנסה לפירוק על ידי עובדיה. אי הסרת המחדלים נובעת ממצבה הכלכלי הקשה של נאשמת 1. בעבר היתה לנאשם 2 חברה בשם דפוס כרמל בע"מ. בשנת 2000 אדם בשם אלון אלרואי קנה את החברה והפך את שמה לחברת שיווק ישיר בשרון בע"מ. נאשם 2 המשיך לעבוד בחברה זו בתור מנהל עבודה שכיר במשך כ- 8 שנים ברציפות. בשלב מסוים אלון אלרואי מכר את החברה שלו לאסי אבוטבול לאחר 4 חודשים הוא נעצר על ידי המשטרה החברה באותה תקופה היתה בחובות עצומים לטענת הנאשם בסכום של כ- 14 מיליון ש"ח המשטרה תפסה את כל החומר החשבונאי שהיה לחברה כולל סכום של כ- 400,000 ש"ח במזומן. הנאשם שהאמין בחברה וקיווה להחיות אותה למעשה הפך לבעליה ב- 13.5.07 מגישה מסמך מרשם החברות - מסומן נ/1, אי הסרת המחדל הנוגעת לת.פ. 33821-03-10 גם אם הנאשם רצה להגיש את הדוח של נאשמת 1 לענין שנת 2007 הרי הוא נכנס לנעליה של החברה כבעל מניות ומנהל רק באמצע מאי 2007 וכל ניסיונותיו להשיג את החומר החשבונאי מינואר 2007 ולהמשך לא צלחו כי החומר תפוס היה בידי המשטרה שסרבה לתת לו. הנאשם פנה אין ספור פעמים לרואה החשבון והדבר לא עלה בידו, לכן היה מנוע מלעשות כן והדוח לא הוגש. לגבי ת.פ. 25436-08-10 המחדל הוסר במלואו.
לענין תיק מע"מ 2220-10-09 למעשה לא נגרם שום נזק לאוצר המדינה להיפך ניתן לראות את אישום 3 (ב) כהסרת מחדל זאת יודעים ברשויות מע"מ לחברת שיווק ישיר שהיא נאשמת 1 היה לקוח גדול בשם פרסומי פסגה קול השרון בע"מ שהיתה חייבת לנאשמת 1 סכום של כ- 870,000 ש"ח בשיקים אשר חזרו מבלי שנפרעו, הנאשם פנה לרשויות מע"מ לאחר שכבר שילם את המע"מ על העבודה להחזר אבל מאחר ולא היה בידיו להציג את החומר החשבונאי כי נאשמת 1 נכנסה לפירוק מרצון על ידי עובדיה כל החומר היה בפני המפרק - מגישה מסמך מסומן נ/2 והוא לא יכול היה להציג את החומר החשבונאי ואם היה יכול לעשות כן היה מגיע לו החזר של כ- 100,000 ש"ח  שלמעשה לא נגרם לקופת אוצר המדינה ואי כיבוד השיקים בסכום של כ- 35,000 ש"ח.
למעשה החברות נשוא כתבי האישום אינן פעילות, הנאשם לא עבד משך כ- 3 שנים, הנאשם נכה צה"ל נפצע במלחמת ההתשה מגישה את המסמך - מסומן נ/3, בעל נכות של 20% לצמיתות ומקבל קצבה של כ- 800 ש"ח לחודש ממשרד הביטחון. בנוסף הנאשם בן למשפחה שכולה - מוגש מסמך נ/4, אחיו חיים זיתוני ז"ל נפל במלחמת יום כיפור. בחודשים האחרונים החל הנאשם לעבוד בחברה בחולון מגישה תלוש שכר - מוגש ומסומן נ/5, הנאשם נשוי ואב ל- 4 ילדים בגירים, אשתו עובדת במשרד הבריאות מגישה תלוש שכר - מסומן נ/6 משלם דמי שכירות כ- 4500 ש"ח לחודש - מגישה את חוזה השכירות מסומן נ/7, לנאשם חובות עצומים מגישה תדפיס רשימת תיק לחייב - מוגש ומסומן נ/8 , הנאשם חולה סכרת ולא צעיר, אין לו רכוש ואין לו חשבון בנק, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום, חסך זמן שיפוטי. הנאשם מתחרט ומצר על מעשיו. לנאשם מאסר על תנאי חב הפעלה של 4 חודשים והפסיקה אכן ברורה בענין זה כפי שציינה התובעת למרות זאת לבית המשפט הנכבד יש שיקול דעת מן הראוי לאור העובדה שמחד מרבית המחדלים הוסרו ומה שלא הוסר כפי שהובהר לבית המשפט לא היה בידיו גם אם הוא רצה להסיר את המחדל היה מנוע לאור תפיסת החומר על ידי המשטרה לאור פירוק החברה על ידי עובדיה ובתיק מע"מ מגיע לו החזר שעולה הרבה על חובותיו. מבקשת לכן שכל עונש מאסר שיוטל על הנאשם יהיה בחופף לעונש המאסר על תנאי שהינו חב הפעלה לענין זה מפנה לת.פ. 15268-11-09 מדינת ישראל נ' רהיטי הדס ואח' במקרה זה שהוא למעשה מאוד דומה למקרה הנוכחי בית המשפט קבע שיש טעמים ראויים להפעלת עונש בחופף ובית המשפט בפסק דין זה התייחס לקנס וקבע שיש מקום להתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם. אני מבקשת להפנות לע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל בית המשפט העליון קבע את עקרון האינדיבידואליזציה של הנאשם ונקבע בבית המשפט כי גובר הצורך בענישה אינדיבידואלית על כל שיקולי הענישה האחרים ובית המשפט נותן לעקרון זה משקל מכריע בגזר הדין. ראוי לזכור שלאור מצבו הכלכלי והבריאותי וגילו של הנאשם , הנאשם לא יוכל לפתוח חברה חדשה ולכן לא יתחיל בפעילות עסקית שכזאת. לענין הקנס מפנה לע"פ 8573/96 שם נקבע כי בית המשפט צריך לגזור קנס לפי יכולתו בפועל של נאשם, קנס גבוה לנאשם כזה משמעו מאסר מאחורי סורג ובריח והוא לא יביא כל תועלת. מבקשת לכן להקל בעונשו של הנאשם ככל שניתן ושכל עונש מאסר בפועל ירוצה בעבודות שירות ושהמאסר על תנאי חב ההפעלה יופעל בחופף לכל עונש מאסר אחר שיוטל על הנאשם. מבקשת שתוטל על הנאשם התחייבות שלא יחזור ויבצע אותן עבירות וכן שהקנס שיהיה סימלי הן לחברות הנאשמות שאינן פעילות והן לנאשם וכל קנס שיחולק לתשלומים".

