ביום 1.7.12 הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן (בשנית).
נאשם 1 הואשם והודה בביצוע עבירות של תיווך לסחר בסם מסוכן (עבירה לפי סעיפים 13 + 14 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נ"ח]).
נאשם 2 הואשם והודה בעבירה של אי-מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין).
נאשם 3 הואשם והודה בסחר בסם מסוכן (סעיפים 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נ"ח] תשל"ג-1973 + סעיף 29 לחוק העונשין), החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית (סעיף 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים + סעיף 29 לחוק העונשין) ונהיגה בזמן פסילה (סעיף 67 לפקודת התעבורה [נ"ח]).
על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 28.2.11 בשעה 11:53 שוחחו סוכן סמוי שהופעל על ידי משטרת ישראל (המכונה- "הטבח") ונאשם 1 בטלפון וסוכם ביניהם כי הנאשם 1 יקשר בין הטבח לבין אנשים אחרים לצורך מכירת סמים מסוכנים מסוג הרואין בכמות של 100 גרם לטבח. בהמשך היום, לאחר מספר שיחות טלפון נוספות בין הנאשם 1 לטבח, בשעה 16:30 לערך, נפגשו הנאשם 1, הטבח ושוטר סמוי שפעל בשליחות המשטרה (להלן: "הסמוי") בסמוך לקניון דבאח בכפר דיר אל אסד. נאשם 1 נכנס לרכב בו נסעו הטבח והסמוי והובילם לבית בכפר בענה. בהמשך, הנאשם 1 והטבח נכנסו לבית בו שהו הנאשמים 2 ו- 3 ואדם נוסף שזהותו אינה ידועה. הנאשם 3 הציע למכור לטבח 50 גרם הרואין שיעורבבו ביחד עם 40 גרם חומר ערבוב "נבט" תמורה 6,000 ש"ח והטבח הסכים. באותו מעמד ובנוכחות הנאשמים 1 ו- 2 ערבב נאשם 3 את הסם עם החומר בשקית ניילון והטבח מסר לידי נאשם 3 6,000 ש"ח. בהמשך, יצאו הטבח והנאשמים מן הבית, הטבח נכנס לרכבו שם המתין לו הסמוי ואילו הנאשם 3 והאדם הנוסף נכנסו לרכב איסוזו כאשר הנאשם 3 נוהג ומוביל את הטבח והסמוי לכיוון היציאה מן הכפר. בהמשך, עצר הנאשם 3 את רכבו והטבח והסמוי יצאו אחריו, האדם הנוסף ירד מן הרכב, ניגש לרכבם של הטבח והסמוי ומסר לטבח שקית בה היה ארוז סם מסוכן מסוג הרואין בכמות של 87.9 גרם נטו.
נטען כי במעשים שלעיל תיווך נאשם 1 בין הטבח לבין נאשם 3 לצורך ביצוע סחר בסם מסוכן בכמות של 87.9 גרם; כי נאשם 2 ידע שנאשמים 1 ו- 3 והאדם הנוסף זוממים לעשות מעשה פשע שענינו סחר בסמים מסוג הרואין ולא נקט באמצעים סבירים למניעת המעשה או את השלמתו; כי נאשם 3 החזיק בצוותא עם הנאשם 1 ועם האדם הנוסף בסם מסוכן בכמות שלעיל שלא לצריכתו העצמית וללא היתר וסחר בו בצוותא עם האדם הנוסף.
למען הסדר יצויין שבכתב האישום המקורי הואשמו כל שלושת הנאשמים בסחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בנוסף, בכתב האישום המקורי לא פורט נושא ערבוב הסם עם חומר הנבט.
טענות המדינה לעניין העונש
בנוגע לנאשם 2 טענה המדינה כי בעברו מספר הרשעות קודמות בעבירות סמים. לאור חלקו באירוע, ואופי העבירה בגינה הורשע ביקשה המדינה כי יוטל עונש מאסר בפועל אשר יחפוף את התקופה בה הוא נמצא במעצר, מיום 7.12.11 ועד ליום 1.7.12 (כשבעה חודשים). כן התבקש להטיל מאסר על תנאי אשר יחפוף את תקופת מעצרו וקנס.
ביחס לנאשמים 1 ו-3 ביקשה המדינה להטיל עליהם תקופות מאסר משמעותיות, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה בפועל ועל תנאי וקנס כבד. ביחס לנאשם 3 התבקשה הפעלת העונש המותנה, 14 חודשים שנגזרו במסגרת ת"פ 16488-03-09, פסילת רשיון על תנאי של 4 חודשים וחתימה על התחייבות בסך 3,000 ש"ח אשר הוטלו עליו במסגרת ת"פ 16173/07.
