מבוא
1. במהלך שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסדר טיעון- שלא כולל הסכמה לעניין העונש, הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המתוארות בכתב האישום המתוקן (אשר סומן באות א): עבירה של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן-החוק), עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 ו-333 לחוק ועבירה של ניסיון לשיבוש מהלכי משפט לפי סעיפים 244 ו-25 לחוק.
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בתאריך 23.12.2009 חגגו המנוחה (חפיזה חוג'יראת ז"ל ילידת 1960) ובני משפחתה בביתם אשר ברחוב קיבוץ גלויות בחיפה את יום הולדתם של בתה תמרה ובנה קמר. הנאשם ושני חבריו עלאא ונימר שהם חבריו של קמר הצטרפו לחגיגת ימי ההולדת. סמוך לשעה 2:30 של 24.12.2009 ביקשה המנוחה מהנאשם וחבריו לעזוב את הדירה, בדרכם לרכב התפתח ויכוח קולני בין הנאשם לבין אחת השכנות המתגוררת מעל דירת המנוחה שביקשה מהנאשם וחבריו להפסיק להרעיש, המנוחה וקמר שמעו את הנאשם מקלל את השכנה וביקשו ממנו לעזוב את המקום. הנאשם וחבריו עזבו את המקום, אך לאחר זמן קצר חזר הנאשם לחצר הבית כשבידו סכין אותה נטל קודם מביתו של קמר והמשיך לצעוק ולקלל. בשלב זה ירד קמר לחצר כשברשותו סכין, אחר כך ירדה גם המנוחה לחצר. הנאשם רץ לעבר קמר ודקר אותו באמצעות הסכין דקירה אחת בגבו וכשהניף את ידו כדי לדקור את קמר שוב, ניסה קמר להגן על עצמו ועקב כך נגרמו לו שני פצעי חתך ביד ימין. המנוחה שראתה את בנה נדקר התקרבה אל הנאשם וצעקה עליו ובתגובה דקר הנאשם את המנוחה באמצעות הסכין, דקירה אחת בגבול בית החזה-כתף ימנית. כתוצאה מהדקירה נגרם מותה של המנוחה וזאת עקב איבוד דם מסיבי מפצע הדקירה.
3. מיד לאחר האירוע נמלט הנאשם מהמקום ברכב וזאת ביחד עם שני חבריו. סמוך לצומת יגור בזמן שהרכב נעצר על ידי המשטרה, השליך הנאשם את הסכין דרך החלון ואחר כך כשיצא מהרכב הוא בעט בסכין אל מתחת לניידת המשטרה וכל זאת מתוך ניסיון להעלים את הסכין בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי.
4. לנאשם, צעיר יליד 12.5.1989 (כבן 23 כיום, כבן 20 במועד ביצוע העבירות), אין עבר פלילי. יצוין כי בישיבת 25.1.2011 הודה הנאשם במיוחס לו ללא כל הסדר טיעון, הוא הופנה לשירות המבחן ובפני קצין המבחן חזר בו מהודאתו. לאחר בירור עמדת הצדדים התרתי לנאשם לחזור בו מהודאתו והמשפט נמשך. לאחר שתי ישיבות נוספות בהן נשמעו עדים, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו לא שונו עובדות כתב האישום, אך הוראת החיקוק הקשורה בתקיפתו של קמר שונתה מעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(1) לעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 335 ו-333 לחוק.
הנאשם הופנה להכנת תסקיר עדכני ע"י שירות המבחן, שירות המבחן נפגש עם הנאשם ולאחר ניתוח הנתונים לא מצא לנכון להמליץ המלצה כל שהיא בענינו של הנאשם. קצין המבחן התרשם כי הנאשם לא מגלה מודעות והבנה לעוצמת הנזק שנגרם, אינו מודע לקיומם של דפוסי התנהגות והתמודדות בעיתיים באישיותו ומנע "בחינה לעומק של אורח חייו המאופיין בהרס עצמי ופגיעה באחר". לאור האמור בתסקיר בדבר קשייו של הנאשם לקבל אחריות מלאה לביצוע העבירות, נקבעה ישיבה מיוחדת ליום 28.3.2012 ולאחר ששב הנאשם והודה במיוחס לו נשמעו הטיעונים לעונש.