נאשם 2 טען להקלה בעונשו ובעונשן של החברות הנאשמות בכתבי האישום בציינו הדברים הבאים: "אני חוזר על כל הטיעונים שהעלתה בא כוחי בטיעוניה לעונש כפי שפורטו לעיל. אני מביע צער וחרטה על כל מה שקרה ומבקש להקל בעונש ככל שניתן ולבצע עונש מאסר שיוטל עליו בעבודות שירות. אני נקלעתי למצב הזה כפי שפורט על ידי בא כוחי ובכך וודאי נענשתי אני והחברות".

העבירות שעבר כל אחד מהנאשמים הינן עבירות חמורות.
נפסק לא אחת כי יש להתייחס בחומרה יתירה לעבירות בניגוד לדיני המיסים שכן המניע לעבירות אלו הוא הרצון להפיק רווחים וראוי הוא כי מי שהורשע בעבירות אלו יוטל עליו עונש של מאסר בפועל וגם קנס משמעותי.
לעניין מדיניות הענישה בעבירות מס כבר נאמר פעמים רבות כי אין בין גוזל כספי הציבור לגוזל כספי הפרט ולא כלום. אלה גם אלה חטאם רב הוא, ואלה גם אלה ראויים בנסיבות המתאימות למיצוי הדין הן בעונשי מאסר ממשיים והן קנסות כספיים משמעותיים.
לא בכדי צוין בפסיקה כי ההיבט המרכזי החייב להנחות את בית המשפט הוא ההיבט הציבורי. היבט זה מכריע כל היבט אישי שראוי להישקל לטובת הנאשמים, אף שאין להתעלם מאלו לחלוטין.

במסגרת הטיעונים לעונש טענה ב"כ נאשם 2 כי במסגרת ת.פ. 2220-10-09 בית משפט השלום בנתניה הוסרו חלק מהמחדלים נשוא כתב האישום ואלה שלא הוסרו נבעו ממצבה הכלכלי הקשה של נאשמת 1.
באשר לת.פ. 33821-03-10 בית משפט השלום בחדרה  המחדל לא הוסר למרות ניסיונות חוזרים של נאשם 2 לפעול להסרת המחדל.  בת.פ. 25436-08-10 בית משפט השלום בחדרה הוסר המחדל במלואו.