נטען כי עבירות הסמים הינן עבירות חמורות המחייבות הטלת עונש משמעותי כדי להלחם בתופעה אשר פוגעת בחברה כולה. נטען כי בעניין דנן מדובר בתיווך וסחר של כמות של 87.9 גרם סם נטו ועוד סם מסוג הרואין. נטען כי את הכמות שנסחרה בעסקה ניתן היה לחלק לאלפי מנות ולהפיצה במעגל רחב. הוזכר כי במסגרת פעילות הסוכן במבצע ללכידת סוחרי סמים הוגשו כתבי אישום רבים, דבר המלמד על חומרת התופעה בפועל. נטען כי הקושי בחשיפת עבירות סמים מצדיק עונש מרתיע. ביחס לנאשם 1, המתווך, נטען כי לא בכדי קבע המחוקק עונש זהה לסוחר ולמתווך וכי מדובר בחוליה חיונית להפצת סמים. נטען עוד כי לא מדובר בתיווך בהעדר אלא שהנאשם 1 נכח בכל שלבי העסקה המהותיים. על כן, נטען כי מדובר בתיווך ברמה גבוהה וחמורה.
נטען כי עברם של הנאשמים 1 ו-3 מלמד כי בחרו בפשע כדרך חיים וכי הם מסוכנים לציבור. כנגד נאשם 1 עומדות 4 הרשעות ב-11 תיקים בגין עבירות מגוונות, ובין היתר עבירות סמים, נשק ואלימות ועבירות רכוש. נטען כי עונשים קלים שהוטלו בעבר לא הרתיעו אותו מהחזרה אל העיסוק בפשע.
נאשם 3 הורשע בשתי הרשעות קודמות בארבעה תיקים, כולן עבירות סמים. נאשם 3 שוחרר רק ב- 23.6.2010 לאחר שריצה 16 חודשים בגין עבירות סחר בסמים מסוג הרואין. לאחר חלוף 8 חודשים בלבד הוא ביצע את העבירה נשוא כתב האישום. נטען עוד כי נאשם 3 נהג ברכב תוך שהוא מוביל את הסמים בזמן שהוא פסול מנהיגה. נטען כי נאשם 3 הפגין זלזול בוטה בחוק ונעדר כל מורא מפני הדין. נטען כי יש להפעיל את עונש המאסר המותנה העומד נגד הנאשם 3 במצטבר לעונש בתיק הנוכחי.
בסיכום, ביקשה המדינה לעלות את רף הענישה הנהוג ולהטיל על הנאשמים 1 ו- 3 עונש של מאסר בפועל של שנים ארוכות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כבד, ובנוסף לפסול את הנאשמים 1 ו-3 מלהחזיק רשיון נהיגה, במקרה של הנאשם 3 לשנים ארוכות, ופסילת רשיון על תנאי על שני הנאשמים.
ביחס לכמות הסם טענה המדינה כי אכן היה ערבוב עם חומר שאינו סם, כאמור בכתב האישום המתוקן, אולם נטען כי על פי ההגדרה עונה הסם לקריטריונים הקבועים בחוק וכי מדובר בסם כפי שנקבע על ידי המעבדה בכמות של 87.9 גרם.
המדינה הוסיפה וטענה כי אין כלל מדובר במקרה של סוכן מדיח על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה.
טענות לעניין העונש של בא כוח נאשמים 1 ו- 2
לגבי נאשם 2 הסכים בא כוחו לעונש שהוצע על ידי המדינה.
לגבי נאשם 1 נטען כי הוא הכיר את הטבח לראשונה לפני מספר שנים. נטען כי הטבח פנה באותו יום מספר פעמים רב אל הנאשם 1 וכי הנאשם ניסה להתחמק מלספק את הסם המבוקש בעוד שהטבח ממשיך ללחוץ עליו להשיגו עבורו. נטען כי נאשם 1 הרגיש לחוץ ומאויים על ידי הסוכן ועל כן השיג לו את הסם בתיווך עם הנאשם 3, ברם לא נטל שום תמורה בגין כך, דבר המעיד שהשיג את הסם כדי לרצות את הטבח. נטען כי השינוי בכתב האישום והורדת העבירה של החזקת סם מראה כי לנאשם 1 לא היתה ולו שליטה קונסטרוקטיבית על הסם. נטען כי אין זה נכון כי סוחר בסמים ומתווך בסמים צריכים להיענש באותה מידה.