תמצית טענות הצדדים
5. המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק בגין עבירת הריגה, או למצער עונש המתקרב לרף הגבוה, בנוסף לעונש מאסר מצטבר בגין עבירות שביצע כלפי קמר ועבירת ניסיון לשיבוש הליכי משפט, עונש מאסר על תנאי מרתיע ופיצוי לכל אחד מילדי המנוחה.
6. בטיעוניה בכתב (ט/1) ובע"פ שמה ב"כ המאשימה דגש על חומרת מעשיו של הנאשם, המבטאים יצר אלימות חסר מעצרים ונטול עכבות מוסריות. המתבטאים גם בסכין הגדולה בה השתמש ועומקה של הדקירה (כ-15 ס"מ בפלג הגוף העליון, ת/47א). על מסוכנותו הגבוהה ניתן לטענתה ללמוד מהעובדה כי הנאשם עזב את זירת האירוע וחזר מיד לאחר מכן במטרה להמשיך בעימות.
7. בעת גזירת עונשו של הנאשם מבקשת ב"כ המאשימה לתת ביטוי גם לנזקים הנפשיים שנגרמו לילדי המנוחה, שראו את אימם נדקרת לעיניהם, להמחשת הזוועה היפנתה לתמונות מהזירה בהן ניתן להבחין בבגדיה המגואלים בדם של המנוחה וכמויות הדם הרבות שבזירה, (ת/44 תמונות 28-36). בנוסף חשוב לזכור לטענתה כי הודיית הנאשם באה בשלהי פרשת התביעה, לאחר שמרבית עדי התביעה העידו, מבלי שנחסך מילדי המנוחה, הסבל הנוסף שחוו בעת שנאלצו לשחזר את האירוע ולהעיד בבית משפט.
8. לתמיכה בטענותיה הפנתה לפסקי דין של בית המשפט העליון, תוך הבהרה כי אין להקל עם הנאשם בשל טענתו כי פעל כפי שפעל עקב שתיית אלכוהול, לתמיכה בטענותיה הציגה פסקי דין שונים של בית המשפט העליון ובתי משפט מחוזיים, אליהם התייחס בכתב הסנגור לאחר הדיון.
9. הסנגור ביקש כי דינו של הנאשם ייגזר על פי מידת הרחמים, תוך הדגשה כי הנאשם צעיר, ללא השכלה וללא עבר פלילי הנמצא בתחילת דרכו, כשהוא מבין לליבה של משפחת המנוחה ומביע חרטה כנה ואמיתית על מעשיו. בעת קביעת העונש ביקש להתייחס גם לעובדה כי הנאשם נמצא בתנאי מעצר כ-28 חודשים וסובל מנכות עקב תאונת דרכים בה נפגע לפני האירועים (לתמיכה הוצגו מסמכים רפואיים שונים וחוות דעת לפיה לנאשם נכות רפואית בגין תאונה מיום 17.10.2008). לטענתו יש להתייחס לעובדה כי הנאשם שתה אלכוהול עובר לאירוע כמתואר בחוות הדעת ת/68 וההבהרה ת/68ב'. אלכוהול לטענתו מרחיק גבולות, מסיר מחסומים, גורם להתנהגות שאינה נורמטיבית ומוציא אדם מהריכוז ומוביל אותו לביצוע או להתנהגות שאינה ראויה בעיני החברה ובמקרה זה השפיע על התנהגות הנאשם, שעד למועד ביצוע העבירה לא הסתבך בפלילים.
