כללי
- הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות הבאות, בכל אחד משני האישומים שבכתב האישום המתוקן: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק" או "חוק העונשין"); שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין; והתפרצות למקום מגורים בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 408 בצירוף סעיף 406(ב) לחוק.
- הודאת הנאשם ניתנה בסוף פרשת התביעה, בעקבות הסדר טיעון שהתייחס לתיקון כתב האישום המקורי ולעניין העונש, כפי שיפורט להלן.
- על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, במועד שאינו ידוע במדויק, סמוך לפני 2/7/07, קשר הנאשם עם אברהים אבו רגילה (להלן: "אברהים"), סופיאן אבו זעילה (להלן: "סופיאן") ואחר שזהותו אינה ידועה (כולם ביחד, להלן: "הקושרים"), לבצע פשע, דהיינו להתפרץ לביתם של מ.ג., של א.ג. (להלן, באישום זה, בהתאמה: "המתלונן והמתלוננת") ושל בני משפחתם בקרית גת (להלן: "הבית"), באישון לילה, בעת שבני המשפחה ישנו, ולשדוד אותם באיומי אקדח ונשק קר (להלן: "הקשר").
במסגרת הקשר ולשם קידומו, הצטיידו אברהים או סופיאן באקדח מסוג טאנגפוליו, שנגנב בהתפרצות מדניאל זר ממושב תימורים בתאריך 26/12/06 (להלן: "האקדח"), ובמחסנית.
כמו כן הצטיידו הקושרים בסכינים, ב"קאטר" וכן בכובעי גרב לראשיהם ובכפפות לידיהם, על מנת למנוע את זיהויים ולמנוע השארת טביעות אצבעות בבית. הקושרים הצטיידו גם ברכב.
במסגרת הקשר ולשם קידומו, בתאריך 2/7/07, סמוך לפני השעה 02:00 בלילה, הגיעו הקושרים ברכב לבית, בעת שהמתלוננים ובני משפחתם נמו בשלווה בבית.
הקושרים פרצו את חלון המטבח, נכנסו לבית ולחדר השינה, שם ישנו המתלוננים, כשהם רעולי פנים, סרקו את הבית והעירו את המתלונן, כשאחד מהקושרים, שזהותו אינה ידועה, מכוון את האקדח לראשו של המתלונן, ומי מהקושרים פנה למתלונן ודרש ממנו הכסף.
באותה עת התקרבו הקושרים למתלוננת ודרשו ממנה כסף. המתלוננת הוציאה את הכסף מארנקה שהיה בחדר ומסרה להם 5,000 דולר ארה"ב. אחד מהקשורים אמר למתלוננת "את זה תשמרי לך" ודחף את הכסף חזרה לתוך הארנק.
הקושרים שבו ודרשו מהמתלונן שיגלה להם היכן מוסתר הכסף ושייתן להם את הכסף, והחלו לחפש בחדר ולהפוך את החפצים והארונות בחיפוש אחר כסף. כמו כן אמרו הקושרים למתלונן כי הם יודעים שהוא עורך דין וכי יש לו כסף רב, וכן כי ישלם על כך ש"מכר" אדם אחר, וזאת על מנת להפחידו.
המתלוננת חששה מפני הקושרים והחלה לרעוד, כשהיא מתחננת שייקחו את מה שהם מוצאים ושלא יפגעו במתלוננים. בעקבות כך, סופיאן הוציא את המתלוננת מחדר השינה לחדר שממול. המתלונן התחנן בפני הקושרים שלא יפרידו בינו לבין המתלוננת, אולם הקושרים לא שעו לו והיכו אותו.
אחד מהקושרים הצטרף לסופיאן שלקח את המתלוננת, והמתלונן נותר עם הנאשם ועם אברהים. המתלוננת התחננה בפני סופיאן והקושר הנוסף שיהיו בשקט, על מנת שלא יעירו ויבהילו את שלוש בנותיהם הקטנות, שישנות בחדרים אחרים בבית.
סופיאן טען בפני המתלוננת כי יש שתי כספות בבית ודרש את מיקומן. המתלוננת הסבירה כי יש רק כספת אחת, והנחתה את סופיאן למיקומה בחדר השינה.
באותה עת המתלונן הצביע בפני הנאשם ואברהים על מקומות מסתור בחדר השינה, שבהם היו מונחים שטרות כסף, בסכומים של 5,000 דולר ארה"ב, 18,000 יורו, 20,000 ₪ ו-2,000 דולר ארה"ב. הנאשם ואברהים חיפשו בחדר השינה ובחדר הארונות אחר כסף ותכשיטים, והנאשם גם שמר על המתלונן. השניים נטלו את הכסף וכן נטלו תכשיטים רבים של המתלוננת, לאחר שהפכו את כל החדר.
אברהים קשר את רגליו של המתלונן בחגורה, וכפת את ידיו מאחורי גבו, כשהוא שוכב על המיטה, וכל העת שמר הנאשם על המתלונן.
לאחר מכן החזירו סופיאן והקושר הנוסף את המתלוננת לחדר השינה, ודרשו ממנה להראות להם איפה מוסתר כסף, אולם המתלוננת הצביעה על מקום שהקושרים כבר איתרו.
הקושרים דרשו מהמתלונן שיגלה להם היכן מוסתר שאר הכסף, וסופיאן דחף את המתלונן בכוח על המזרן בחדר השינה, כשהוא מאיים על המתלונן כי אם לא יגלה להם איפה יש עוד כסף, הוא יחתוך ב"קאטר" אצבע מידו. סופיאן דחף את המתלונן מספר פעמים עם פניו לתוך המזרן, כשהמתלונן אינו יכול לנשום, עד שהמתלונן חש מחנק.
המתלוננת התחננה בפני סופיאן וניסתה לשכנע אותו לחזור בו מכוונתו לפגוע במתלונן, וציינה כי אם יעשה זאת, המתלונן יצרח, הבנות יתעוררו, והדברים ייצאו מכלל שליטה. שני המתלוננים חזרו ואמרו כי אין יותר כסף בבית. סופיאן חזר על איומיו עוד פעמיים, אולם המתלונן שב וטען כי אין לו יותר כסף, ואז שחרר סופיאן את אחיזתו במתלונן, שנותר שוכב כפות על המיטה.
הקושרים ערכו חיפוש נוסף בחפציהם של המתלוננים, אספו את תכשיטיה של המתלוננת, והפכו את כל המגירות והחפצים של המתלוננת במקלחת.