1. הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת ראיות, בעובדות כתב האישום המייחס להם עבירות של התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה בצוותא חדא, עבירה על סעיפים 406(ב)+29(ב) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן": "החוק") וגניבה בצוותא חדא, עבירה על סעיפים 384+ 29(ב) בחוק.
2. מהכרעת הדין המפורטת והמנומקת באריכות עולה, כי ביום 22/5/2007 בשעה 22:44 או בסמוך לכך, התפרצו הנאשמים בצוותא חדא לביתם של המתלוננים, תוך שמנצלים ידיעתם כי בני הבית שוהים בחופשה ותוך עשיית שימוש במפתח מתאים.
עוד עולה מהכרעת הדין, כי בהמשך להתפרצות גנבו הנאשמים סכומי כסף נכבדים, פנקסי המחאות ותכשיטים רבים.
3. אביו של נאשם 1, מר מאזן חמאדה, העיד וסיפר כי לנאשם 1 הייתה ילדות קשה. הוא גדל בבית בו האב הוא נרקומן וסוחר בסמים מגיל 35. מגיל קטן נעדר האב לרוב מהבית ועשה צרות למשפחה. הנאשם 1 היה צריך לקחת אחריות ולעזור לאמו. המדובר בנאשם שהינו ילד טוב אשר גדל בסביבה מורעלת ועבריינית.
עוד טען, כי כיום נקי מסמים כ-13 שנים ואף מדריך קבוצות טיפול למכורים במשרד הרווחה בלוד. לדבריו, כנראה שהיה עסוק כל כך בהליך שיקומו העצמי עד כדי שלא שם לב להתדרדרות של בנו, אך מעוניין כעת לקחתו כפרוייקט ולהנחותו.
בתשובה לשאלות ב"כ המאשימה, ציין כי הסביבה בה גדל הנאשם 1 היא האחראית למצב בו נמצא בנו כיום ולעבירות שבעברו, כך גם התנהלותו האישית שלו.
4. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשמים הורשעו לאחר שניהלו הליך הוכחות ארוך, בעבירות התפרצות וגניבה של רכוש יקר ערך זאת לאחר שאספו מודיעין על הדירה ודייריה וכן עשו שימוש במפתח מותאם. ביהמ"ש אף מצא את גרסאותיהן של הנאשמים מופרכות ובלתי סבירות בעליל.
לדבריו, נאשם 1, אשר לחובתו 8 הרשעות קודמות בעשר השנים האחרונות, בעבירות סמים, אלימות ורכוש, אף ריצה 26 חודשי מאסר במצטבר, ומגיע לדיון הטיעונים לעונש כאשר הינו אסיר שפוט ל-25 חודשי מאסר בפועל על חלקו בעבירות של קשירת קשר וביצוע פשע ותיווך בעסקה בסם מסוכן מסוג הרואין כאשר שווי העסקה הוערך בעשרות אלפי שקלים לכל ק"ג.
כמו כן, טען לעניין נאשם 2, כי מדובר בנאשם אשר לחובתו 8 הרשעות קודמות גם כן, בטווח של 30 שנים אחורה, במגוון רב רכוש, אלימות, מרמה, שיבוש הליכים והפרת הוראה חוקית. לנאשם מאסר על תנאי מתיק קודם של התפרצויות, כאשר בתיק זה הוארך המאסר מתיק קודם וזאת לאור התרשמות ביהמ"ש כי הנאשם החליט לשנות אורחות חייו. מאז גז"ד זה, הורשע הנאשם 3 פעמים נוספות, כאשר בעודו נלחם על חפותו בתיק דנא, הורשע בתיק אחר בעבירות התפרצות ונשלח ל-12 חודשי מאסר בפועל, מהם השתחרר רק בחודש נובמבר האחרון. מאסריו המצטברים של הנאשם נאמדים ב-20 חודשים.
הוסיף וטען, כי הפסיקה דנה רבות בעובדה כי עבירות ההתפרצות הפכו ל"מכת מדינה" וטומנות בחובן פגיעה רכושנית ונפשית כאחד. על כן, על ביהמ"ש למגר תופעה זו וכפועל יוצא לאפשר לציבור להאמין במערכת אכיפת החוק במדינה. ביהמ"ש יכול לאמוד היום את הנזק וחסרון הכיס למתלוננים ולהשיב לאשמים כגמולם.