10. עוד הוסיף וטען כי עומדת לזכות הנאשם הודאתו, החרטה שהביע והחיסכון בזמן השיפוטי שהתבטא בויתור על חקירת עדים רבים. בתמיכה לטענותיו באשר לענישה האינדיבידואלית ועקרונות הענישה הפנה לפסקי דין שונים בהם העונש עמד על מספר שנות מאסר (3-6 שנים).
11. בתום הטיעונים הביע הנאשם צער, ביקש רחמים והוסיף כי "אני לא ידעתי שהשתייה תוביל אותי לדבר הזה".
דיון
12. יום הולדתו של המתלונן קמר, הפך ליום אבל ושכול. הנאשם צעיר כבן 20 ללא עבר פלילי שהוזמן להשתתף בחגיגת יום ההולדת, נקלע לויכוח מיותר עקב רעש וצעקות שהטרידו את מנוחת השכנה ואז בלהט היצרים כשאלכוהול זורם בדמו, דקר באמצעות סכין את מארחיו. את חברו המתלונן קמר דקר בגבו ומשהתלוננה בפניו אימו של קמר על מעשיו, דקר אותה למוות.
13. לצערי שוב נקטלים ללא כל הצדקה חיי אדם ברגע, כשברקע אלכוהול, אלימות בלתי מרוסנת ושליפת סכין מהירה כפתרון בזוי להכרעה בויכוח. שוב עומד למבחן בבית המשפט הצורך בהגנה על חיי אדם-ערך מקודש בחברתנו שנשכח מהר מאוד ברגעי לחץ ומדון וחובה עלינו להזכיר כי על הנוטל את חיי הזולת יש להשית עונש מאסר כבד.
14. הנאשם לא תכנן את מעשיו זמן רב מראש, על קיומה של הסכין- שבריה (ראו תמונה ת/47א) אשר שימשה אותו לביצוע העבירות ידע הנאשם רק במהלך יום ההולדת, עת ראה אותה תלויה על קיר חדרה של אחות המתלונן. הנאשם חמד את הסכין נטל אותה לעצמו מבלי שידע כי זמן קצר לאחר מכן יחרץ גורלם של המנוחה, בנה קמר והנאשם בעצמו בשל החזקתו באותה סכין. גם בתחילתו של הויכוח כמתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם לא עשה שימוש בסכין ואפילו לא הראה למי מהמעורבים כי ברשותו סכין. לאחר דין ודברים בין הנאשם לבין המנוחה וקמר, נסעו הנאשם וחבריו מהמקום ובכך יכול היה להסתיים האירוע, אלא שמשלב זה הפך הויכוח הספונטני למעשה מחושב ומתוכנן, הנאשם החליט לחזור לחצר ביתה של המנוחה, הפעם שלף את הסכין וגם עשה בה שימוש, דקר את חברו קמר בגבו, ניסה לדקור אותו בשנית וגרם לו שני פצעי חתך בידו וחזר לרכב. כשהגיעה המנוחה אל הרכב וצעקה עליו בשל העובדה כי דקר את בנה, יצא הנאשם מהרכב, דקר את המנוחה, דקירה קטלנית, שהביאה למותה, (אורך תעלת הדקירה כ-15 ס"מ). גם לאחר המעשה פעל הנאשם בצורה מחושבת, הוא נמלט מהמקום ברכב בו נהג בחלק מהזמן, כשנעצר ע"י המשטרה זרק את הסכין מחלון הרכב, ירד מהרכב ובעט בסכין אל מתחת לניידת המשטרה כל זאת כדי להעלים את הסכין.
15. התנהגותו של הנאשם המיתה אסון על משפחת חוג'יראת, 11 ילדים הפכו בן לילה יתומים מאימם, חלקם נכחו בזירת האירוע וראו לנגד עיניהם את אימם שותתת דם וגוססת למוות. קמר ביום חגו מצא עצמו עם דקירה בגב ושני פצעי חתך באמה ובזרוע, כשהדוקר הוא הנאשם חברו שהוזמן לחגוג עימו את יום הולדתו.