תפ"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
|
43134-02-17
11/12/2018
|
בפני הרכב השופטים:
1. סגנית הנשיא אסתר הלמן - אב"ד
2. ג'ורג' אזולאי
3. סאאב דבור
|
| - נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד נורית הדס
|
הנאשם:
משה רוזנבאום
עו"ד אפרים דמרי
|
| גזר דין |
השופטת אסתר הלמן, סגנית נשיא – אב"ד:
- הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בשורה של עבירות מין, שביצע כלפי מתלוננים שונים, חלקם קטינים, במספר הזדמנויות, ואשר עניינם, בעיקר מעשים מגונים.
- הסדר הטיעון, במסגרתו הודה הנאשם, כלל הסכמה לתיקון כתב האישום והודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן מיום 15.10.17 שסומן כא/1. לא הייתה הסכמה באשר לעונשים שיוטלו על הנאשם ובעניין זה טענו הצדדים באורח חופשי, לאחר קבלת תסקירי שירות המבחן.
- כתב האישום המתוקן, שבו הודה הנאשם ועל פיו הורשע, אוחז 7 אישומים בעבירות מין ואישום נוסף שעניינו כניסה וישיבה בישראל שלא כחוק ואלה עובדותיו:
א. על פי האישום הראשון - הנאשם שהינו בעל אזרחות אמריקאית נכנס לגבולות ישראל בתאריך 4/9/14. עם היכנסו הונפקה לו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה אשרת תייר ב/2 לשלושה חודשים וזאת עד ליום 4/12/14. מאז יושב הנאשם בישראל שלא כחוק.
בשל האמור, הורשע הנאשם בעבירה של כניסה לישראל וישיבה בה בניגוד לחוק, עבירה לפי סעיף 12(1) ו – (3) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.
ב. על פי האישום השני – א.ר. הינו קטין יליד נובמבר 2000 (להלן : "הקטין א"ר") ובמועד הרלוונטי לאישום זה היה בן 15 ו – אחד עשר חודשים. לנאשם ולקטין א.ר. מכר משותף, אשר נהג להסיע את הנאשם במכוניתו מפעם לפעם למקומות שונים. בין התאריכים 16/10/16 ל- 22/10/16, הסיע המכר את הנאשם מביתו ב... לירושלים. לנסיעה התלווה הקטין א.ר. שישב במושב האחורי של הרכב בעוד הנאשם ישב במושב שליד הנהג. הנאשם אשר לא הכיר את הקטין א.ר. קודם, העריך כי הוא בן 14 או 15. במהלך הנסיעה עצר המכר בתחנת דלק כדי לתדלק את רכבו. בזמן זה כאשר נותרו הנאשם והקטין א.ר. לבד ברכב, הפנה הנאשם את פניו וגופו לכיוון הקטין א.ר, הושיט את ידו לכיוון רגליו של הקטין והכניס אותה בין רגליו וסמוך לאיבר מינו של הקטין, שנרתע ממעשהו של הנאשם, זז לצד המושב ואמר לנאשם שיוריד את ידו מגופו.
בגין מעשה זה הורשע הנאשם בביצוע מעשה מגונה – עבירה לפי סעיף 348(ג) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. (בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט אמנם נרשמו הוראות חיקוק אחרות, אך הצדדים הבהירו את מהות התיקון בהודעה מיום 28.11.18).
ג. על פי האישום השלישי – י.ב. (להלן : "י.ב."), הינו תלמיד ישיבה. במהלך שנת 2014 פנה הנאשם לראש הישיבה, הציג עצמו כאדמו"ר וביקש לחזק תלמידי הישיבה בדרך של העברת שיעורים או דרשות. ראש הישיבה נעתר לבקשת הנאשם, ובין המועדים 17/12/2014 ל – 24/12/2014, העביר הנאשם שיעור בישיבה, שבו נכח י.ב. מספר ימים לאחר השיעור דלעיל, השיג הנאשם את מספר הטלפון של י.ב., התקשר אליו והציע לו להגיע לביתו וללמוד עימו. י.ב. נעתר להצעת הנאשם והגיע עוד באותו ערב לבית הנאשם. הוא התיישב על ספה, הנאשם התיישב לצידו, נצמד לגופו, חיבק אותו והניח את ראשו על כתפו של י.ב. יב. נרתע ממעשיו של הנאשם, הזיז אותו מעליו, שאל אותו מדוע הוא נוגע בו וביקש ממנו להניח לו. הנאשם התעלם מהתנגדותו של י.ב. ומבקשתו שיניח לו והמשיך במעשיו המתוארים לעיל. בהמשך, שאל הנאשם את י.ב. אם הוא מכיר בנות ואם הוא יכול להראות לו תמונות של בנות, כל זאת תוך שהנאשם נוגע בעצמו באיבר מינו מעל בגדיו ומשפשפו.