עוד הוסיף וטען, כי הנאשמים עד לרגע זה אינם מביעים חרטה על מעשיהם, ועל ביהמ"ש להרחיקם מהחברה לאור מעשיהם החוזרים ונשנים. נאשם 2 אף הוכיח במעשיו כי בחר בדרך הפשע כאורח חיים, מורה החוק אינו שורה עליו, בעזות מצח שב ופוגע פעם אחר פעם ברכוש הציבור וברור לכל כי ישוב לסורו.
לאור האמור לעיל, עתר ב"כ המאשימה להשית על נאשם 1 עונש מאסר בפועל ממושך אשר יוטל במצטבר לכל עונש שמרצה כעת, מאסר על תנאי ממושך, קנס ופיצוי כספי למתלוננים. כמו כן, עתר להשית על נאשם 2 מאסר בפועל ממושך, הפעלת מאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו במצטבר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי משמעותי למתלוננים.
5. בטיעוניו לעונש טען ב"כ הנאשמים כי אין מדובר בתיק בעל נסיבות חורגות לחומרה אשר יש להופכו לדוגמא להרתעה חריגה ממקרים רבים ואחרים של התפרצות. הנאשמים בחרו לנהל הליך משפטי וזו זכותם. כמו כן, לעניין הסכומים שנגנבו, לא הובאו כל ראיות לגבי הסכומים עצמם ועל כן אין להתייחס לסכומים כפרמטר בגזירת עונשם של הנאשמים.
עוד טען, כי באשר לנאשם 1, ההרשעה בעברו בעבירת רכוש הינה לעניין החזקת רכוש החשוד כגנוב והחזקת כלי פריצה, כאשר כלי הפריצה לכאורה הינו מברג. המדובר בהרשעה משנת 2001 כאשר לא מדובר על עבירות גניבה וכל יתר הרשעותיו הינן בעבירות שלא מאותו סוג עבירות בתיק דנא. אביו של הנאשם 1 אף העיד לעונשו, כאשר השורה התחתונה מדבריו היא שמדובר בנאשם אשר עוד ניתן לתקן דרכיו והוא עצמו אף יעזור בכך. הנאשם 1 התחתן מאז ביצוע העבירות ואף נולד לו בן בכור, ויש בנתון זה בכדי לאפשר לנאשם זווית חדשה להסתכלות על החיים ומטרות חדשות בחיים שעליו להשיג. הנאשם 1 משלים כיום בגרויות, נקי מסמים ומראה על רצינות ברצונו לפתוח דף חדש, מה שלא היה במאסרים קודמים שריצה.
הוסיף וטען, כי בעניינו של נאשם 2, תלוי ועומד כנגדו מאסר על תנאי בן 10 חודשים , כאשר מדובר במאסר שניתן על עבירה משנת 1999 ואשר הוארך בשנת 2006 (התיק משנת 2003), דבר אשר יש לתת לו משקל. היות שמדובר במאסר על תנאי חב הפעלה, ביקש כי ביהמ"ש יפעילו בחופף לכל עונש אחר אשר ייגזר על הנאשם בתיק זה. לנאשם 2 אישה ושלושה ילדים, הוא היחיד שתומך במשפחתו ובלימודי בנו באוניברסיטה.
לאור האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשמים לעונש מאסר בפועל לנאשם 1 אשר ירוצה בחופף לעונש אותו מרצה כעת, וכן בחינת מאסרו על תנאי של נאשם 2 תוך שאם יופעל יהיה זה בחופף לכל עונש אחר שייגזר עליו ולא במצטבר.
6. הנאשם 1פנה לביהמ"ש, ציין כי מכבד את החלטה להרשיעו וכעת מבקש לסיים מאסרו ולפתוח בדף חדש, זאת אף לאור הולדת בנו. לדבריו, לוקח חלק בקורסים לשיקום והשלמת בגרויות במסגרת הכלא, וכעת החליט באופן רציני לקחת את עצמו בידיים ומבקש את התחשבות ביהמ"ש.
7. הנאשם 2 פנה לביהמ"ש, טען כי רק סיים לרצות עונש מאסר של 12 חדשים וביקש את התחשבות ביהמ"ש.
8. ענייננו בתיק התפרצות למקום מגורים, כאשר חומרה יתרה נראית בעניינם של הנאשמים אשר ביצעו את העבירות בצוותא חדא, תוך תכנון מוקדם של המעשים ותוך שבידיהם מידע מוקדם על היעדרות המתלוננים מביתם לצורך חופשה, חופשה אשר אליה הצטרפה אף בתו של נאשם 2 אשר הייתה חברתה הטובה של בת המתלוננים ואשר אלו ראו בה כבת בית.